רגע התפרצות השמחה בעמדת השידור של צוות השידור, איתי שכטר ויהונתן כהן, לאחר השער המתוק של אלי דסה, יצר לא מעט אמוציות. היו כאלה שהתחברו יותר, והיו כאלה שפחות, אבל דבר אחד בטוח: זה הגיע מעומק הלב. בפודקאסט "עולים לרגל" צמד השדרים התייחסו לתגובות לשמחה בשידור, ודיברו בכנות על מה הרגישו שהוביל לכך".
.
האזינו >>>
איתי שכטר: "בשער השני היה אקסטזה מבחינתי. אמרו לי 'הגזמת, השתגעת', אבל כשאתה נקי ועושה דברים מהלב והנשמה, זה מה שיוצא. נכון, זו אסטוניה, אבל אנחנו נמצאים בדברצן, יודעים מה קורה במדינה שלנו, שומעים את התקווה, רואים את דגלי ישראל, וזה מוציא מאיתנו המון רגש. מבחינתי זה לא מעניין אם זו אסטוניה, ארגנטינה או צרפת, לנצח, לתת גול, כשהקפטן שלך מנצח, אלי דסה, זה מוציא ממני רגש טהור. מי שלא אוהב זה בסדר ואני מבין את זה, אבל לא יכולתי לעצור את עצמי. אני בתחילת הדרך שלי כפרשן, לומד כל הזמן, ושלם לגמרי עם איך שהגבתי".
יהונתן כהן: "אין פה הגזמה. יש פה ביטוי אותנטי של רגש עמוק. אם היינו משדרים משחק מרכזי או גביע, אז כמובן שזה פחות מתאים, אבל במשחק נבחרת - אני לא חושב שאפשר לעצור. זה הביטוי הכי טבעי של אדם, בדיוק כמו הצופים בבית. אני בטוח שהצופים בבית קפצו וצמחו בבית בדיוק כמונו. אני מאוד מאמין שבגולים של הנבחרת צריך לשמוח. זה הדבר הכי טבעי, ואין פה משהו מהונדס או שבאנו מהבית, אלא פשוט נבחרת ישראל הייתה ראויה לניצחון וזה שיחרר הרבה מאוד. יש אלמנט גם של ריחוק מהבית - קשה להעביר חוויה של כדורגל באצטדיון שומם וריק, אבל בעליית השחקנים והתקווה הייתה עוצמה גדולה. בשקט הזה, אתה מרגיש שהמשמעות של כל מי שנוכח היא גדולה יותר. בסוף, קיבלתם אותנו בלי פילטר, הכי אמיתי שיש, כשגם התקופה הזו במדינה משחררת המון. כמה 'יש' יכולנו לתת בתקופה הזו במדינה? אין הרבה עונג בתקופה הזו, אז שיחררנו קצת שמחה".
להאזנה באפליקציית 5RADIO, לחצו כאן.
להאזנה בספוטיפיי, לחצו כאן.
להאזנה באפל, לחצו כאן.