מכבי חיפה ספגה אמש (חמישי) עוד מכה כואבת, כשהודחה ברבע גמר גביע המדינה לאחר 2:0 להפועל באר שבע, בעוד ערב עגום. בכנות - האם מישהו מופתע? האם קרה כאן משהו יוצא דופן וכזה שלא היה צפוי מראש? וודאי שלא. קבוצה ממש טובה ומאומנת, בכושר ובמומנטום מצויינים, ניצחה קבוצה ממש לא טובה ומאוד לא מאומנת, ללא הקהל שלה מאחוריה, בכושר ובמומנטום של עגלת סופר עם גלגל שבור, ולמנחשי הווינר שלום.
למרבה הצער, ההפתעה מה"מה" הייתה אך מעט פחות מפתיעה מה"איך" - התוצאה לא הייתה אסטרונומית, אבל הפערים במגרש היו תהומיים, זה היה על סף הבלתי ספורטיבי, עבורי ועבור כל אוהד ירוק לבטח זה היה בלתי ניתן לצפייה. לא ראוי למאכל אדם.
מהדקה הראשונה, באר שבע ריתקה אותנו לאחור בלפיתת חנק, מבלי שהיה לנו כל סיי בעניין. לא סיי, אפילו לא ס. קנגווה ו-ונטורה המצוינים שתו את עלי מוחמד הבודד, העצוב והמעציב, שעה שמחמוד ג׳אבר נמצא לו מחוץ לפריים - מסיבות הידועות ומובנות אך ורק לברק בכר.
בהיעדר כל זכר לפייט במרכז השדה, שחקני באר שבע מצאו את עצמם שוב ושוב מבודדים מול ההגנה המעובה של מכבי חיפה, ולמרות שלא הרבו להחמיץ, לא היה ספק שמתישהו, הטעות תגיע. והיא אכן הגיעה, בדמות שון גולדברג שמעביר כדור גרוע באופן מיוחד מאגף ימין (?), תוך כדי שהוא שובר נבדל. דן ביטון עם המכה ברגל ולאחר מכן מכה נייחת - ולך תרדוף אחרי הסוסים האלו, תרתי משמע.
ריתוק מהדקה הראשונה (אלן שיבר)
הדבר המקומם ביותר הוא שלאורך כמעט חצי שעת משחק לאחר שמכבי חיפה ספגה, לא ניכר שום שינוי במהלך המשחק. מסכנות, עליבות, הפועל חדרה שבאה להעביר זמן ולא לקבל מכה חזקה מדי בראש. כרוניקה של התפרקות.
אז כן - היה שיפור כלשהו בדרך המשחק שלנו במחצית השניה, אבל שום דבר שאמור לעודד או לנחם אותנו. כלום התקפי ובטן רכה הגנתית, וכשכבר התחלנו לייצר מומנטום קטן כלשהו, בכר החליט ללכת אול אין על תואר "החילוף המטומטם של העונה" והכניס את גדי קינדה להתבזות מול השוורים חסרי הרחמים של באר שבע.
לא היה ספק בלבי באשר לתוצאה של אותו החילוף, ואכן - החור במרכז השדה והדילוג ההזוי של הכדור מעל שחקן הגנה שלנו (לא זוכר מי אבל אני לא מוכן לצפות אפילו בתקציר כדי לאמת את זהותו) אכן הובילו לשני של באר שבע ולכיבוי האורות הסופי והמוחלט על עונת המשחקים הנוכחית של מכבי חיפה.
זה היה אקורד סיום ראוי לקבוצה לא ראויה, ובדיוק מה שמגיע לקבוצה ומועדון שמתנהלים כבר יותר מדי זמן בשחצנות, יהירות ובקרוסלה של טעויות לא מחויבות המציאות.
מי שרואה בעיניו את הבורות שנפערו באגפים מעזיבות, מי שרואה את האסים שלו במרכז השדה נראים כמו צל של עצמם מתחילת העונה, מי שראה קבוצה שנמצאת בכזה סחרור מקצועי ומנטלי ובחר לא לעשות כלום בקשר לזה, אפילו לא להשלים מסכת זרים - לא ראוי לצאת עם כלום מהעונה הזאת.
אלברמן, לא ראוי למשהו אטוב יותר (אלן שיבר)
אגב, ההיפך הגמור ניתן לומר על באר שבע. למרות המומנטום הטוב והביצועים הרבה מעבר למצופה של כלל הסגל, ולמרות שההחלטות שלה מתחילת העונה היו בול, מבחירת המאמן ועד החיזוק בסגל הזרים, עדיין ראתה לנכון לרענן וחיזקה במקומות הנכונים, בלי פופוליזם ובלי משוא פנים. ומי שמשקיע ועובד בחוכמה, קוצר את הפירות, כל המחמאות מגיעות להפועל באר שבע על הדרך שהיא מציגה העונה.
אבל הטור הזה, כאמור, לא עוסק בבאר שבע והצלחותיה, אלא בנו ובצרותינו. והן רבות ומגוונות, ורצות לאורך כל שדרות המועדון - ולא פוסחות גם על הקהל הקרוע והמסוכסך.
על הפאשלות של בכר ואלברמן כבר דיברנו מספיק, ולמרות שאמרתי בטור קודם ששניהם צריכים להמשיך - שניהם, בייחוד, עושים כל מאמץ שהם רק יכולים בכדי להוכיח לי שאני טועה בחשיבה הזאת. לצערי, אין כל חדש, לא בדרך בניית הקבוצה בקיץ ובמקצה השיפורים שהיה נחוץ בינואר ולא בוצע, ולא בצורת האימון, שהופכת להיות יותר שערורייתית וחסרת היגיון משבוע לשבוע.
מה שמדאיג אותי יותר הוא הלך הרוח של המועדון וקברניטיו, כאילו כל הכישלון של העונה הנוכחית הוא מכה בכנף והדרך שהם מובילים היא הנכונה, בין אם מקצועית ובין אם בהיבטים אחרים - כמו, נניח, ההתנהלות מול הקהל בשבועות האחרונים.
ההיפך הגמור (אלן שיבר)
אז הרשו לי להעיר אתכם מעט מהמצב בו אתם נמצאים, ולומר לכם באופן הכי מפורש שיש: הדרך שאתם מנהיגים נכשלת כישלון חרוץ, ולא זו בלבד שהבעיות לא ייפתרו על המגרש ומחוצה לו, בגישה הנוכחית שלכם הן רק יחמירו ויסתבכו.
תורידו את האף מהעננים - מי שחושב ש"לא נורא אם נפסיד אירופה שנה אחת", יגלה שהוא מפסיד הרבה יותר מאירופה, והרבה יותר משנה אחת. מי שמאמין שהוא מציל את הקהל בעזרת התעלמות מהקריאות לאחות את הקרע ולהשיב את העידוד, יגלה בקרוב שההדחה הצפויה הגביע היא הקטנה בבעיותיו.
תתעשתו שם, בכפר גלים, במתם ובמסגר. פתרו את המשבר מול הקהל ותתחילו לתכנן את העונה הבאה באופן אמיתי, בלי סיסמאות פופוליסטיות על מהפכה וקשקושים ריקים מתוכן. כמו שזה נראה אתמול, אתם לגמרי, אבל לגמרי לא בכיוון, של כלום. כך נראית הדרך חזרה אל החושך.
ובנימה לא פשוטה זו, נמשיך בתפילות לפדיונם של כל אחינו בעזה, החיים והמתים - אסור להשאיר מאחור אף אחד.