"בכל פעם כשאני עולה לכר הדשא בסאן פאולו, ורואה 78 אלף איש שמריעים לי, אני צובט את עצמי בתדהמה ומחכה להתעורר מהחלום. קשה לי להאמין שזה קורה". לא, לא מדובר באחד מכוכבי נאפולי, וגם לא במאמן על הקווים. הגיבור החדש של האוהדים בתכול הוא דניאלה "דציבל" בליני, הכרוז הרשמי של הפרטנופיי והקול שדוחף את הקבוצה, אולי, לעבר האליפות.
נאפולי, אחת הקבוצות המלהיבות באירופה כיום ומי שמוליכ את הסרייה A, מציגה כדורגל התקפי שלא נראה שנים בארץ המגף, כזה שגורם לנפוליטאנים לחלום על אליפות ראשונה מאז ימיו הגדולים של דייגו מראדונה ב-1989/90. באותם ימים, "אל דיוס" סחב כמעט לבדו את הדרומים מול הקבוצות העשירות והמתנשאות של הצפון וכיום קבוצתו של אאורליו דה לאורנטיס היא מכונה משומנת ומאוזנת. אחד הברגים החשובים במכונה זאת, הוא כרוז הקבוצה או כפי שהאוהדים מכנים אותו "דציבל".
"כשחיכינו בחדר ההלבשה, ופתאום היינו שומעים את הקול של דניאלה, היינו נכנסים לטירוף. הרגשנו את האדרנלין ממריא לשחקים", סיפר אקס נאפולי גוקאן אילנר. "למרות שאני כבר לא משחק באיטליה אני לוקח את הקול שלו לכל מקום", הוסיף קשר לסטר שהפך לאחד מחבריו הטובים של דציבל. כבר מילדות הכרוז בן ה-36 התאהב בקבוצה: "לא הייתי נרדם ימים לפני כל משחק אליו הייתי הולך עם אבי, החדר שלי היה מפוצץ במדבקות של מראדונה וקארקה", סיפר בליני, שהפך בשנים האחרונות לכוכב תקשורת לא פחות גדול מהשחקנים אותם הוא מעריץ.
למרות אהבתו לכדורגל, בליני לא בורך בכישרון יוצא דופן ברגליו ובחר להגשים חלום קצת יותר צנוע - לעבוד ברדיו. בחלוף השנים הפך לאחד השדרים הפופולאריים ביותר בעיר הולדתו, עד שלפני 6 שנים הגיע האירוע ששינה את חייו. "חבר מהרדיו ביקש שאחליף אותו ככרוז במשחק מול היריבה השנואה ביותר, יובנטוס. לא הייתי יכול לסרב, ניצחנו 1:3 ומאז הכול היסטוריה". אם ראיתם משחק של נאפולי לאחרונה, בטח הבחנתם בבחור משוגע עם מיקרופון שמשתולל על הקווים ומגיע לטונים לא הגיוניים לאחר כיבוש שערים.
בפעם האחרונה שנאפולי חגגה אליפות, הוא היה שם (getty)
"לוקח את הקול שלום לכל מקום", אינלר (getty)
כל חייו היה בליני דייר של קבע בקורבה התכולה וגם לאחר שקיבל את התפקיד הנכסף ויתר על תא הצפייה היוקרתי והתעקש להישאר על כר הדשא. יושבי הסאן פאולו הרוויחו, ובגדול. בכל משחק בית מחדש, דציבל - שמשלים הכנסה כדי ג'יי - מקפיץ את האוהדים והשחקנים ומכניס אותם לטירוף חושים. "בתור תקליטן, אתה חייב שתהיה לך כימיה עם הקהל. אתה צריך לדעת לשלוט בו. בתור כרוז זה הרבה יותר קשה. צריך לשמור על פאסון מסוים, וכשמגיע הרגע פשוט מתפרצים", הוא מסביר את ההבדלים בין העבודות.
לפני שנתיים, במשחק ליגת האלופות מול דורטמונד, קבע הכרוז שיא חדש. 9 התפרצויות יצאו מגרונו העצום לאחר הצמד של היגוואין, ובכך דציבל קבע שיא בקריאות לשחקן והפך רשמית לכרוז המפורסם בעולם. 3 מיליון צפיות ברשתות החבריות הביא אותו מופע של הבחור עם הקול הכי מוכר באיטליה ומאז החשיפה רק הולכת ומתעצמת.
מאז ומתמיד, לתושבי העיר הקסומה היו מערכות יחסים משעשעות ופיקנטיות עם גיבורי קבוצתם: למארק האמשיק החזירו את שעון הרוקלס שנגנב מביתו, פיצריות נקראו על שמם של אדינסון קבאני ואזייקייל לאבצי ואגדה אורבנית מספרת שלאחר אליפות הבכורה של נאפולי, נכתבו על בתי הקברות כתובות גרפיטי: "למה אתם לא כאן כדי לראות את דייגו?". גם לגיבור הנוכחי יש קשר מיוחד עם אליליו שהפכו עם הזמן לחבריו הטובים.
לשדר הרדיו, התקליטן והכרוז יש עוד ג'וב קטנטן – מדריך טיולים. כל שחקן שחותם בנאפולי, מקבל מיד סיור מודרך על ידי דניאלה שמכיר כל אתר ואתר בעיר. "אי אפשר להשוות שום קבוצה בעולם לנאפולי ואי אפשר להשוות שום עיר בעולם לנאפולי. עבורנו הקבוצה והשחקנים זה הכול בחיים, גם כששיחקנו בליגה השלישית הגיעו בכל מחזור 60 אלף אוהדים", סיפר בליני על האובססיה והטירוף לקבוצה ברחבי העיר.
האוהדים של נאפולי. נכנסים לטירוף בזכות הכרוז (getty)
לצערו הרב, אותה אהבה עצומה לפרטנופיי גבתה ב-3 במאי 2014 את חייו של צ'ירו אספוזיטו, אחד מחבריו הטובים שנורה למוות על ידי שוטרים במהומות גמר הגביע מול פיורנטינה. "צ'ירו היה כמו כל אוהד צעיר מהקורבה, הוא הכין לעצמו סנדוויץ', ארז תיק ויצא למשחק ממנו לא יחזור לעולם. אנחנו עדיין לא מעכלים זאת".
הכרוז שחי ונושם את קבוצתו מינקות, ועבר עמה לא מעט תלאות, הפך לגיבור של ממש בקרב עירו. אלפי מעריצים שעוקבים אחריו ברשתות החברתיות, בליינים שעושים הכול כדי להגיע למסיבות בהן הוא מתקלט ורשימת המתנה בלתי נגמרת לסיורים המרתקים אותם הוא מעביר, הם רק חלק ממנת חלקו בשנה האחרונה. למרות זאת, דבר אחד קטנטן נשאר לדציבל כדי להגשים את כל חלומותיו - להכריז על אליפות נאפוליטנית ראשונה מזה 26 שנים.
הנשיא יחגוג אליפות עם הכרוז?(getty)
שער שלו, גרם לשיא העולמי להישבר (getty)