סתיו 2023 הפך לעונה מתוחה במיוחד. בישראל, כמובן, הסיבה לכך היא המלחמה הבוערת והמדממת בין ישראל לחמאס, וסביב רצועת עזה. אבל הסכסוך הכואב חצה במהירות את גבולות ישראל. רחובות הערים הגדולות באירופה נשטפים במחאות שונות, ובקרוב - גם היציעים יצטרפו למאבק הזה. קבוצה אחת שהיא הכי חלק מההפגנות והסכסוך היא סלטיק.
האימפריה הסקוטית, המועדון הגדול ביותר במדינה נכון להיום, עלה לכותרות לאחרונה בנסיבות לא מחמיאות - כאלה שקשורות יותר לפוליטיקה, ופחות לכדורגל. הכל התחיל במשחק האחרון שקיימה הקבוצה נגד קילמרנוק. הוא התרחש בשבת, ה-7 באוקטובר, שעות ספורות לאחר מתקפת הטרור הרצחנית שעברה מדינת ישראל. יציעי סלטיק, כמו בלא מעט הזדמנויות בעבר, היו שטופים בדגלי פלסטין - ואז עבר הפוקוס לשחקן הישראלי של הקבוצה. ליאל עבדה.
עבדה היה פצוע ולא שיחק במשחק הזה. למעשה, ייקח זמן רב עד שהוא ממש יחזור לשחק כדורגל. אבל הקונפליקט בער גם כשהוא היה מחוץ למגרש - איך שחקן ישראלי יכול לשחק עבור אוהדים שמניפים בגלוי דגלים שמנוגדים למדינה שלו? כאלה שקוראים "לשחרר את פלסטין" - לשחרר אותה מישראל, המדינה שממנה עבדה הגיע? וזו היתה תקופה לא קלה עבור עבדה, שדרש וקיבל מההנהלה הודעת גינוי נחרצת וחריגה לקהל שלה.
אלא שאז הגיע ארגון "גרין בריגייד" (הבריגדה הירוקה), ארגון האוהדים "השרופים" של סלטיק - והתנגד לגינוי. הוא הודיע כי ימשיך להניף את דגלי פלסטין ביציעים, ואף קרא לעשות זאת מול כל אירופה - במשחק הקבוצה בליגת האלופות מול אתלטיקו מדריד.
על סף עזיבה? אל תהיו בטוחים (getty)
אז האם הקריירה של עבדה בסלטיק הולכת לאיבוד? לכאורה, זו האפשרות המתבקשת, אבל המציאות - כמו תמיד - יותר מורכבת. ג'יימי מאק, אוהד הקבוצה, דיבר איתי בעקבות הטור שפרסמתי בסוף השבוע ובו טענתי שעבדה סיים את דרכו במועדון.
כאוהד שרוף, הוא התעקש אחרת. "עבדה מאוד אהוב בסלטיק", הוא אמר לי בשיחה, "הוא אחד האהובים בקבוצה, והוא יתקבל בחמימות כשיחזור לשחק. בזמנים הקשים האלה, מחוות ותגובות עלולות להתקבל בצורה לא נכונה".
"הבריגדה הירוקה הם ארגון אולטראס שלנו. הם מביאים הרבה נמרצות וצבע למשחק. התפאורות שלהם הן אמנות, אבל לפעמים גם מעוררות מחלוקת. ועל אף שהם חלק חשוב בקהל, וראויים להערכה, הם אינם מדברים בשם כל הקהל של סלטיק. הם עושים גם הרבה מעשים טובים, אבל גם פוגעים במועדון, באופן שמתסכל את כולנו", כך אמר מאק.
"אנחנו, כמועדון", הוא הדגיש, "פתוחים לכולם. אין לנו שום בעיה עם שחקנים ישראלים, בין אם הם יהודים, ערבים או נוצרים. סלטיק היא קבוצת אוהדים רחבה, ו'גרין בריגייד' הם רק חלק מתוך הכלל. עבדה הוא בחור נהדר, ביישן ושקט, והוא עושה את המועדון שלו גאה. כל משחק הוא מחשמל את הקהל, ואנחנו מקווים שהוא ימשיך להתפתח להיות שחקן גדול", סיכם מאק.
מפה לשם, התווכחנו לא מעט גם על פוליטיקה. סלטיק היא קבוצה שמזוהה מאוד פוליטית - וזה לא דבר חדש. רחוק מעמדותיי ודעותיי, בוודאי ביחס למצב הנוכחי. אך עם זאת, מאק נחוש להבהיר בשיחה בינינו שעבדה לא ייפגע. ושלצד הביקורת שקיימת על המדינה שלו, האהבה כלפי הילד שגדל בפתח תקווה - תישאר כמו שהיתה.
האם זה באמת יקרה? את זה נצטרך לראות כשעבדה יחזור למגרש. בתקווה שאולי, עד אז, גם הרוחות מסביב קצת יירגעו - ויאפשרו לכולם, סוף סוף, לחזור ולהתרכז בכדורגל.
"לפעמים, גם מעוררים מחלוקת". אוהדי הבריגדה של סלטיק (getty)