עד לפני שבועיים, אופיר מרציאנו היה אחד המלפפונים הכי חמים בשוק הישראלי. הפועל באר שבע בדקה, מכבי תל אביב גיששה, אבל אחרי חמש שנים מצויינות בהיברניאן הסקוטית וקמפיין בינלאומי טוב באופן אישי עם נבחרת ישראל, חזרה לארץ מבחינתו הייתה גם לחזור אחורה ולא להמשיך להגשים את החלום לעמוד בשער של אחת הקבוצות בליגות הבכירות ביותר.
מרציאנו בן ה-31 הרחיב את המשפחה לא מזמן עם ילד נוסף - ריי - אח לסאן שנולד בסקוטלנד ומדבר אנגלית שוטפת. אשתו שלי, שתמכה מלכתחילה בהישארות בחו"ל, הפכה את ההחלטה עבורו לקצת יותר קלה. "אני מודה לה שהיא זורמת עם השיגעון שלי", הוא אומר בראיון בלעדי לערוץ הספורט מהולנד.
כדי לגרום לחלום להמשיך הוא החליט כבר לפני שנים להיות מיוצג על ידי סוכנות שחקנים באנגליה. היו הצעות מהצ'מפיונשיפ, אבל אז טון קאנן, מי שאימן את בית"ר ירושלים ומכבי ת"א בעבר וחלק מסוכנות השחקנים הציע אותו למועדון הפאר ההולנדי, פיינורד, שזכתה ב-15 אליפויות הולנד, הניפה 13 גביעים, גביע אירופה לאלופות, שני גביעי אופ"א וזכייה בגביע הבין יבשתי ומעולם לא ירדה ליגה. המו"מ אגב היה זריז, יומיים אחרי ששמו עלה כמועמד הוא כבר חתם.
"אני רוצה לבחון את עצמי ברמות הכי גבוהות שיש", כתב מרציאנו ברשתות החברתיות מיד אחרי החתימה. אף אחד לא מבטיח לו להיות השוער הראשון, אבל לאורך כל הקריירה אף אחד לא הבטיח לו כלום. גם כשהיה מי שאמר שסיים את הקריירה בנבחרת אחרי ההפסד 4:1 בחיחון, מרציאנו הוכיח שהוא קורץ מחומר אחר. כבר במחנה האימונים מתוך שני משחקים הוא פתח באחד נגד פ.צ ציריך, הצטיין, עצר פנדל בדרך לניצחון במשחק הכנה.
מתרגל לחיים בהולנד (getty)
"המטרה הייתה להתקדם ולהשתדרג", הוא אומר אחרי תקופה ארוכה של שתיקה. "שיחקתי בקבוצה מצוינת ומועדון גדול בשנים האחרונות, אבל הרגשתי שאני מסוגל לעשות את הצעד הבא בקריירה להגיע למועדון עוד יותר גדול ופיינורד זה מועדון עצום. אני נרגש ושמח שזכיתי להגיע למועדון כזה".
שמות גדולים שיחקו שם. רונלד קומאן, דירק קאוט, הנריק לארסון, יוהאן קרויף, רוד חוליט, רובין ואן פרסי, רוצה שאמשיך?
"ברגע שדיברו עם הסוכנים שלי והייתה אפשרות שאחתום פה חקרתי יותר לעומק, אבל אין מי שלא מכיר את פיינורד. כשהגעתי לפה הבנתי עד כמה זה מועדון פאר. האצטדיון, מתחם האימונים, לא נתקלתי בדבר כזה. זה בטופ של אירופה מכל הבחינות".
ובכל זאת בכל הקריירה היית שוער ראשון. פה אתה בא לפחות בהתחלה כשוער שני.
"נכון, אבל חשבתי על להמשיך להשתפר ופה אני יכול לדחוף את עצמי עד לקצה היכולת. הבנתי את השוק, הבנתי את המקום שלי וכדי להגיע למועדונים האלה אני אצטרך לקחת החלטות שהן פחות פופולריות והחלטות שיצריכו ממני להיות חזק מנטאלי. אני יודע את המצב במועדון ויש פה שוער מוכשר בטירוף, אבל אני בטוח שאוציא מעצמי את המיטב בסיטואציה הזו. אני מרגיש בשיא של הקריירה שלי".
מצד שני, זה אולי יכול לפגוע בך בנבחרת?
"לא הרבה שחקנים ישראלים הגיעו למועדונים בסדר גודל כזה. גם שוערים שלא שיחקו קיבלו קרדיט בנבחרת וגם שחקנים שלא קיבלו דקות בקבוצות שלהם קיבלו קרדיט במדים הלאומיים. הוכחתי בשנתיים האחרונות שאני יציב ומספק את הסחורה ויש על מי לסמוך. כל משחק אתה צריך להיות מוכן ויש מאמן שצריך לקבל החלטות, אבל בעיניי הוכחתי מעל כל ספק שאני עושה את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר. כל יום אני חשוף לכדורגל ברמה הכי גבוהה שיש כך שאני לא רואה סיבה למה שלא אשחק בנבחרת ישראל".
מקווה להשתפר מקצועית (getty)
יכול לאשר שב"ש ומכבי ת"א פנו?
"אני אשקר אם לא אגיד שהיו הצעות. מבחינה כלכלית הן היו טובות ומכובדות כדי לחזור לארץ אחרי שנים בחו"ל. נולד לי עוד בן אז היינו קצת בארץ וקיבלנו את הטעימה של ישראל, וזה כיף כי אין כמו בארץ, אבל זה חלק מההחלטות שקיבלנו כמשפחה. כספורטאי מקצוען יש תמיד איך להשתפר ולקחתי עלי את האתגר. פיינורד לא היתה בחירה כלכלית ולא שאני מרוויח רע, אבל הכסף לא היווה שיקול. רציתי להגיע למקומות שעליהם חלמתי. אם הייתי חוזר לישראל גרף ההתקדמות המקצועית, ברמה האישית, היה הרבה יותר נמוך".
מה ייעצו החברים הטובים ערן זהבי ואלי דסה?
"דיברתי עם אלי דסה והוא סיפר לי על הליגה ועל הקבוצה. בבלגיה הייתי עם ישראלים, בסקוטלנד עם ישראלים ועכשיו גם בהולנד. הייתי כבר בקידוש אצל ערן זהבי וגם אלי דסה היה. זו חוויה".
הפרידה של היברניאן ממך היתה מרגשת לא פחות
"לא חשבתי שאשאר שם חמש שנים. מאוד ריגש אותי האופן שבו בחרו להיפרד ממני. גם השחקנים, גם אנשי המועדון וכמובן הקהל. כמות האהבה שקיבלתי בחודשים האחרונים שלי שכבר ידעו שאני לא אחדש את החוזה הייתה מטורפת. כל שבוע הייתי מקבל תגובות והודעות של כמה שהם מעריכים את התרומה שלי למועדון ושעשיתי דברים שלא עשו פה שוערים אחרים. זה גרם לי להתרגש".
בניגוד לכדורגל הסקוטי, הכדורגל בהולנד שונה לחלוטין.
"מהרגע הראשון ראיתי את זה. הכל שונה ואני שמח מזה. הרמה של איך שאנחנו עובדים פה באימונים זה משהו שפחות נחשפתי אליו בסקוטלנד. גם בהבנת המשחק והדרישות זה משהו אחר. אני מרגיש באימונים שאני משתפר כבר. בטכניקה, בהבנה המשחק, בהכל. אעשה הכל כדי להוכיח שאני מתאים לרמות האלו".