ראשית, ברכות לבית"ר ירושלים על הזכייה בגביע הטוטו, תואר ראשון לאחר 9 שנים. מעט מדי עבור מועדון ענק, אחד מבין שלושה יחד עם מכבי ת"א ומכבי חיפה. הנתון הזה, בעצם, מספר את כל הסיפור כולו. כי מועדון גדול ומפואר עם הישגים וכמות עצומה של קהל, לא יכול להרשות לעצמו כמעט עשור שלם ללא תארים. האליפות האחרונה ב-2008, הגביע האחרון ב-2009, גביע הטוטו האחרון ב-2010. כל כך מעט.
אנחנו זוכרים את בית"ר הנהדרת עם התארים, מי שהייתה דיירת קבועה בצמרת, עם מיטב שחקני הכדורגל מישראל וזרים ברמה גבוהה. לא הורגלנו לבית"ר לא הישגית. על פי ההישגים בעשור האחרון, היא כמו קבוצה "קטנה" ולא רלוונטית.
צריך לומר את האמת, אם נבחן את מה שקרה בבית"ר ירושלים בשנים האחרונות, לא נתפלא שהקבוצה לא הגיעה להישגים על המגרש לאור מה שמתחולל במועדון מחוץ למגרש. יותר מדי מאבקים עם לה פמיליה, סיפור עלי מוחמד, תביעות נגד אוהדים, אוהדים נגד משה חוגג הבעלים עם ניבולי פה מזעזעים מול רעייתו, כל סיפורי אלי טביב והשחקנים שהיו אצלו וכל זה רק קצה המזלג.
חוגג ואוחנה. אין רגע דל (דני מרון)
פעם ב-9 שנים זה לא מספיק למועדון מפואר כמו בית"ר (דני מרון)
בכלל, בימים האחרונים משה חוגג ולה פמיליה מככבים בתקשורת כמו נתניהו וגנץ. ובאמת תודה רבה לאירגון שמסכים להביא שחקן ערבי למועדון. גם אם חשבנו ואוהדי ביתר קיוו שעם הגעתו של משה חוגג הוא יקח את המועדון לשקט ולשלווה ואל המנוחה והנחלה, כל עוד המועדון ומשה חוגג בראשו לא יתעסק בכדורגל נטו ולא בכל המסביב, זה יפגע בביצועים על כר הדשא.
ככל שחולף הזמן, המציאות מוכיחה שנכון להיום אלה לא פני הדברים. כי מאז שמשה חוגג רכש את המועדון, רצף האירועים פגע בקבוצה והתוצאות בהתאם. הניצחון אמש על מכבי ת"א יכול להוביל את המועדון לשקט שהיא כל כך צריכה ולהצעיד אותה לצמרת הכדורגל הישראלי. קודם כל, כי היא קבוצה טובה שלא נופלת מאף קבוצה אחרת בארץ. היא רק צריכה שקט.
מהיום, בית"ר ירושלים צריכה להחליט כמו מי היא רוצה להיות - כמו מכבי ת"א או כמו מכבי חיפה. מכבי ת"א השקטה, שלא שומעים ממנה שום ציוץ, אין בעיות במועדון ואין בעיות עם אוהדים ועם הרבה תארים, או מכבי חיפה עם המון רעש וצלצולים, אוהדים שתוקפים את המנכ"ל, בעיות עם הקופים הירוקים, מתעסקים בספונסרים ובמינויים, אבל ללא שום תארים.
אוהדי בית"ר. צריכים להירתם (דני מרון)
לאוהדיה הרבים של בית"ר ירושלים יש משקל כבד בשינוי שהמועדון חייב לעבור. אם על כל פסיק שיתרחש במועדון האוהדים יתקוממו, הסיכוי להצליח קלוש. בוודאי שצריכה להיות הידברות בין ההנהלה לאוהדים, כי בכל זאת האוהדים הם הצרכנים והם הגב הכי גדול של הקבוצה, אבל גם כאן צריך להיות גבול ברור. כל עוד אוהדים של הקבוצה, גם המיעוט, לא יבינו שמשה חוגג, אלי אוחנה, יוסי בניון, מוני ברוש, רוני לוי והשחקנים רוצים מאד להצליח, אפילו יותר מהם, השקט שהמועדון זקוק לו לא יתרחש.
בית"ר ירושלים הוכיחה אמש שהיא יכולה מול מכבי ת"א, האלופה והמועמדת העיקרית גם השנה לזכייה בתואר האליפות. מכבי ת"א פגיעה, השחקנים לא מספיק טובים כמו בעונה שעברה ובינתיים גם המאמן המצוין ולדימיר איביץ' הוא לא ערך מוסף. כשאני צופה בשחקני מכבי ת"א יש לי רושם שהם לא נהנים ולא משוחררים כמו בעונה שעברה. משהו לא טוב עובר על שחקני מכבי ת"א והפתרונות אצל המאמן.
זאת הזדמנות בלתי רגילה לבית"ר לנצל את היכולת של מכבי ת"א, שנראה שלא תדרוס את הליגה כמו בעונה שעברה. נכון, בכמה תפקידים על המגרש אין לבית"ר שחקנים ברמה גבוהה כמו עלי מוחמד, הקשר הטוב בארץ, ואנטואן קונטה, שחקן ההגנה הטוב בארץ. על רוני לוי לשפר את פרדי פלומין ולוי גרסייה ולהסביר להם שעל המגרש הם חייבים לשחק למען הקבוצה ולא למען עצמם, כי כישרון יש בשפע.
רוני לוי. יש לו עם מי לשחק (דני מרון)
איביץ'. לא מביא ערך מוסף (דני מרון)
הליגה רק בתחילתה. יהיו במהלך העונה לא מעט שינויים, גם לטובה וגם משברים, אבל לא נלך רחוק מדי. כבר לשבת הקרובה, עת שהשתיים תפגשנה שוב הפעם למשחק המרכזי בליגה. האווירה בוודאי תהיה מחשמלת, שני מאמנים לא פראיירים בכלל, אבל אחרי הכל, בית"ר צריכה גם להתקדם בטבלה וזה אומר ניצחון בליגה על מכבי ת"א.
זה יהיה משחק שונה, ההרכבים לא יהיו אותם הרכבים, המתח בין גמר גביע הטוטו בנתניה למשחק ליגה בטדי הוא שונה. כל תוצאה אפשרית. לגבי ההמשך, אין ספק שבית"ר תצטרך להתחזק בשביל להיות בצמרת. יוסי בניון יודע זאת היטב. הדעה שלו היא שרוני לוי הוא המאמן הטוב בארץ. לא אתווכח איתו, זאת זכותו. על מה שאמר על הבלם דיוגו ורדאסקה, שהוא אחד הבלמים הטובים שהגיעו לכאן, אפשר בהחלט להתווכח. ימים יגידו. אחרי שנים של דשדוש בבינוניות, הגיע הזמן שבבית"ר יפסיקו להתעסק בטפל ולא בעיקר ויתחילו להעלות את ירושלים על ראש שמחתם.