רובנו אנשים אופטימיים. לפני שאנחנו עושים החלטה גדולה או שינוי משמעותי בחיים, אנחנו מאמינים שהוא ישפיע עלינו לטובה. אחרת פשוט לא היינו עושים אותו. זה גם מה שחשב נטע לביא בינואר האחרון, כשהוא עבר ממכבי חיפה לגמבה אוסקה. יחד עם שדרוג משמעותי בשכר, הליגה היפנית נראתה כמו הזדמנות מקצועית מעניינת. למרות זאת, לביא כנראה לא ציפה שזה יראה ככה.
גמבה אוסקה הפסידה ב-5 המשחקים האחרונים שלה, עם ממוצע של חצי נקודה למשחק (7 מ-14) ובמקום האחרון בליגה היפנית. אמנם נשארו עוד 20 משחקים וקשה לרדת ליגה ביפן, אבל האווירה בקבוצה רעה. שחקני הקבוצה הלכו לספוג נזיפה מהאולטראס אחרי המשחק החמישי, והמועדון אף הגדיל והוציא הודעת התנצלות.
"אנחנו רוצים לבקש את סליחתנו מכל האוהדים וכל מי שמעורב בעונה של גמבה אוסקה. אנחנו עובדים על בניית סגנון כדורגל חדש, אבל כרגע הוא לא מביא לתוצאות", נכתב באתר הרשמי של המועדון. "אנחנו מודעים למה שאמרתם על הקשיחות והאופי של השחקנים בזמן המשחק והגישה של הקבוצה. אנחנו נלחם בכל סיטואציה כדי לצאת מהמצב הקשה הזה ולגרום לכם לחייך שוב". הודעה רשמית של מועדון כדורגל שמתייחסת להאשמות ש"השחקנים לא נלחמים", בטח כשזה מגיע במדינה כמו יפן, לא בדיוק מעודדת. ניצחון אחד ב-14 משחקים גם לא מעודד. מה, בעצם, קורה בגמבה אוסקה?
שינוי גדול
הקבוצה של נטע לביא מינתה מאמן חדש לפני העונה, דני פויאטוס. הוא החליף 4 מ-5 הזרים של המועדון בחלון אחד, בו הצטרף גם הישראלי, וצירף עוד שני שחקנים מקומיים חדשים להרכב. גמבה קבוצה חדשה כמעט לחלוטין שמשחקת בסגנון חדש כמעט לחלוטין.
המועדון עצמו אף הודה בכך. "אנחנו ממשיכים לבנות על עקרונות לשיטת משחק חדשה, אבל כרגע היא לא מביאה לתוצאות. אנחנו משפרים את ההחזקה בכדור ואת מספר האיומים לשער, או המעבר בין הגנה להתקפה והיכולת לנצח את הכדור בחצי המגרש של היריבה. עדיין יש לנו בעיות בניצול מצבים ובמתפרצות או נייחים של היריבה, ואנחנו מודעים להן", נכתב באותה הודעת התנצלות לאוהדים.
פויאטוס. רקורד לא מזהיר
זה ניתוח מקצועי חריג בכנותו ובהיקפו כשהוא מגיע מאתר רשמי של קבוצת כדורגל, והוא די מדויק. גמבה מצליחה לשלוט בכדור בחלק מהמשחקים, אבל זה לא מקדם אותה. כך הם החזיקו בכדור ב-56% מהזמן בהפסד 1:0 לנגויה גרמפוס מהמקום השלישי, או ב-59% מהזמן בהפסד 2:1 לקראזו בדרבי של אוסקה. גם היא מגיעה למצבים, הם פשוט לא טובים.
בעקבות זאת, רוב הביקורת הופנתה לפויאטוס. עוזרו של ג'ורדי קרויף במכבי תל אביב לשעבר אימן לאחרונה את פנאתינייקוס ופוטר אחרי 3 משחקים. בעונתו היחידה בליגה היפנית הראשונה, הוא ירד עם העולה הטרייה טוקשימה וורטיס, אך נשאר בה לעונה נוספת לפני שעזב לטובת גמבה אוסקה. הגישה שלו, בינתיים, מציגה כדורגל לא טוב וכמעט נאיבי. כזה של נועלת הטבלה.
השאלה היא כמה גמבה ואוהדיה יכולים או צריכים להיות סבלניים. כדורגל שמבוסס על שליטה בכדור ומשחק קבוצתי דורש הרבה תיאום וזה לוקח זמן, בטח כשחלק משמעותי מהשחקנים (כמו לביא, החלוץ איסם ג'בלי והקשר דוואן) הגיעו רק בחלון ההעברות של החורף האחרון, סמוך לפתיחת העונה. בליגה היפנית יש רק יורדת אחת. כשנשארו 60 נקודות בקופה ו-4 נקודות בשביל לעלות לקו האדום, מוקדם מדי בשביל לקבור את גמבה אוסקה.
איפה זה פוגש את לביא?
היחס של האוהדים היפנים ברשתות ללביא יחסית חיובי, וחלקם אף רוצים שהוא יעבור לקבוצתם (בעיקר אלו של טוקיו FC), ולא יהיה מופרך להגיד שהוא אחד השחקנים הכי טובים של גמבה העונה. לפי Transfermarkt, לביא שווה 1.8 מיליון יורו, השווי הכי גבוה בקבוצה, כ-800 אלף יותר מג'בלי. לפי Sofascore, אתר שמחשב ציונים לשחקנים לפי אלגוריתם סטטיסטי, לביא במקום השלישי מבין שחקני ההרכב הראשון של גמבה עם ציון ממוצע של 6.88. לא רע.
הוא משחק בתפקיד שונה מזה שהיה לו במכבי חיפה. בעוד אצל הירוקים מהכרמל הוא שיחק ליד קשר הגנתי נוסף, בין אם זה עלי מוחמד או מוחמד אבו פאני, בגמבה הוא מספר 6 ומשמש כקשר ההגנתי ב-4:3:3. זה אמנם תפקיד חשוב בכדורגל, אבל לא אחד שיכול לנצח משחקים בזכות עצמו כמו שוער או שחקן של 2/3 שערים בערב.
בין המצטיינים בקבוצה (Getty)
המספרים שלו לא שונים במיוחד. ב-12 משחקים בגמבה הוא דייק ב-87% ממסירותיו, ניצח ב-60% מהמאבקים על הכדור (כ-15 ניסיונות במשחק) והשלים שני כדרורים מוצלחים בערב ב-81% הצלחה, לפי InStat. אלה נתונים טובים, ברמת הפרט. יש לציין כי הוא בעט פעם אחת בלבד למסגרת ורשם 2 מסירות מפתח.
לשם השוואה, ב-17 המשחקים העונה עם מכבי חיפה בליגת העל הוא עם 89% הצלחה במסירות, 62% הצלחה במאבקים ו-2.8 כדרורים למשחק ב-83% הצלחה. הנתונים לא שונים באופן משמעותי, אבל שם הוא בעט 7 פעמים לשער, מסר 4 מסירות מפתח ובישל פעמיים. לביא טרם כבש או בישל בגמבה. אפשר לייחס את זה לתפקידו האחורי, אפשר לייחס את זה לכך שגמבה קבוצת התקפה פחות טובה ממכבי חיפה ושקשה יותר לתרום כשאתה לא משחק לצד שחקנים כמו צ'ארון שרי ועומר אצילי.
התקשורת המקומית, שלא מתעסקת בהרחבה בכדורגל, מרוצה ממנו. "גמבה אוסקה מצלמת סרט תיעודי על הקבוצה ומשחררת אותו פעם בעונה, והייתה לנו גישה לצילומים של 2022/23", נכתב ב"יאהו! יפן". "נטע לביא, קפטן בקבוצתו לשעבר, מנהיג בחדר ההלבשה וכבר עכשיו מצליח לסחוף שחקנים אחריו ובאנגלית". התוצאות בטבלה לא בהכרח משקפות את זה, בהתחשב בכך שהם במקום האחרון, אבל קשה לבוא ללביא בטענות.
לכן קשה לדמיין אותו עוזב את גמבה אוסקה, בטח בקיץ הקרוב. העונה היפנית מתחילה בפברואר ומסתיימת בדצמבר, כשלביא ישחק לכל אורך הפגרה של הכדורגל האירופי. גם אם הוא אכן יעזוב, קשה לראות קבוצות ישראליות עומדות בדרישות השכר שלו. הוא מרוויח מיליון יורו לעונה, הסכום אותו צפויים להרוויח לורן אברג'ל ואריק שוראנוב יחד במכבי חיפה, וסכום אותו מרוויח שחקן ישראלי אחד בליגת העל – ערן זהבי. לביא שחקן טוב מאוד, אבל ההשפעה שלו על הקבוצה והיכולת האישית רחוקה מאוד מזאת של EZ7.
יעד מעניין אחר נמצא דווקא באירופה, הכוכב האדום בלגרד. מאמנה של הכוכב הוא ברק בכר, שהתחייב לא לקחת שחקנים ממכבי חיפה וכאן יכול להרוויח: הוא לא מחליש את חיפה (שתקבל אחוזים ממכירה עתידית), ויכול לקבל את אחד השחקנים הטובים ביותר שלו בשנים האחרונות בליגה ובאירופה. גם זה, כמובן, תלוי ברצון של לביא - אב טרי - להעביר את משפחתו למדינה ולתרבות אחרת בפעם השנייה בתוך כשנה.
יש לכוכב האדום שחקנים שמקבלים כמיליון יורו בעונה. יכול להיות מצב שבו הם ממשיכים באירופה אחרי שלב הבתים, למשל לסיבוב 32 הגדולות בליגה האירופית אם יסיימו במקום השלישי בליגת האלופות, ואם זה יקרה אז איחוד שכזה לא מופרך. אבל כל התנאים שצריכים להתקיים בשבילו נראים כמעט מופרכים במצב הנוכחי, בראשם הרצון של גמבה למכור אותו.
בסוף, כל מה שצריך זה סבלנות. גם אם גמבה אוסקה תבחר למנות מאמן אחר במקום פויאטוס, ברגע שקבוצה החליפה חלק כזה משמעותי מהשחקנים ואת שיטת המשחק שלה בקיץ אז יקח לה זמן להתחבר. בהתחשב בזה ששני ניצחונות יעלו אותה מעל הקו ושאנחנו באמצע העונה שם, זה עדיין יכול לקרות. דברים טובים לוקחים זמן.