בנובמבר 2002, במסגרת המחזור השישי בליגה האדריאטית, פגשה מכבי תל אביב את לאשקו. זה נגמר בניצחון דחוק של הצהובים, 82:86, מול חבורה צעירה ולוחמת. תשע שנים אחר כך נפגשו השתיים שוב: מבחינת מכבי זה היה אולי אחד המשחקים הקלים ביותר בעשור האחרון, עם ניצחון 72:101 ו-72% קליעה מהשדה. מבחינת הסלובנים פשוט מביך.
שבע דקות בלבד לקח לצהובים להגיע ליתרון דו ספרתי, והוא המשיך לגדול ולצמוח ככל שנקפו הדקות ובשיאו הגיע ל-38 הפרש. לזכות הקבוצה של דייויד בלאט ניתן לומר שעד אמצע הרבע הרביעי, כשהפער נע בין 28 ל-36 נק', לא היתה נפילת מתח והשחקנים המשיכו לבצע את התרגילים, לנסות וללחוץ על הכדור ועשו הכל כדי לחבוט ביריבה המוכה.
בלאט מבחינתו יכול להביט אחרי שני משחקי הפתיחה באדריאטית על מספר נקודות חיוביות: דווין סמית ממשיך להציג יכולת מצוינת, עם 10 נק' ברבע הראשון והרבה מנוחה הכרחית אחר כך. ג'ורדן פארמר לא רק שהפגין שוב נטייה לפרגן ולחלק כדורים במקום לזרוק לסל ולהציג את יכולת הקליעה הטובה שלו, מבין היטב ומשתלב בשמירת הלחץ שדורש בלאט על כל המגרש.
מנגד, לג'ון שאייר וריצ'ארד הנדריקס עדיין אין ביטחון. גם מול יריבה צעירה שהגיל הממוצע של שחקניה הוא 20.5, חסרת אתלטיות ושבורה מנטלית, ביצעו השניים מספר טעויות קשות והחטיאו ממצבים נוחים מאוד – מהלכים שהובילו להחזרתם עמוק לספסל. מי שערך בכורה רשמית בצהוב הוא תיאו פאפאלוקאס, שמיעט לשחק ברבע השני לכשנכנס, אולם ברבעים 3 ו-4 קיבל דקות והפגין קריאת משחק נהדרת שהובילה לאסיסטים מרהיבים ונק' קלות.
אז אמת, משחקי האדריאטית השבוע הם יותר משחקי הרצה והכנה לעונה האמיתית שבפתח, מכבי עדיין בלתי מנוצחת וללאשקו אולם כדורסל יפה יותר מאולם ההתעמלות של נובו מסטו, אבל כוחות זה לא. מכבי עושה ניסויים ונהנית עד כה מיריבות נוחות וחלשות שלא בטוח שהיו מצליחות יותר בליגה שלנו. אולי נגד ציבונה זאגרב בבכורה הביתית בהיכל נוקיה יהיה משחק מעניין יותר.
קלעו למכבי ת"א: סופו 18 ו-9 ריב', אליהו 18 נק', פניני 12, סמית 10, הנדריקס 9 ו-8 ריב', ג'יימס 8, 4 ריב' ו-2 חסימות, פארמר 6 ו-4 אס', מצ'באן 5, בורשטיין 5, אוחיון 3, פאפאלוקאס 2 ו-4 אס'. שאייר שיחק ולא קלע. הירבו לקלוע ללאשקו: ולדימיר פאניץ' ואלן אומיץ' 11 נק' כ"א, ג'ון רוברסון 10.
מהלך המשחק
בלאט פתח בחמישיה עם ג'ורדן פארמר ויוגב אוחיון בקו האחורי, כשלצידם דווין סמית, ליאור אליהו וסופו. סמית המשיך ביכולת המצוינת כשקלע את 5 הנק' הראשונות וקבע 0:5. סל מהבטן של אליהו העלה את הצהובים ל-5:11. סמית המשיך לקלוע מכל מצב והעלה את מכבי ל-9:17, כשבתווך הכניס בלאט את שון ג'יימס כשחקן השישי ואחריו את גיא פניני.
שלשה גדולה של פניני השלימה ריצת 2:9 שנתנה למכבי פלוס 14, 12:26. בלאט שיגר למשחק את מצ'באן ושאייר והמשיך ברכבת החילופים עם פאפאלוקאס, והסלובנים הצליחו לצמק ל-10 בשלהי הרבע הראשון שהסתיים לבסוף ב-19:35.
דאנק של סופו פתח את הרבע השני. מכבי הורידה הילוך, אבל היווני לא עצר, הלך פנימה באגרסיביות ודאג להעלות את אלופת ישראל ליתרון של 20 נק', 20:40. הנדריקס ואליהו בסלים קלים המשיכו בריצה למתפרצות ומשם לנקודות קלות, 23:52, 2:30 דקות למחצית. שתי טעויות של הנדריקס, איבוד בהוצאת חוץ ואז סל עצמי במאבק ריב' מהחטאת עונשין, סייעו לסלובנים לקלוע 4 נק' מהירות וצימקו ל-31:54 בהפסקה.
מכבי פתחה את הרבע השלישי בלחיצה על דוושת הגז, כשפארמר קלע 2 נק' ראשונות במשחק כחלק מריצת 0:6 שקבעה 31:60. סל של סופו במתפרצת נתן למכבי יתרון של 31 נק', 36:67, באמצע הרבע השלישי. מכבי המשיכה לברוח, עם 7:20 מפתיחת הרבע, ואסיסט ענק של פאפאלוקאס לפארמר קבע 40:78.
על תיאור הרבע האחרון אפשר לוותר. מכבי ריחמה בדקות הסיום על הסלובנים האומללים, הנדריקס חזר מהקפאה ארוכה ומצ'באן הלהיב כשסיים מתפרצת. זה נגמר ב-29 הפרש. רק ב-29 הפרש.