ארבע שנים חיכינו ובעוד שישה ימים זה קורה. אליפות אירופה בכדורגל, "היורו", יוצאת לדרך בפולין ובאוקראינה. 16 נבחרות יתמודדו במשך כמעט חודש על הזכות להניף את הגביע ולהיזכר לעד בהיסטוריית הכדורגל של היבשת הישנה. ובכן, לכבוד החודש הלוהט של הקיץ שאלנו אתכם, הגולשים, מי הנבחרת שתרצו לראות חוגגת עם הגביע? מי המועמדת שלכם לזכיה? גם הפעם שלחתם לנו עשרות כתבות. אלה המועמדות שלכם:
גרמניה - כי פשוט מגיע לה
גרמניה של 2012 היא ספרד של 2008-2010. הקבוצה המלהיבה ביותר, שהכי כיף לראות על המסך, אך כצפוי - היא שוב תשאר רק קבוצה מלהיבה ללא תואר. אז נכון שבגרמניה החדשה והמודרנית והמעורבת לא מחפשים תואר כמו שחיפשו בספרד, ונכון שגרמניה עדיין חקוקה בתודעה כווינרית, אבל ישקר מי שיגיד שהוא עוד רואה את גרמניה כווינרית. בכל פעם שלאם והחברים עולים על המגרש, כמו במשחק האחרון נגד שוויץ (נכון, נכון - הוא לא היה שם, גרמניה ב' וזה...), מהדהדת השאלה - מה ישתבש הפעם?
אז נגד שוויץ העורף קרס. גרמניה, שהבקיעה שלושה שערים במשחק, לא הצליחה להחזיק מעמד בהגנה וספגה חמישה שערים (!) מנבחרת שאפילו ישראל עשתה לה חיים קשים. והגולים שגרמניה חטפה היו אף מביכים. אבל זה לא חייב להיות העורף. השלב הבא יכול להיות, לדוגמה, שאוזיל ייחנק במשחק רבע הגמר נגד איטליה, למשל, שיודעת לנצל הזדמנויות. או שאולי דווקא גרמניה תבוא יהירה כבר לשלב הבתים ותקבל בראש כבר שם. ואם כבר נקבל בחצי הגמר הופעה איכותית של מריו גומז, אז הם בטח ידאגו לספוג עמוק בתוך תוספת הזמן.
אז דווקא כדי להשתיק את הדעות האלה, אני רוצה שגרמניה תזכה. לקבוצה כל כך טובה לא מגיע להיות האנדרדוג, וכפי שלספרד הגיע בזמנו לזכות, למרות שהיה נראה שמתישהו בדרך היא תפשל, זו השנה של גרמניה. הקבוצה הכי אטרקטיבית, הכי צעירה, הכי מתאימה לכדורגל שאנו הכי רוצים לראות. בקיצור - הכי, הכי. לא רק זה, אני גם רוצה שגרמניה תוכיח שהכדורגל עדיין חי מחוץ לספרד ואנגליה, ותמשיך את מה שבאיירן לא סיימה. גרמניה מגיעה חצי פגועה לטורניר הזה, אחרי ההפסד המר לאנגליה (צ'לסי) בפנדלים. אז, למען הסדר הטוב ולמען הכדורגל, וההנאה והיופי, גרמניה צריכה לזכות ביורו 2012. וכמה פואטי זה יהיה, אם גרמניה תפגוש את אנגליה, ושווינשטייגר ייגש לבעוט את הפנדל המכריע. אולי רק בחלומות הפרועים ביותר, אבל בכדורגל, תמיד שווה לחלום. (איתמר קציר)
יאללה קאדלץ, יאללה פלאשיל
"צ'כיה? מה הקשר שלך לצ'כיה? איך יכול להיות שאתה, שכל חייך הם סביב הספורט, לא אוהד נבחרת גדולה?". השאלה הזאת צצה בכל טורניר עבורי. מבחינתי, התהייה הזאת של הסובבים אותי רק גורמת לי להיות יותר שלם עם האהדה שלי. זה קרה בקיץ 1996. נער בן 10 שהתאהב בכדורגל כמה שנים קודם לכן בזכות ראובן והתלתלים, צופה לראשונה באליפות אירופה ומיד מתאהב בכדורגל המלהיב של צמד הזהב – פובורסקי את נדבד. זה קרה כבר במשחק ההוא מול איטליה של קייזה ורבאנלי וגבר במשחק מול רוסיה שלווה בשאלה: "אבא, מה זה שמיצר?". המשך הטורניר היה נפלא, אך שובר לב בגלל אותו שער זהב נורא של אוליבר בירהוף.
מאז הפכתי לאוהד גדול של צ'כיה. גם הכשלון בהעפלה למונדיאל בצרפת לא הפריע והגעתי בשיא ההתרגשות ליורו 2000 מצויד בדגל שצויר מצבעי פנדה. למרות 'בית מוות' שכלל את הולנד המארחת, צרפת אלופת העולם ודנמרק האימתנית, שהאכילה את ישראל מרור, הייתי בטירוף. המשחק נגד הולנד כלל לחימה אדירה של אליליי שהסתיימה בפנדל מפוקפק מאוד של דה בור בדקה ה-90, פרי המשרוקית של קולינה. שופט שבעיני רבים נחשב לאחד מהגדולים בהסטוריה, אבל מאותו הרגע הוא הפך לשנוא ביותר בעולם בעיני. כן, יחד עם אותה הולנד.
ארבע שנים לאחר מכן, שוב בית מוות ושוב הולנד. הרצון לנקום היה שם וקיבל את מבוקשו ובגדול. פיגור 2:0 לא הפחיד את הגיבורים בלבן שחזרו וניצחו 2:3. גם הפסד ליוון בדקה ה-120 לא מנע ממני ללכת אז בחזה נפוח עם החולצה של נדבד. מאז הנבחרת שלי בירידה, אבל זה לא מונע ממני בכל טורניר לחכות למשחק הפתיחה האמיתי של האליפות – המשחק הראשון של צ'כיה. אז יאללה קאדלץ, יאללה פלאשיל ויאללה בארוש. (תום הראל)
איטליה - עם מספרים לא מתווכחים
במונחים של עולם הכדורגל נבחרת איטליה היא לא "הילדה הכי יפה בגן", אבל בהחלט אחת מהמיוחדות, המצליחות ובעלות האופי המרתק והחזק ביותר בארגז החול של הנבחרות. למרות שהסקוודרה אזורה היא אחת המצליחות ביותר בעולם מבחינת מספר התארים והזכיות במונדיאל ובאליפויות אירופה, היא לא מהאהודות שבנבחרות בעולם בכלל ובישראל (שבה תמיד צריך לבחור נבחרת נוספת פרט לזו המקומית) בפרט.
ב-11 הטורנירים הגדולים מאז 1990 (מונדיאל ויורו) זכו האיטלקים פעם אחת בגביע העולמי והגיעו פעמיים לגמר (1994, 2000) ופעם אחת לחצי (1990). אם להסתמך על הסטטיסטיקה הזאת כל 4 עד 6 שנים מגיעים האזורי לפיינל פור של טורניר חשוב. אוהדי "העדר" של ברצלונה, ריאל, ברזיל והולנד, אלו שבאים "לראות כדורגל יפה" וזועמים כאשר אינטר או צ'לסי מונעות מארון הגביעים של ברצלונה להתפוצץ, תוך כדי שהן מציגות כדורגל "מגעיל" ו"בונקריסטי" כהגדרתם, הם הראשונים לצהול כשאיטליה עפה בשלב מוקדם.
אך למעשה, מי שיודע להעריך אומץ ונחישות, מי שיודע להעריך הישגים שלא באים בקלות, מי שמבין שהיופי בספורט הוא שלא תמיד הטוב מנצח והצפוי הוא בעצם משעמם, הוא זה שמבין כדורגל. הוא זה שנמצא במועדון האקסקלוסיבי של אוהדי איטליה. למרות כל האמור לעיל, במשך השנים הוציאו האיטלקים גם שחקנים וירטואוזים: רוברטו דונאדוני, רוברטו באג'יו, אלסנדרו דל פיירו וגם אנדראה פירלו. יחד עם זאת באיטליה אותם שחקנים יצרתיים הם משרתים של הנבחרת, של הסמל ולא של הקהל. (רון סלוס)
ספרד, פעם שלישית גלידה
אז למה שספרד תזכה? הרי הם זכו במספיק, הם כבר חגגו די והותר, אז שיוותרו קצת כי מגיע גם לאחרים. זאת בדיוק הסיבה האמיתית. כי מגיע לאחרים, אבל הם לא יתנו. גם אם הולנד תחגוג בבתים, גם אם גרמניה תכבוש עוד רביעיה לרשת של אנגליה, גם אם ארשאבין ישתיק את ההולנדים ברבע, גם אם רונאלדו ופורטוגל ירשיתו שוב ושוב, גם אם ריברי יהפוך למכשף, וגם אם בופון ינעל את השער, ספרד היא עדיין ספרד. היא הענקית, השליטה, הפייבוריטית. קשה לעכל עד כמה הם טובים, גם במידה שיקרטעו כל הטורניר, במאני-טיים הם ישלפו את האס שלהם ושוב ילמדו את הולנד שעד שלא הגיעה שריקת הסיום של ההארכה, אז אין פנדלים.
אם אכן ספרד תנצח, היא תהפוך לאימפריה. אם ספרד תנצח היא תשלים 4 שנות שליטה, 3 טורנירים, 2 אליפויות אירופה וגביע עולם. אחת בדורה. זכיה של הספרדים יעמידו את הלה-רוחה בשורה אחת עם גרמניה, ברזיל, איטליה וארגנטינה. בעצם, ספרד היא המועמדת של כולנו (רועי הרצוג)
עשינו תיקו מול אלופת אירופה
יוון תהיה אלופת אירופה הבאה וכן אני רציני. ספינת הפיראטים בהדרכתו של פרננדו סאנטוס מגיעה לפולין ואוקראינה מהבית הכי קל שהיה אל הבית הכי קל שיהיה כשתפגוש את המארחת פולין, צ'כיה ורוסיה. בניגוד לשאר הבתים, דווקא כאן יש לכחולים-לבנים יש הזדמנות להגיע לרבע הגמר ומשם, כפי שהם ואתם בוודאי יודעים, הכל פתוח. המאמן הפורטוגלי יכול בוודאי לסמוך על ההגנה העיקשת בראשותו של קיריאקוס פאפאדופולוס. אותה הגנה שהביאה ליוון את אליפות אירופה הראשונה בתולדותיה לפני כמעט עשור, אכן יכולה לשחזר את אותו מסע מופלא. גם בהתקפה יש כישרון. צמד החלוצים גיורגיוס סמארס ותאופאניס גקאס אמורים לעשות את העבודה לטובת היוונים ומול ההגנות הפולניות והרוסיות זה לא יהיה קשה מדי. אז אחרי שגיליתי לכם מי תהיה אלופת אירופה, ברכות לנבחרת שלנו שסחטה ממנה תיקו. (אדיר אביסרה)
אנגליה, אולי הפעם? לא...
לאחרונה פנו אליי כמה חברים בנוגע להתערבות לקראת היורו. כל מייל כלל את הכותרת 'מי יקח את יורו 2012?'. עניתי שוב ושוב ובלי היסוס - אנגליה. אני חייב לציין שזאת היתה תשובה אינסטינקטיבית לחלוטין, שכן, גם אם הם לא היו מעפילים לטורניר, סביר להניח שזו הייתה התשובה שלי. אני ישראלי, בן 32, ולא זכיתי לראות את אנגליה עושה משהו מעניין בטורניר כלשהו במהלך הגלגול הנוכחי של חיי אבל בכל זאת, מדובר בנבחרת עם הליגה הכי תחרותית, והכי מעניינת באירופה (ונכון שיש שם הרבה זרים).
בניגוד לשנים קודמות, לנבחרת יש הפעם שוער מעולה שמתחבר להגנה מעולה בדמות קאהיל, טרי, קול וג'ונסון. קישור יציב למדי עם מילנר ופרקר וכמובן את וויין רוני (שלא ישחק בשני המשחקים הראשונים), דני ולבק ואשלי יאנג בחוד. העיקר שאנדי קארול לא ישחק כי הוא לדעתי הוא שווה עכשיו בערך כמו מניה של "קיקה". ככל שאני כותב, אני מתחיל לחשוב שאולי הנבחרת לא תעבור אפילו את הבתים, אבל כאוהד אנגליה אמיתי, אני עדיין מאמין שהכל אפשרי. אחרת איך נתאכזב? (מאיר כץ)