השבוע שהוכיח: דניאל פרץ קיבל את ההחלטה הנכונה

חג שמח לכל גולשי אתר ערוץ הספורט. אמנם ליגת העל לא ערכה משחקים בשבת ובראשון לכבוד פסח, אך הליגיונרים שלנו המשיכו לשחק ברחבי העולם. מעקב להיגייונרים השבועי כאן גם הפעם, כשהפוקוס יהיה על שניים מהשחקנים הטובים ביותר שיש לנו להציע – מנור סולומון ודניאל פרץ.

הליגיונר שבסימן שאלה: דניאל פרץ
לא שותף במשחקי באיירן מאז פגרת החורף.

אחד הדברים המנחמים ביותר בחיים הוא לגלות שלא אתה הבעיה. דניאל פרץ לא שיחק בהפסד של באיירן מינכן לאינטר בליגת האלופות או ב-2:2 מול בורוסיה דורטמונד, שני משחקים בהם יונאס אורביג הצעיר עמד בשער והתקשה, בטח בשער הראשון מול דורטמונד (שמחכה לכם בנגן למעלה).

למי שעקב מקרוב אחרי פרץ בחודש בו הוא היה בין הקורות בהעדרו של נוייר ולפני החתמתו של אורביג, זה הרגיש מוכר מאוד. קבוצה ששולטת בכדור אבל לא יודעת מה לעשות מול התקפות מעבר, עם שני בלמים לא מספיק טובים שלא משאירים מרחב של תמרון לשוער.

אורביג הפך לשוער הראשון של באיירן שסופג בכל אחד מ-5 משחקיו הראשונים בבונדסליגה (כשפרץ שיחק בשלושה משחקים מלאים, ולא ספג ב-16 דקותיו מול וולפסבורג בשנה שעברה). הוא היה יכול לפעול בצורה טובה יותר בשני השערים של אינטר ובפרט בשער של מקס בייר מדורטמונד בקלאסיקר, וגם המנהל הספורטיבי של באיירן אמר אחרי המשחק שהוא מקווה שנוייר יחזור, למרות שזה לא נראה סביר.

הבעיה כאן היא לא בהכרח אורביג, למרות שהטעויות האלה היו גרועות יותר מאלו של פרץ בתקופתו בשער, ולפי התקשורת הגרמנית לא סביר שוינסנט קומפאני יזעזע לפני הגומלין בסן סירו. למרות זאת, הן יעשו פלאים לתדמית של פרץ לקראת העונה הבאה. יש לבאיירן בעית איכות ובפרט בעית מנהיגות בהגנה, בעיה שמנואל נוייר מצליח לתקן כשהוא עומד בין הקורות.

כשפרץ יצא בהשאלה, הוא יגיע לקבוצה שתתן לו דקות, ייתכן שאף בבונדסליגה או בליגה בכירה אחרת. היכולת של אורביג, כישרון בן 21, מעידה על כך שהבעיה לא בהכרח נמצאת אצל הישראלי אלא אצל הקבוצה שפתחה עם אריק דייר וקים מין ג'ה בשל מכת פציעות, אך בלי בלמים ברמה גבוהה באמת.

לכן השבוע הזה יעשה טוב לפרץ, בעיקר כי הוא יכול להראות לקבוצות אחרות שהפוטנציאל שם. אם הוא יעבור בהשאלה בשלב מוקדם של החלון, לקבוצה מוכחת שתבנה את ההגנה סביב היתרונות שלו, אנחנו נקבל שוער טוב בהרבה. אירועי השבוע האחרון וחוסר האונים של אורביג העידו שהמרוץ לתפקיד היורש של מנואל נוייר עדיין פתוח, ושייתכן שהדרך הטובה להגיע אליו נמצאת מחוץ לאליאנץ ארנה.  

ליגיונר השבוע: מנור סולומון
בישול מול מידלסברו, שער ובישול מול פרסטון.
סולומון הופיע בכותרות של המעקב בשבוע שעבר, לאחר החמצת הענק מול קרדיף. בשבוע שעבר התייחסתי לכך שהוא נמצא בסיטואציה שונה כשחקן שאמור להוציא קבוצה ממשבר, והמשחקים הטובים שלו בשבוע החולף העידו על חוסן מנטלי ראוי להערכה ועל כך שהוא עשה בדיוק את זה.

הבישול מול מידלסברו בדקה השנייה היה פעולה קלאסית של שחקן אגף שחתך פנימה מאחורי המגן והשאיר לדניאל ג'ייס רק לדחוק, בזמן שהשער בדקה השלישית מול פרסטון היה בעיטה מרשימה מזווית קשה. הבישול, בדקה ה-12 ולאחר שלידס ספגה שער, היה גם הוא פעולה טובה של ווינגר. מנור ייצר לעצמו מרחב והרים כדור מושלם לג'יידן בוגל. בעקבות המשחק הזה סולומון הגיע לשמונה שערים ותשעה בישולים בכל המסגרות.

מה שמעניין אותנו, הפעם, הוא העיתוי. מתוך 17 השערים בהם מנור היה מעורב, הוא הבקיע שלושה שערים ובישל שלושה נוספים ברבע השעה הראשונה של המשחק, וזה כשלא כוללים בישול בדקה ה-17 מול קובנטרי או בישול בדקה הראשונה של המחצית השנייה מול האל סיטי.
גם אם זה לא בהכרח מנצח משחקים עבור לידס וההגנה החלשה שלה, שחייבת מתיחת פנים רצינית כדי להצליח לשרוד בפרמייר ליג, זה סימן מעודד להמשך מבחינת סולומון ומבחינת היכולת שלו להשפיע על משחקים באופן מיידי, עם מעורבות בשלושה שערים ששונים מאוד זה מזה תוך שבוע, כולם ברבע השעה הראשונה של כל משחק. 

אין כאן איזה שינוי או עניין פורץ דרך. זה לא שלידס משחקת רק על סולומון במשחקים הראשונים ואז הולכת אחורה, זה פשוט עניין של זיהוי הזדמנויות. סולומון יודע להשתמש במימדיו הצנועים ובגיוון שלו בצורה טובה שמצליחה להפתיע יריבים, בטח בתחילת משחקים ולפני ש"לומדים אותו" באופן הדרגתי על הדשא לאורך המשחק עצמו. אם לידס יונייטד הייתה חבילת קלפים, הוא היה הג'וקר.

מנור לא סקורר טבעי ולא האופציה הראשונה של לידס בהתקפה, כשג'ואל פיירו עם 15 שערים ודניאל ג'יימס (שפצוע כרגע) עם 12 ותשעה בישולים, אבל הוא שחקן חשוב מאוד בזכות היכולת הזאת להיות בלתי צפוי. לידס, שחזרה למקום הראשון בצ'מפיונשיפ, תעלה לכל אחד מארבעת המחזורים שנותרו לעונה עם מטרה גדולה על הגב. היכולת של סולומון לפעול בזמן שהשאר נכנסים לקצב של המשחק תקרב אותם, ברוח החג, לארץ המובטחת.

הליגיונר המפתיע: יהב גורפינקל (צ'נגדו רונגצ'נג)
הבקיע מול ינגבו. 90 דקות ב-0:1 על הייניו.

גורפינקל שחקן הרכב קבוע בצ'נגדו שניצחה בשלושת המשחקים האחרונים שלה, וללא הפסד מאז שינוי המערך שהחזיר אותו לתפקיד המגן השמאלי. בשנה שעברה הוא בישל 11 שערים מאותה העמדה.

מספרים מרשימים מאוד. אמנם בליגה הסינית, אבל גורפינקל הפך לשחקן שמייצר מצבים באופן קבוע והשנה עם 2.5 מסירות מפתח למשח. דבר נוסף שחשוב לזכור הוא שהחוזה של גורפינקל מסתיים בסוף ינואר, מה שעשוי להפוך אותו למועמד מעניין לקיץ לליגת העל, מחזרה להפועל ת"א ועד קבוצות התקפיות יותר שעשויות לחפש מגן שמאלי.

מכבי חיפה ובית"ר ירושלים עשויות לחפש שדרוג בעמדה הזאת, ואולי גם מכבי ת"א אם רוי רביבו יעזוב בסוף העונה (מה שלא נראה סביר בשלב הזה). גורפינקל מייצר מצבים ומכדרר בצורה טובה, כשהוא במקום השביעי בליגה במסירות המפתח למשחק ובמקום ה-14 בכדרורים מוצלחים, נתונים חריגים מאוד למגן שמאלי.

גורפינקל מוסיף לזה יכולת הגנתית בדמות ניצחונות ב-5.7 מאבקים למשחק, כולל 1.5 באוויר. כשצ'נגדו משחקת עם שלושה בלמים, הוא מקבל חופש פעולה לבנות את ההתקפות מאחור. גם אם לא נראה אותו מגיע למספרים האלה בארץ, הוא נותן יתרון שחסר ללא מעט מגנים שמאליים במחוזותינו והופך לשם רלוונטי בשוק דליל.

חזרה להפועל ת"א ודקות בתפקיד ה"הלדר לופס" אצל ברדה? סגירת מעגל במכבי חיפה בה גדל שעשויה לחפש אלטרנטיבה לפייר קורנו? תנועה מהאגף שתוסיף עוד מימד התקפי לצד ירדן שועה או טימותי מוזי? מוקדם לדעת, וייתכן שגורפינקל יעדיף בכלל להישאר בסין בה הוא מרוויח חצי מיליון דולר לעונה, אבל למועדונים הגדולים בליגת העל שווה לכל הפחות לגשש.

מלכי השערים של הליגיונרים:

1.תאי עבד (פ.ס.וו ב', הולנדית שנייה) - 13 שערים ושני בישולים

2.מונס דאבור (שבאב אל-אהלי, אמירתית) - 12 שערים ו-4 בישולים

3.עומרי גנדלמן (גנט, בלגית) - 11 שערים ו-6 בישולים

4.ביברס נאתכו (פרטיזן בלגרד, סרבית) - 10 שערים ו-13 בישולים

5.אוסקר גלוך (זלצבורג, אוסטרית) - 10 שערים ו-6 בישולים

6.מנור סולומון (לידס, אנגלית שנייה) - 8 שערים ו-10 בישולים

7.תאי בריבו (פילדלפיה, MLS) - 6 שערים ב-6 משחקים

8.מוחמד אבו פאני (פרנצווארוש, הונגרית) - 4 שערים ו-6 בישולים

9.יונתן כהן (מלבורן, אוסטרלית) - 4 שערים ו-2 בישולים

10.שון וייסמן (גרנאדה, ספרדית שנייה) - 4 שערים ו-2 בישולים