כדורגל, בייחוד עבור האוהדים, הוא עסק סימבולי מאוד. יש משחקים מסוימים, שמעבר לתוצאה ולמשמעות הישירה שלהם, הם מסמלים דבר נוסף, בהקשר רחב יותר. כזה היה משחק הגביע בעונה שעברה מול נתניה. מעבר למשמעות המיידית של אובדן הגביע (סטנדרטי), המשחק הזה, שהיה הדחה שנייה ברצף מול אותה קבוצה באותו השלב, סימל גם את אובדן ההרתעה הביתית, יש שיאמרו הכללית, ותחילתה של דעיכה ביכולת והעוצמה שלנו כקבוצה וכמועדון. מאז, ספרנו שלושה הפסדי בית נוספים לקבוצות הגדולות וניחתו עלינו מכות מכאן ומכאן. אמנם מוקדם לקבוע בעניין, כמובן, אבל אפשר בהחלט לקוות שהמשחק אתמול היה נקודת היציאה שלנו מאותו המשבר המתמשך.

המשחק עצמו התנהל באופן די צפוי, כשנתניה, שנמצאת בכושר פנטסטי, שלטה במשחק, אנחנו בחוסרים משמעותיים בהרכב ובהיעדר מחץ בחלק הקדמי, בעיקר נתנו מלחמה וניסינו להוציא מתפרצות בכוח הזרוע, וכך התפתח לו קרב חפירות שאיננו נאה לעין. המחצית השנייה הייתה כבר אחרת, בטח לאחר הכניסה של רפאלוב שגרמה לזרימה הרבה יותר נאה לעין בכיוון השער הנתנייתי. בכל זאת, המשחק לא היה עשיר באירועים, והתוצאה שלו עוצבה על ידי שני מהלכים, אחד מכל צד של המגרש. מקסים פלקושצ'נקו נתן בעיטה חופשית פשוט מטורפת מ-30 מטרים לחיבור, בעיטה שנגמרת בשער ב-9 מ-10 מקרים. אלא ששם, במעלה המזוזה השמאלית של השער, עלתה ובאה ידו של הנשר הדרוזי הגדול, אחד שריף כיוף, שהסיט את הכדור הזה מגורלו הצפוי לפגוש את הרשת.

בצד השני של המגרש, איתן אזולאי, שעד כה הציג רפרטואר מרשים של בעיטות עם הגרב במדים הירוקים, חשף בפנינו, סוף סוף, את התותח ברגל ימין, וכבש שער פשוט אדיר, שער עלייה יקר. איתן אזולאי פרע שטר ראשון מסכום העתק שהושקע עליו, וכנראה שכדי לנצח את נתניה בגביע היינו זקוקים לשחקן נתנייתי.

זה היה משחק סופר קשה מול קבוצה מאוד מאומנת, כזו שגם הרחקת המאמן לא ממש פגמה בתבניות המשחק ובתכנית שלה. אמת, לאחר השער שלנו נוצרו שטחים ואופציות למעברים מהירים, אבל עדיין, נתניה נותרה מסוכנת עד לרגע האחרון וכמעט השוותה, אילולא המשקוף של שריף. בשורה התחתונה, כמאמר הקלישאה, בגביע מה שחשוב זה לעבור שלב, וגם אם החוויה הייתה לא אסתטית, הרי שהכרטיס לשלב הבא הוא יפה מספיק בעבורנו.

כיוף. הצדיק את הקרדיט (ברני ארדוב)

פרסונלית, לא יום כביר של ההתקפה שלנו, בוודאי, אבל בהחלט המון הקרבה, מאמץ ומלחמה מכל שחקן על הדשא. הסובל העיקרי מהצבת שני בלמי שמאל היה סברינה, שאספקת הכדורים אליו הייתה דלה עקב רגל העץ הימנית של שון בכל הנוגע למסירות. בכל זאת, הוא הצליח לספק רגע אדיר אחד עם פריצה סוחפת, אבל זה כמובן לא מספיק כשלעצמו. באופן כללי, לנסות לזרוק עליו כדורי גובה ולתת לו להתמודד עם העולם זו לא ממש שיטת משחק מוצלחת.

כוכב המשחק, כמובן, היה שריף כיוף עם הצלה ענקית שחרצה גורלות, ולצידו אפשר לציין את סירוטה עם משחק טוב, קני סייף עם המון עבודה ומרץ, איתן אזולאי עם המון אגרסיביות (ושער ניצחון) ועילי פיינגולד. אגב פיינגולד, מסתמן שאלו ההופעות האחרונות בהחלט שלו בסיבוב הנוכחי במכבי חיפה, ובקרוב ניפרד מהילד שיילך לנסות מזלו מעבר לים. אני מברך על כך ומאחל לילד הירוק הנהדר הזה את כל ההצלחה שבעולם. זו אחת המטרות של מכבי חיפה כמועדון, בסופו של דבר, ואני מקבל את זה.

מה שקשה לי הרבה יותר לקבל הוא העובדה ששחקנים משוחררים מבלי שיביאו להם מחליף. עילי פיינגולד יכול לעזוב, אפילו בינואר. אבל הוא לא יכול לעזוב עד שלא יגיע מחליף בשיעור קומה. יש אחד כזה מעבר לכביש, נועם בן הרוש, ואני מצפה ממכבי חיפה שלא תיתן לו ללכת מבלי לסגור קודם כל עם שחקן אחר שיתפוס את העמדה. עם הפיאסקו המתמשך שהולך בחוד שלנו מאז עזיבת פיירו, וביתר שאת במשחקים האחרונים, כל מילה נוספת בעניין מיותרת לגמרי.

אם כבר נגענו בעניין החוד, מכבי חיפה אכן עשתה פעולה משמעותית בהחתמת גיא מלמד. כרגע, הוא נמצא במעין כף קלע שבה הוא לא כאן וגם לא שם - ממשיך להתאמן בהפועל חיפה וחוטף קללות, גידופים ואיומים, בעודו חתום ביריבה הגדולה. מצחיק אותי שמנסים לשכנע שזו בכלל לא כזאת בעיה והשנאה גם לא כזו גדולה בין החיפאיות, והנה תראו, ההוא שיחק שם כשהיה כאן ועוד סיפורי אלף לילה ולילה. קודם כל, בנוגע לשנאה, מזמין אתכם לקחת סיבוב בתיבת ההודעות הפרטיות שלי בפייסבוק ובווטסאפ אחרי כל פעם שאני זורק איזו מילה על הפועל חיפה. מבטיח לכם, יש שם מספיק שנאה לכמה דרבים תל אביביים. היריבות החיפאית היא יריבות מאוד גדולה, והדיבור המתנשא כאילו זה דרבי זניח ונטול אמוציות מעיד בעיקר על בורותו של הדובר.

מעבר לכך , גם אם נתעלם מתגובות האוהדים החריפה, הרי שהימצאותו של גיא מלמד היא אם כל ניגוד האינטרסים. איך יכול שחקן שיודע שיעשה את דרכו ליריבה העירונית לתת מאה אחוז בכל משחק, כשהוא יודע שניצחונות בחלק מהמקרים ישרתו תועלת הפוכה לגמרי מזו שיש לו. כל צעד שלו יימדד בזכוכית מגדלת, כל החמצה תעלה תהיות, כל מאמץ יתר מול יריבות של מכבי יגרור תרעומת. זה מצב לא בריא, חולה לגמרי, האמת, ובלתי אפשרי.

אני מקווה שמכבי תדע להוציא את גיא מלמד מהסיטואציה ותסגור בזריזות את עניין המעבר שלו כבר העונה. אין צורה לסיטואציה הנוכחית, באמת שלא. ומעבר לכך, חשוב אף יותר - אין לנו חלוץ לשבת!! זה יהיה אבסורד מוחלט אם מלמד ישחק בעבור מועדון שאין לו כבר שום תחושת שייכות אליו ביום חמישי, ובכך ייגרע מהסגל של המועדון החדש שלו ביום שבת.

פיינגולד. מה עם מחליף? (ברני ארדוב)

הוויכוח כרגע הוא על גרעינים, בחיי שהמאה אלף דולר האלו לכאן או לכאן יכולים להתברר כיקרים מאוד אם נישאר במצגת של אפס חלוצים זמינים והקהות הזו בהתקפה תימשך במשחקים הקרובים. בהיעדרו של דין, אנחנו זקוקים נואשות לשחקן שהמקצוע שלו הוא חלוץ, ורצוי שיהיה כזה עם יותר מחמישה משחקי בוגרים באמתחתו. על טעויות משלמים, וזה הזמן לשלוף את הפנקס.

זה גם הזמן לשלוף בחזרה את פייר קורנו למועדון, כי גם על האגף השמאלי אנחנו מתנהלים ברשלנות פושעת. קני אמנם משחק היטב, אבל השחיקה המתמשכת שלו על הדשא היא בגדר פצצת זמן מתקתקת. כל מה שאתם עושים שם - תעשו מהר הרבה יותר, הקבוצה הזו נואשת לחיזוק ורגליים טריות ואיכותיות יותר, והזמן הוא יריב שלנו כאן. חלק מתיקון הטעויות של הקיץ הוא בהבנה שהזמן הרג והורג עסקאות, ושכל עכבה ממש איננה לטובה. כל חיסור כזה, משחקן שנפצע או עוזב, יכול לחרוץ גורלות עבור העונה כולה.

שבת בעכו, איצטדיון עם כר דשא קשה לעיכול, נזדקק לכל עזרה שרק נוכל מול קבוצה שתבוא להילחם על חייה אחרי תבוסה קשה. עבור חובבי הטוטאל פוטבול, מוטב למצוא מפלט אחר מהמשחק הזה, עבור אוהביה של מכבי חיפה - משחק שהוא חובה מוחלטת, כשכל האמצעים כשרים בכדי להביא שלוש נקודות.

ובאשר לסיומת של כל טור, נתפלל כולנו להשלמת העסקה במהרה, ולשובם של כל אחינו אלינו. עד האחרון, לא מוותרים על אף אחד.

שבוע טוב וירוק לכולם.

בלתי אפשרי: הסיטואציה עם גיא מלמד לא בריאה

מכבי חיפה צריך לפתור את עניין החלוץ, ומהר. וגם: מעוף הנשר הדרוזי. אוהד ירוק