רגע לפני שאוסיין בולט יזנק לעוד ריצה חלומית, הפעם בגמר ה-200 מטרים, מסלול האתלטיקה בלונדון ארח שוב את ספורטאי העל מהקרב 10. עם כל הכבוד להם, את ההצגה שוב גנבו אוסקר פיטוריוס וחבריו לנבחרת השליחים של דרום אפריקה. הרץ שהקדים את הבלייד ראנר ברביעיה נפל אחרי שנתקל ביריב קנייתי, המשלחת עירערה והאתלט קטוע הרגליים ישתתף בגמר אולימפי היסטורי. הקופצות לגובה נאבקו על מקום בגמר וגם יצרו שערוריה לא קטנה, והשליחים של ג'מייקה פישלו ברגע האמת.
הבלאגן סביב נבחרת השליחים של דרום אפריקה ב-4X400 החל כשמוגאוואנה, הרץ השני בחבורה, נתקל ביריב קנייתי והתרסק על המסלול תוך כדי שהמקל נופל מידיו. הוא התפתל מכאבים בצדי המסלול, בעוד שאוסקר פיסטוריוס ויתר חבריו הביטו מהצד בתסכול. רק מאוחר יותר הוגש ערעור בטענה כי הנפילה אירעה באשמתו של הקנייתי, ובעקבות קבלתו נקבע כי דרום אפריקה תקבל את השביל התשיעי בגמר גם בלי לסיים את הריצה בחצי הגמר. העיקר שהאטרקציה תעלה על הבמה האמיתית.
נבחרת ג'מייקה היא מועמדת בכירה לזהב ב-100 מטרים לשליחים, ואפשר להבין למה, אבל ב-400 מטרים כבר לא תהיה לה מדליה. מוקדמות ה-4X400 הסתיימו בלי שהג'מייקנים הגיעו לקו הסיום. במקום זה הם פסלו וילכו הביתה מאוכזבים. ועדיין, בגמר מובטחת ריצה איכותית, כשהבהאמס עלו עם הזמן הטוב ביותר, 2:58.87 דקות, ואחריה ארה"ב עם 2:58.87 דקות.
בדיוק כמו שמבטיח שמו, הקרב 10 מספק לנו מאבק אמיתי על התואר. אחרי שבעה מקצועות אשטון איטון האמריקני מוביל בדירוג הכללי עם 6,409 נקודות, אבל דולק אחריו בן ארצו טריי הארדי, אלוף העולם ב-2009 ו-2011, עם כשהמרחק ביניהם הוא 99 נקודות.
איטון פתח את היום עם יתרון גדול יותר, של 220 נקודות, ושמר טוב על הפער גם אחרי ריצת ה-110 משוכות. הארדי עשה אמנם אישי של 13.54 שניות, אבל איטון הגיע מיד אחריו באותו המקצה, עם תוצאה השנה שלו, 13.56 שניות, כשהוא מאבד רק 3 נקודות הפרש בפסגה. אלא שאז הגיע הדיסקוס. הארדי זרק למרחק של 48.26 מטר, כשאיטון רשם תוצאה בין החלשות ביותר - 42.53 מטר. הפער בפסגה הצטמק משמעותית ועומד כאמור על 99 נקודות בלבד.
שלושת המקצועות הנותרים יכריעו את זהות הזוכים במדליות, כאשר הבא בתור הוא הקפיצה במוט. כאן יש להארדי ואיטון את אותו שיא אישי, 5.30 מטרים, וככל הנראה ישמרו על פער דומה אחריו. המקצוע הלפני האחרון, הטלת הכידון, הוא הצ'אנס של הארדי לעלות לפסגה. הוא מחזיק בשיא אישי של 68.99 מטר, אותו קבע באליפות העולם 2011. איטון קבע השנה שיא אישי של 61.68 מטר ואם לא ישבור אותו, הוא עלול לאבד גובה. את התחרות תחתום ריצת ה-1,500 מטרים, בה יש יתרון ברור לאיטון עם הפרש של כחצי דקה בשיא האישי. הקרב על הזהב, אם כן, פתוח לחלוטין.
מוקדמות הקפיצה לגובה הן אירוע מרגש, אבל מה שקרה היום על המסלול הלונדוני היה הפעם גם מעט מביך. הגובה שנקבע כמינימום להבטחת מקום בגמר הוא 1.96 מטר, אולם אחרי תחרות ארוכה נוצר מצב בו 14 קופצות עברו 1.93 מטר. במקרה כזה נוצר שוויון שלא איפשר להעלות רק 12 קופצות לגמר, והמתחרות עצמן לחצו על השופטים להעלות את כל ה-14 לקרבות על המדליה. השופטים התעקשו כי יש להעלות את הרף ל-1.96 מטר ומשם לקבוע מיהן 12 הטובות ביותר, אולם עד שנמשכה התחרות עבר זמן לא מועט והמבוכה רק הלכה והתעצמה.
בסופו של דבר נאלצו המדורגות 13-14 (שמוקמו בתחתית בשל מספר הפסילות בגבהים הקודמים) להנסות את כוחן ב-1.96. סווטלנה ראדזיוויל מאוזבקיסטן הייתה היחידה שעברה 1.96 מטר, כאשר מחוץ לגמר נותרו אדוניה סטריו מיוון ואריאן פרידריך הגרמניה, שעברו 1.93 אבל כשלו בגובה הבא.