סוף חודש מאי 2024, שעות הבוקר המוקדמות. רועי ריינשרייבר רואה על הצג של הנייד שלו את המספר של רן בן שמעון. "בוקר טוב, זמין?", היתה לשון ההודעה הקצרה. ריינשרייבר ענה שכן, ומשם התפתחה שיחה שבמהלכה מבקש ממנו המאמן הלאומי לדעת מה התוכניות שלו לעתיד ומציע לו להתמנות למנהל נבחרת ישראל. פחות משעה וחצי אחר כך, ואחרי שיחה עם שרון אשתו, הוא חוזר לבן שמעון ואומר לו "אני איתך".
לריינשרייבר נותרה עוד עונה אחת לשפוט. לאורך השנים הוא נחשב לאחד השופטים הטובים ביותר שצמחו פה. לא סתם הפך בגיל 32 לבינלאומי. הוא ניהל משחקים של נבחרות כמו אורגוואי, ארגנטינה, סרביה, רוסיה וקרואטיה. שפט באירופה, בין היתר קבוצות כמו פיינורד, אטלנטה, צסק"א מוסקבה, לאציו וריאל בטיס, בין השאר.
אני זוכר שהוצאת לרן אדום כשהיה בק"ש
"הוא פלט כמה מילים, אבל אולי היו עוד הרחקות. רן לא זכר את האירוע הזה. הזכרתי לו שהוא אימן את הנוער של מכבי ת"א ושפטתי את הדרבי התל אביבי והוצאתי למסאי דגו צהוב אחרי שתיקל את שרן ייני בחריפות והוא נפצע לתקופה ארוכה. רן דרש אדום לדגו ואפילו אמר לי: 'גמרת לייני את הקריירה, הוא לא יחזור לשחק כדורגל'".
מה יותר קשה, לשפוט או לנהל את הנבחרת?
"לנהל את הנבחרת, חד משמעית. הרבה יותר מורכב. מדינה שלמה מאחורי נבחרת. כשהייתי שופט ועשיתי טעות, היה יורד לי ניקוד. הייתה ביקורת, אבל אם אתה מבצע טעות בתור מנהל נבחרת, ההשלכות הן הרבה יותר גדולות".
ניהול אנשי צוות, שחקנים, כספים, לוח זמנים, אבטחה הם רק חלק קטן משגרת היום החדש של ריינשרייבר, שבמקביל משמש כבר שלוש שנים כרכז ביקורות מגרשים ופיתוח תשתיות בהתאחדות לכדורגל
"שעות העבודה שלי התארכו. חלק גדול מהעבודה גולש גם לשעות המשפחה. העבודה גם בשבתות ובחגים והדבר הכי מוזר שקורה פתאום זה שאני עושה אפילו את יום כיפור מחוץ לבית. זו פעם ראשונה. הנחמה הקטנה שיש לי זה שאני יודע את לוח הזמנים שלי לשנתיים הקרובות, מה שאין לך כשופט פעיל שמקבל שיבוצים שבוע-שבועיים לפני משחק".
סדר היום כולל להגיע ב-07:00 בבוקר למשרד, מעבר על מיילים, הכנת לו"ז לפעילות השוטפת של הנבחרת, שיחות עם חברת התעופה, סגירת מלונות, קשר רציף עם רן בן שמעון וגל כהן, עבודה מול בעלי התפקידים בהתאחדות בנושא כספים, תיאומים עם השף איתן מזרחי מול השפים בחו"ל, עבודה מול אבטחה וקשר רציף עם השחקנים. כל זה שונה לגמרי מהתפקיד הקודם כשופט, אז מן הסתם היה נמנע מליצור אינטראקציה אישית וחברית עם השחקנים.
עם בן שמעון. זוכר את ההרחקות (אודי ציטיאט)
איזה תגובות מקבל מהם
"יש מלא דוגמאות. שחקן מוביל אמר לי: 'בתקופה שלך, הייתי יכול להגיד מה שאני רוצה. היום זה לא ככה'. שחקן אחר אמר לי: 'אם הייתי מכיר אותך כמו שאני מכיר היום, לא הייתי מתנהג ככה במשחקים ששפטת אותי'. אני שמח מאוד בהצלחה המקצועית שלהם בקבוצות. הם מדברים איתי גם על דברים אישיים ואני פה כדי לעזור להם בכל דבר שניתן. עד לפני כמה דקות הייתי איתם במגרש, אז יש לנו קשר שהוא מעבר לקשר שיש למנהל ושחקן. האינטראקציה הקודמת עוזרת לניהול הקשר היומיומי".
עם חלק מהשחקנים היה טראש טוק במגרש?
"בשיחה הראשונה שלי עם השחקנים ביקשתי מהם להוריד משקעי עבר, אם היו. שיורידו את כל מה שהם רוצים עכשיו, ואף אחד לא לקח את השיחה לכיוון שלילי. כשהייתי שופט אותם, הייתי חלק מהמשחק ומשתדל להיות בסדר עם כולם. פרגנתי והרמתי להם כשהיה צריך והם דואגים להזכיר לי את זה גם היום. לגבי הדיסטנס, אני כבר מוצא את עצמי מתחבק עם שועה או דניאל פרץ אחרי ניצחון וגול ואני מרגיש חלק מהנבחרת. ערב סיום אחת ההתכנסויות הלכתי לקבלה כדי לסגור את הנושא הכספי, פתאום מגיע שליח של וולט עם שקית של מקדונלד'ס ושואל אם אפשר להתקשר לחדר של X. הבנתי שזה שחקן שלנו, המתנתי עד שיגיע ושאלתי אותו בחיוך אם הוא לא אהב את האוכל של השף. השחקן ענה: 'זה לא בשבילי, זה בשביל מישהו אחר', והוסיף קריצה".
השיפוט לא חסר לך?
"תמיד חשבתי שכשאסיים את הקריירה יהיה לי בור גדול שאני לא אדע איך למלא אותו, כי השיפוט היה דבר מאוד מרכזי בחיי הבוגרים. המון נסיעות לחו"ל במסגרת התפקיד, אם זה לטורנירים, למשחקים ולקורסים. ברגע שנכנסתי לתפקיד מנהל הנבחרת, נשארתי בתחום. לא נוצר הוואקום שחשבתי שיהיה בסיום הקריירה. הפעילות היומיומית של הנבחרת שואבת ממני אנרגיה וזמן. אם אני רוצה לשפוט, אז אני משובץ למשחקי ליגות נשים או משחקי נוער, אבל הזמינות מאוד נמוכה, אז לא קורה יותר מדי".
וכשאתה רואה היום את רמת השיפוט, מה אתה חושב?
"הרמה טובה ואני בטוח שבאיגוד היו רוצים שתהיה עונה יותר טובה. יש פוטנציאל גדול, מספר שופטים שבעזרת עבודה קשה אני מאמין שהם יממשו אותו. אני יודע שהם עושים את המקסימום שלהם".
כי הביקורות לא מתיישבות עם מה שאתה אומר
"אני מודע לביקורת הקיימת, אבל בכל העולם יש טעויות. השופטים לא רוצים לטעות, אני מכיר אותם הכי טוב שאפשר. גם כשהם מבצעים טעות, כואב להם והם לא ישנים בלילה והם יעשו הכל כדי לא לחזור על אותה טעות. שופט רוצה שלא יזכרו אותו לאחר המשחק. באירופה יש אותה כמות של טעויות וגם על השופטים שם מעבירים ביקורת".
מה הרגע הכי זכור לך כשופט במבט לאחור?
"גמר גביע המדינה".
לא פואד וזהבי?
"אני מסתכל על חוויה טובה וזה מכבי ת"א - מכבי חיפה 2016, גמר גביע. זה אחד הרגעים הכי זכורים. היו מלא משחקי עונה, דרבים ובאירופה. כל משחק מבחינתי היה חוויה".
ואפילו הצלת חיים לשחקן
"משחק בין בני יהודה לסכנין בדוחא, מתיאה ליואיץ' ספג מכה בראש, נפל על הרצפה, בלע את הלשון. זיהיתי סימני חנק, עצרתי משחק, סימנתי לעזרה הראשונה להיכנס ונתתי טיפול ראשוני לשחקן. פתחתי לו את הפה ועזרתי לו. לאחר כמה ימים הוא חייג אלי והייתה שיחה מאוד מרגשת".
ריינשרייבר. השאיר את המשקעים עם השחקנים מאחור (אודי ציטיאט)
כבר במסע הראשון שלו כמנהל נבחרת הייתה בעיה. לא באשמתו, אלא בשל תקלה במטוס, הוא היה צריך לקבל החלטה אם להמריא לבודפשט עם מטוס אחר ואז לנסוע עם כל הציוד כשעתיים וחצי למלון או לדרוש מטוס חלופי ליעד שנקבע מראש, דבר שנעשה בסוף והרגיע את השחקנים שכבר חשבו כי המסע יתארך עוד יותר.
זה שהמשחקים לא בארץ זה מקשה עוד יותר מן הסתם?
"עדיין לא הצלחתי להרגיש את האצטדיון בארץ ואת הקהל הישראלי דוחף אותנו לניצחונות והצלחות וזה הכי חסר לי. ברגע שזה יקרה, החוויה של כולנו תהיה הרבה יותר טובה. אנחנו מחכים לאישור לארח בארץ משחק ידידות ביוני. שינו זוארץ עושה מאמצים גדולים מול אופ"א כדי שזה יקרה, אבל אנחנו, מן הסתם, תלויים במצב הביטחוני, החזרת החטופים וסיום המלחמה".
אומרים בהתאחדות שעלות משחק אחד בחו"ל יכול להגיע לשני מיליון שקלים, אתה מתעסק גם בעניינים הכלכליים מן הסתם
"לא אנקוב בסכום, אבל תעשה חשבון פשוט - טיסות סחר, מלונות, טיסות ליגיונרים, משכורות בעלי תפקידים, מזון כשר, ציוד, לוגיסטיקה וכו'".
העבודה שלך מחולקת לשניים, לפני ההתכנסות ובזמן ההתכנסות
"לפני ההתכנסות יש לנו פגישות דו שבועיות בשפיים עם הצוות המקצועי והאסטרטגי שעוזר לנו להגיע למשחקים מוכנים. עבודה מול הצוות הלוגיסטי, צוות מקצועי, אנליסטים, צוות רפואי, ביטחוני, עבודה מול הקבוצות של השחקנים בארץ ובחו"ל, קשר רציף מול מנהלי הקבוצות, שליחת זימונים טרם ההתכנסות. נושא סידור החדרים אני משאיר לשחקנים. לאחר פרסום הסגל אני מבקש מהם שיעדכנו אותי עם מי הם רוצים להיות בחדר ומשתדל שכולם יהיו מרוצים".
כי בעבר היו בעיות ולצורך העניין, שחקני המגזר רצו להיות ביחד או שחקנים שרגילים מהקבוצות
"זה דבר טבעי בחברה רב תרבותית וטבעי שיש שחקנים שמרגישים בנוח מול שחקנים שמגיעים מאותה תרבות. הנבחרת היא כור היתוך לחברה וזה היופי בנבחרת. לא נתקלתי לא באגו, לא ביהירות וכל מי שמגיע לנבחרת מבין את החשיבות ואת גודל המעמד. לא מעניין מאיזה קבוצה מגיעים, לכולם אותה מטרה. כיף לשמוע את השחקנים מדברים ברגש גדול על הפעילות שלהם בנבחרת ועל הרצון שלהם להיות חלק מהנבחרת".
שופט זה מקצוע כפוי טובה. מנהל נבחרת עומד גם הוא בלחצים
"לחצים גדולים. דרישות מצד המאמן והצוות או דרישות השחקנים ודרישות מסביב".
לרן יש דרישות לא פשוטות?
" אין לו דרישות מיוחדות, אבל הוא דורש. כמו שהוא דורש מעצמו ומהצוות המקצועי, כך הוא דורש גם ממני, אם לא יותר. כשקיבלתי את התפקיד, חשבתי שהעבודה היא רק כמה שבועות לפני ההתכנסות ואז בזמן ההתכנסות. זה גם מה שהציבור חושב, שמאמן עובד שבוע פעם בחודשיים, אבל רן הביא אתו לתפקיד דרישות שמחייבות את כל הצוות בעבודה יומיומיות, עם מטרות ויעדים שצריך להשיג. רק עם עבודה קשה יהיה אפשר להגיע לזה ואני מאמין ברן והשחקנים שיעשו את זה. יש לנו דור מצוין של שחקנים, עם פוטנציאל עצום, שבשילוב עם הדור הוותיק יכול לעשות פה היסטוריה".