כשנבחרת ישראל תעלה ב-21:45 לכר הדשא של אצטדיון ה-GSP, לא תהיה זו הפעם הראשונה שהכחולים-לבנים יוצאים למשחק חוץ בקפריסין במוקדמות טורניר גדול, אפילו להיפך – נראה שמפגשים בין שתי המדינות, שאמנם לא שוכנות זו לצד זו אך רחוקות רק שעת טיסה אחת, הפכו לדבר שבשגרה.
זו הפעם החמישית בשני עשורים שהנבחרת הישראלית מוגרלת לאותו הבית עם זו מקפריסין, והיריבות הפכה למסורת. אבל יש שלושה משחקי חוץ שבנבחרת ישראל יזכרו יותר מכל, שלושה משחקים שנצרבו תודעה – שניים מהם, לא ממש מהסיבות הנכונות והרצויות.
נובמבר 1996: גוגיץ' אחד ו-10,000 צופים
במוקדמות מונדיאל 1998, אחרי ניצחון ביתי על בולגריה (1:2) ותיקו עם רוסיה (1:1), יצאה הנבחרת של שלמה שרף לקפריסין במטרה אחת – לנצח, ולהמשיך להאמין שמקום במונדיאל בצרפת נמצא באמת בהישג יד. עם פתיחת קמפיין מוצלחת במיוחד, הטירוף בארץ הקודש היה בשיאו והקהל שהגיע לאי השכן - בהתאם. כמעט 10,000 צופים ליוו את שלמה שרף וחניכיו לקפריסין ונתנו לכחולים-לבנים אווירה ביתית, אולי ביתית מדי.
רבע שעה אחרי שריקת הפתיחה, רבבת הצופים שהגיעה מישראל כבר הצטערה. סיניסה גוגיץ' כבש פעמיים (8 ו-14) והבהיר לנבחרת שאנחנו עדיין רחוקים מאוד מהמקום אליו אנחנו שואפים. ברקוביץ', רביבו, נמני, בנין ורוזנטל לא הצליחו לצאת מההלם, ואחרי 4 נקודות מרשימות בפתיחת הקמפיין, הנבחרת חזרה לאחור עם הפסד מרגיז.
זו הייתה כנראה הפעם הראשונה שהנבחרת יוצאת למשחק חוץ עם קהל כה גדול, והסיפורים על חוסר השקט שהיה לשחקנים בזמן ההכנות למשחק, היו צפויים. הנבחרת הגיעה מעט יהירה ובטוחה בעצמה ושילמה על כך בריבית ובקמפיין כולו.
הרכב נבחרת ישראל: רפי כהן, פליקס חלפון, גדי ברומר, אמיר שלח, דוד אמסלם, אלון חזן, טל בנין, אבי נמני, אייל ברקוביץ', חיים רביבו ורוני רוזנטל.
חטף מגוגיץ'. רפי כהן (gettyimages)
הפסיד שם פעמיים. שלמה שרף
הפסד בקפריסין, דבר שבשגרה
שנתיים וחצי לאחר שסיניסה גוגיץ' לימד את הנבחרת של שלמה שרף שיעור בכדורגל, הגיע מתאזרח נוסף, מילנקו ספולאריץ', והוכיח שיש לנו עוד הרבה, הרבה מאוד, מה ללמוד.
ניר דוידוביץ', אלון חזן, אלון חרזי, אריק בנאדו, אמיר שלח, נג'ואן גרייב, טל בנין, יוסי אבוקסיס, אייל ברקוביץ', חיים רביבו ואלון מזרחי. אותם 11 שחקנים שניצחו רק 3 חודשים לפני כן 0:5 את אוסטריה באחת התצוגות הגדולות שידע הכדורגל הישראלי, נכנעו לנבחרת שהם בעצמם ניצחו 0:3 בחודש מארס באותה השנה.
הקפריסאים עלו ליתרון משער של אנגומיטיס, באדיר שנכנס כמחליף במקום ברקוביץ' הפצוע השווה, אך ספולאריץ' סידר 1:2 במחצית השנייה. יוסי בניון, אז כשרון צעיר רגע לפני הפריצה, עוד היה שם כדי לעשות 2:2 בדקה ה-82, אך שוב היה זה ספולאריץ' שעשה 2:3 מהנקודה הלבנה בדקות הסיום, כשברקע אבי לוזון, עדיין לא כיו"ר ההתאחדות, עומד מאחורי השער ומכוון את דוידוביץ' לאיזו פינה לקפוץ.
הרכב נבחרת ישראל: ניר דוידוביץ', אלון חרזי, אמיר שלח, אריק בנאדו, נג'ואן גרייב, אלן חזן, טל בנין, יוסי אבוקסיס, אייל ברקוביץ', חיים רביבו ואלון מזרחי.
היו גם תמונות שמחות (gettyimages)
והנה בניון ונמני (gettyimages)
בניון ונמני מסדרים ניצחון. סוף סוף
זה היה הקמפיין השני של אברהם גרנט, אחרי שנכשל במוקדמות יורו 2004. הבית עם צרפת, אירלנד ושווייץ נראה קשה במיוחד, אך הכחולים-לבנים הוכיחו משחק אחרי משחק שקשה לנצח אותם. עם 5 נקודות ב-3 משחקים, כולל תוצאת תיקו מכובדת בצרפת (0:0), יצאה הנבחרת לקפריסין במטרה אחת – לא לחזור על טעויות העבר.
בדקה ה-17 הכל התחיל להסתדר. אבי נמני בעט כדור חופשי חזק, השוער המקומי שמט ואדורם קייסי – האיש למשימת מיוחדות במכבי חיפה ובנבחרת ישראל - היה שם ראשון על הכדור החוזר. רגע לפני המחצית, כדור תועה מצאה את אוקאס הקפריסאי לבד ברחבה, והנבחרת של גרנט ירדה למחצית עם 1:1 כואב ומתסכל.
המחצית השנייה התנהלה רובה ככולה במרכז המגרש, עד שבדקה ה-86 יוסי בניון השתלט על כדור ליד קו החוץ, התעלל בשחקני ההגנה שעמדו בדרכו והוציא כדור רוחב, בנפילה, לאבי נמני. האיש הכי קר-רוח בכדורגל הישראלי בעט בין המגן לשוער וקבע 1:2 חשוב, שאמנם לא הספיק כדי לעלות למונדיאל בגרמניה, אך בהחלט נתן המון תקוות באותם ימים.
הרכב נבחרת ישראל: ניר דוידוביץ', קלמי סבן, טל בן חיים, אריק בנאדו, אדורם קייסי, עמרי אפק, וואליד באדיר, אבי נמני, יוסי בניון, יניב קטן, פיני בלילי.