לאורך כל שלושת השבועות האחרונים היה ספק האם הטור דה פראנס, במהדורת הקורונה, בכלל יגיע לשלמותו בפאריס. אז, לא רק שכל הרוכבים הגיעו בחתיכה אחת לשאנז אליזה, מהדורת 2020 תזכר לנצח כאחת הדרמטיות וההפכפכות בתולדות המרוץ היוקרתי ביותר. טדיי פוגצ'אר, לעג לכל התחזיות המוקדמות, וזכה הערב (ראשון) בטור דה פראנס לאחר קאמבק פנומנלי בקטע הלפני אחרון בנג"ש ומחק פיגור שלא היה נראה סביר - 57 שניות מיריבו פרימוז' רוגליץ', שהוביל 13 ימים ברציפות, כדי לקחת את החולצה הצהובה. במקום השלישי על הפודיום בשאנז אליזה עלה ריצ'י פורט ממש ברגע האחרון.
פוגצ'אר, שהישג השיא שלו היה המקום השלישי בוואלטה אשתקד, הגיע עם שאיפות לדירוג גבוה, יש שאמרו טופ 10, במרוץ הזה. הוא בוודאי לא היה אמור על הנייר לקרוא תיגר על רוגליץ' ואגן ברנאל האלוף המכהן שפרש במהלך התחרות. ובכל זאת, הרוכב של איחוד האמירויות יחגוג מחר את יום הולדתו ה-22 ויהפוך לרוכב הכי צעיר שזוכה בחולצה הצהובה מאז 1909 וכל זה הוא עושה בטור הבכורה שלו. מעבר לכך זכה פוגצ'אר גם בחולצה המנוקדת (מלך ההרים) ובחולצה הלבנה (הרוכב הצעיר הטוב ביותר) והשלים שלוש מארבע החולצות המחולקות בטור, הישג שאין לו אח ורע.
פוגצ'אר בלע לרוגליץ' כמעט 2 דקות בשלב נגד השעון ומסיים את הטור בהפרש של 59 שניות על פני יריבו הבכיר יותר. עוד לפני שהנס הזה קרה, בשבוע הראשון פוגצ'אר נקלע לפיגור של 1:21 דקות בגלל רוחות צד שאימו לרסק לו את החלום להגיע לפודיום. אבל הילד בן ה-21 מחק את הפער הזה לאט לאט בזכות התקפות מוצלחות וזכייה בשני קטעים בפירינאיים ובאלפים, כאשר הוא מוכיח שבהרים הוא מספיק חזק להתמודד עם הגדולים ביותר אבל לא רק שם, מסתבר.
חברים למרות הכל, פוגצ'אר ורוגליץ' (getty)
הפודיום של 2020 (getty)
שני הסלובנים היו הרוכבים שעיצבו את הטור הזה מתחילתו ועד סופו. בעוד רוגליץ' נעזר בקבוצת על כמו יומבו ויסמה, שהביאה אותו במצב אידיאלי לעליות המפרכות של הטור, פוגצ'אר התנהל בלי קבוצה מובילה וקפץ על הגלגל של המוביל ברוב שלבי המרוץ, בכל הזדמנות שרק יכול היה. המנוע שלו היה גדול מספיק בעליות וכמובן בקטע נגד השעון בווז' שם זכה בניצחונו השלישי, ולמרות שנחשב לרוכב נג"ש פחות בולט מרוגליץ', סיפק הופעה חייזרית על טיפוס הקיר וקבע מהפך דרמטי. בכך שבר פוגצ'אר את הפרדיגמה של השנים האחרונות, לפיה הקבוצה החזקה ביותר מביאה את הרוכב המוביל שלה למקום הראשון, כפי שאינאוס/סקיי הרגילה אותנו.
האירוע אתמול עדיין מזכיר לרבים מחובבי האופניים את הפיניש הדרמטי בהיסטוריה של הטור. ב-1989, הגיע לורן פיניון עם החולצה הצהובה לשלב האחרון בהחלט נג"ש בפאריס ולמרות יתרון 50 שניות, לא עמד במשימה שהוטלה עליו, וגרג למנוד קבע מהפך סנסציוני ועלה לראש הפודיום עם 8 שניות הבדל מיריבו הצרפתי, מה שידוע עד היום כהפרש הקטן ביותר למנצח בטור. קשה להשוות בין התקופות, ואפילו בתוואי הכביש - שכן הקטע נג"ש המכריע הסתיים בעליה חדה (8.2 אחוז שיפוע, 6 ק"מ), וחוץ מזה רבים מפרשני האופניים טוענים כי רוגליץ' באמת נתן את כל מה שיכול היה לתת, ודווקא פוגצ'אר הפתיע עם קצב בלתי רגיל של כוכב ממאדים.
בכל מקרה, פוגצ'אר הוא הרוכב הצעיר השני ברציפות שזוכה בטור. ברנאל עשה את זה ב-2019 בגיל 22 וסומן כמי שיכול להיות מנצח סדרתי, בדיוק אותן התוויות שידביקו עכשיו לפוגצ'אר. מעבר לשני האלופים הללו, כדאי להזכיר כי עולם האופניים המקצועני הופך לצעיר יותר ויותר. מארק הירשי שזכה בקטע אחד השנה והיה קרוב לעוד שניים הפתיע את הפלוטון בגיל 22 ונראה שיש לו עתיד גדול. גם רמקו אבנפול, שאלמלא פציעה קשה, היה מתמודד השנה בג'ירו, מסתמן כאחד הילדים המוכשרים שיכולים לכבוש את הענף בשנים הקרובות. העולם כנראה שייך לצעירים, גם בטור דה פראנס.
פוגצ'אר חוגג עם חברי קבוצתו (getty)
ולמאבק האחרון שעוד נותר בטור: סם בנט הבטיח הערב את החולצה הירוקה בצורה הכי יפה שיכולה להיות. הספרינטר של דקוניק סטפ סיים ראשון את הקטע ה-21 כשהקדים את אלוף העולם מדס פדרסן ופטר סגאן בשדרות השאנז אליזה. האירי חגג ניצחון שני שלו בטור השנה וסיים עם 380 נקודות, 96 יותר מסגאן שנאלץ להפסיד את החולצה הירוקה בה זכה 7 פעמים בעבר.
לסיום, הזווית הישראלית: סטארט אפ ניישן הגיעה לטור הבכורה שלה עם שתי מטרות: הראשונה להביא את גיא ניב, הנציג כחול-לבן שלנו, לפאריס. הישראלי עשה את זה בצורה חלקה, כאשר נמנע מפציעות ומחלות וגמע את 3,500 הק"מ בצורה מעורת כבוד. המטרה השניה היתה להשיג ניצחון באחד השלים וזה לא קרה. סטארט אפ היא עדיין מיזם חדש ומתפתח בעולם אופני הכביש ונאלצת להסתפק בארבעה טופ 10 ועוד את חולצת הרוכב האגרסבי השיג כריס ניילנדס.
לא מדובר בסוף העולם, רק 10 מ-22 הקבוצות שנמצאות בטור השכילו לנצח לפחות בשלב אחד. סטארט אפ לא נחשבת לאחת מהקבוצות חזקות בוורלד טור, אבל ציפתה לקצת יותר רוכבים ותיקים כמו דן מרטין ואנדרה גרייפל, שלא התעלו כשהיה צריך אותם, וזו נקודה למחשבה לקראת העתיד. ב-2021 בונה את עצמה מחדש עם כריס פרום ככוכב העל ומסמנת ניצחון בטור הבא, יעד סופר שאפתני עבור הקבוצה ישראלית, בהתחשב במצבו הפיזי של הבריטי, אך עוד חזון למועד.
עמד במשימה, גיא ניב (getty)