24 השעות בין ה-11 ל-12 במאי היו ללא ספק הכי הזויות שעבר אבי לוזון. בשבת בצהריים הוא חגג אליפות היסטורית עם קבוצת הנוער אחרי עונה מופלאה וניצחון על הפועל תל אביב בבית, ובראשון בערב הקבוצה הבוגרת פגשה את אותה הפועל תל אביב. המלאבסים היו צריכים נקודה בודדת בשביל לשרוד בליגה, אבל אחרי הפסד 2:0 זה נגמר בדמעות. עברו שלושה חודשים וכל קבוצה פתחה את העונה הנוכחית בליגה אחרת, כל אחת עם המטרות השונות שלה. אבל מטרה אחת הייתה משותפת לשני המועדונים וזה לחרוט על דגלן את קידום השחקנים הצעירים.
כשהיא רגל וחצי בליגת העל, אפשר כבר להצהיר שהעונה החולפת של הלוזונים בליגה הלאומית הייתה מעבר לכל דמיון, והמרוויחה הגדולה ביותר מהסיפור הייתה קבוצת הנוער של תמיר ונאור לוזון, שמשמש גם כעוזרו של גיא בקבוצה הבוגרת. הפועל תל אביב לעומת זאת פתחה את העונה בצורה די צולעת, ולא חלמה לחזור מ"פגרת הקורונה" לשבוע כזה חלומי - ניצחון על מכבי חיפה בחוץ, להביס את בית"ר ירושלים, לקחת נקודה מטרנר וכל זה בעזרת שיתוף של שחקני בית צעירים. רגע לפני ששתי החממות המצטיינות נפגשות בחצי גמר גביע המדינה, זמן להיכרות עם דור העתיד של הכדורגל הישראלי:
קלינגר. מאמין בצעירים (אלן שיבר)
עבדה. היהלום בכתר (אודי ציטיאט)
מכבי פ"ת
ליאל עבדה- שנתון 2001. הכישרון הצעיר של מכבי פתח תקווה עדיין לא סיים כיתה י"ב והוא הגיע בכלל מהיריבה העירונית קצת לפני שחגג בר מצווה. עבדה שותף העונה ב-25 משחקי ליגה מתוכם 12 פעמים בהרכב וכבש 8 שערים. השילוב בין המהירות, השקט, הנחישות והצניעות עושים את ההבדל והופכים אותו ליהלום שבכתר של הלוזונים. אחד מהרגעים הקסומים של העונה התרחש שניות לפני בעיטות ההכרעה ברבע גמר הגביע מול בית"ר ירושלים, אחרי שגיא לוזון רשם את ארבעת הבועטים הוא פנה לשחקנים ושאל: "מי רוצה להיות הבועט החמישי?", בשקט האופייני לו ליאל ענה: "אני" והשאר היסטוריה.
ארד בר- שנתון 2000. הגיע בנערים ב' ממכבי תל אביב. בדומה לעבדה, גם ארד בר מתאפיין בשקט, צניעות וראיית משחק. בעונה החולפת הוא שחקן מפתח אצל גיא לוזון כששיחק 33 משחקי ליגה מתוכם ב-30 פתח בהרכב עם 3 שערים. אבי לוזון הצהיר בינואר האחרון בתוכנית "מדינת הכדורגל": "ארד בר רק לבונדסליגה! יש לו לוק, עמידה, כוח, עוצמה וכל מה שצריך להיות מספר 8 הטוב בישראל".
אור בלוריאן- שנתון 2000. הבלם גדל בפתח תקווה ומשחק במועדון מטרום ילדים ג'. הוא שימש בעונה החולפת כקפטן קבוצת הנוער בזכייה באליפות ההיסטורית, ושיחק העונה ב-14 משחקי ליגה מתוכם ב-12 הוא פתח בהרכב. באוקטובר האחרון נפצע במהלך משחק נוער מול הפועל באר שבע בו גם הורחק בכרטיס אדום ולא שיחק כחודש. כשחזר בסוף נובמבר הוא תיזז בין הקבוצה הבוגרת למשחקי ליגת העל לנוער ובפברואר כבר הפך לבאנקר אצל גיא לוזון.
גיא לוזון. לא מפחד לשלב צעירים (אלן שיבר)
דן כדורי- שנתון 2000. הקשר האחורי גדל באילת ושם החל לשחק כדורגל. בתחילת הדרך משפחתו העתיקה את מגוריה לנתניה כדי להגשים את חלומו של דן והוא התחיל לשחק בבית"ר טוברוק. בנערים א' הוא הגיע למכבי פתח תקווה. כדורי שיחק 9 משחקי ליגה מתוכם רק בשתיים עלה מהספסל.
דניאל גולני- שנתון 2003. שחקן הכנף הוא הצעיר שבחבורה רק בן 17 וגם הוא, איך לא, הגיע מהפועל פתח תקווה. אחרי "פגרת הקורונה" היה בסגל מול מ.ס. כפר קאסם, אך לא שותף. במחזור הנעילה של הליגה הסדירה פתח בהרכב של גיא לוזון. גולני עלה לארץ בגיל צעיר, אימו אינה יהודייה ולכן כרגע הוא לא רשאי לשחק בנבחרת הלאומית. בפברואר 2019 נבחרת הנערים אירחה בשפיים משחק ידידות מול נבחרת הנערים של אוקראינה, שם פגש את הנבחרת כשהוא במדי היריבה. בגלל עניינים בירוקרטים, רק לאחר שימלאו לו 18 שנים הוא יוכל לקבל אישור לשחק בנבחרת.
הפועל ת"א
שי אייזן- שנתון 2000. הוותיק שבחבורה האדומה. אייזן הוקפץ מקבוצת הנוער על ידי ניסו אביטן בנובמבר האחרון ופתח בהרכב בסיבוב הראשון מול מכבי חיפה. לאחר מכן הוא כבר הפך לשחקן הרכב קבוע במרכז השדה של ניר קלינגר. שחקן המפתח של האדומים גדל במחלקת הנוער של הפועל תל אביב, שימש כקפטן והוביל את קבוצת הנוער לזכייה בגביע בעונה שעברה. הוא שיחק ב-18 משחקים העונה מתוכם רק ב-2 הוא לא פתח בהרכב.
דורון ליידנר- שנתון 2002. השחקן הצעיר ביותר של האדומים, עדיין לא סיים בית ספר. בגיל נערים ב' עבר ממכבי פתח תקווה להפועל תל אביב. תחילה תיפקד כשחקן כנף, אך בגיל נערים א' עבר לעמדת המגן שעשתה לו רק טוב והוא היה שחקן מפתח בעונה החולפת בליגת העל לנוער אצל אורי אוזן. לאחר "פגרת הקורונה" קיבל את ההזדמנות מניר קלינגר, שיחק עד כה בשלושת משחקי הפלייאוף, בשניים מהם הוא פתח בהרכב. בחודש שעבר חתם המגן הצעיר על חוזה ארוך טווח במועדון ל-5 שנים.
ליידנר עם קלינגר. עדיין לא סיים בית ספר (אלן שיבר)
דוידה. גדל דווקא במכבי ת"א (דני מרון)
אושר דוידה- שנתון 2001. שחקן כנף שגדל במכבי תל אביב ובנערים ג' הגיע ליריבה העירונית. בעונה הראשונה בקבוצת הנוער בלט והיה משמעותי בעזרת הפיזיות והאגרסיביות שלו. דוידה יצא עם הקבוצה הבוגרת כבר למחנה האימונים בטרום העונה, ושיחק 6 פעמים במדי הקבוצה הבוגרת, ב-5 מהם הוא עלה מהספסל ובמשחק האחרון מול הפועל באר שבע פתח בהרכב. בסיום העונה שעברה חתם על חוזה ארוך טווח ל-5 שנים במועדון.
עמית מאיר- שנתון 2001. הגיע מראשון לציון בילדים א', שיחק גם בנבחרת הנוער וגם בנבחרת הנערים. הקשר האגרסיבי, שמפעיל לחץ מצוין על היריב, שיחק בשלושת משחקי הפלייאוף ובשניים מהם פתח בהרכב. בשבוע שעבר חתם במועדון על חוזה ארוך טווח ל-5 שנים.
אילי טמם- שנתון 2001. בגיל נערים ג' הגיע מראשון לציון לחודורוב. שיחק בשלושת משחקי הפלייאוף, בכולם עלה מהספסל. נחשב לשחקן מוביל מהילדים ועד הנוער, אך מעולם לא שיחק בנבחרת. בעל חוכמת משחק, כושר גופני מצוין ורגל שמאל עוצמתית.
גם אופק עובדיה וקפטן קבוצת הנוער, טום אחי מרדכי, שהיה כבר רגל וחצי בקבוצת הנוער של בית"ר ירושלים, בתוכניות של הפועל תל אביב לעתיד. שניהם ילידי 2001 שעדיין לא שיחקו בקבוצה הבוגרת, אך במועדון תולים בהם תקוות.
בחסות הפייר-פליי הפיננסי מכבי ת"א למדה שרק טוב יכול לצאת מכך ששחקני הבית הצעירים מקבלים הזדמנות וכעת גם הפועל תל אביב וגם מכבי פתח תקווה בחרו בצעד שבאירופה הוא ברור מאליו. הסיום המוקדם של ליגת העל לנוער גם כן הועיל וגם מגפת ה"קורונה" תרמה, אבל אין סיבה שהשחקן הישראלי לא יקבל הזדמנות לפני שהוא נחשב לחריג גיל בקבוצת הנוער, אפילו לכמה דקות. תשאלו את קלינגר ולוזון, אצלם זה עשוי להיגמר אפילו בהנפת גביע.
ייגמר בגביע?