אהבה או שנאה? באופן אירוני, הפעם הראשונה בה סימונה אינזאגי ואנטוניו קונטה נפגשו היתה ב-14 בפברואר, יום האהבה, של 1999. מצד אחד, אינזאגי הצעיר שחקנה של פיאצ'נזה, ומן הצד השני כוכב יובנטוס - אנטוניו קונטה. מיותר לציין שהביאנקונרי ניצחו את ההתמודדות, במה שגם היתה הבכורה של קרלו אנצ'לוטי כמאמן הגברת הזקנה. מאז, הרבה מים עברו בנהר.
ב"גאזטה" האיטלקי הביטו להיסטוריה והשוו בין שני המאמנים הבכירים כיום בכדורגל האיטלקי, השניים שקבוצותיהם (אינטר ונאפולי) גם מוליכות את הטבלה, כאשר הערב (שבת, 19:00), הם יפגשו למשחק העונה של הסרייה A - כזה שיכול להשפיע באופן ישיר על זהות האלופה.
מלחמה בין עולמות
כעת דרכיהם מצטלבות שוב, ובפעם השנייה אליפות עומדת על הפרק. הראשונה ב-2000, ככדורגלנים, על ציר שטוף שמש וגשם בין פרוג'יה לרומא, והאחרונה השנה, בקרב ראש בראש בין אינטר לנאפולי. מלחמה בין עולמות שבה הכל מתנקז לדשא: דיאלקטיקה, עקיצות, מסיבות עיתונאים מרחוק שבהן הם מתגרים זה בזה, שני סגנונות משחק שונים. הגורל הפגיש אותם לראשונה ביום שבו אנו חוגגים אהבה, אבל הסיפור שלהם רחוק מלהיות ספוג באהבה. אינזאגי וקונטה החליפו ביניהם לא מעט עקיצות השנה, כולל הטרלה מצידו של דניאלה, אחיו של אנטוניו, שכתב פוסט נגד מאמן הנראזורי ברשתות החברתיות: "יש מי שכותב היסטוריה ויש מי שקורא אותה" - רמז לחוסר היכולת של אינזאגי להשוות את שיאו של קונטה עם 102 נקודות בסרייה א'.
גישות שונות
אינזאגי טמן את התשובה לאנטוניו קונטה ואחיו בחול ושלף אותה בזמן הנכון, לאחר שהגיע לשמינית גמר ליגת האלופות בפעם הרביעית ברציפות: "יש לי 25 שחקנים שאני מאוהב בהם ולא הייתי מחליף אותם לעולם. לראות את אינטר בין הקבוצות הגדולות האלה גורם לי גאווה, בדיוק כמו המסע הגדול של שלוש וחצי השנים האלה. בהתחשב בכך שהנראזורי לא הגיעו לשמינית הגמר במשך עשר שנים...". עקיצה קטנה לתקופתו הקצרה של קונטה בסן סירו, שהודח בשלב הבתים במשך שתי עונות רצופות.
אפשר לומר שמדובר בשני כבישים מקבילים, בשני עולמות כל כך קרובים בטבלה אך כל כך רחוקים על הדשא, בהתנהגות ובטון, בניהול המשחק והקבוצה, כאלו שלעולם לא יצטלבו. אינזאגי הוא איש אינסטינקטיבי, מישהו שהוא אבא או אח גדול לשחקנים. עבור פדריקו דימרקו הוא "מאמן מוערך", עבור הנריק מחיטריאן "כמעט חבר", עבור לאוטרו "מישהו שחייבים לו הכל". קונטה הוא כמו קצין צבאי שרחוק מלהיות איש חברה. עבורו, ניצחון הוא אובססיה והוא מעולם לא הסתיר זאת. "אני שונא להפסיד, זה הופך אותי לאכזרי", הוא אמר בעברו. כולם, מיובנטוס ועד נאפולי, זוכרים את אימוני הקיץ שלו. מרקו בוריילו אמר שהוא הקיא במרכז המגרש בגלל המאמץ תחתיו: "איתו הגעתי ל-196 פעימות לב בדקה. זה היה רגע לפני התקף לב". סטפן ליכטשטיינר חשף נקודה מרכזית נוספת בפילוסופיה של קונטה: "הוא תמיד אמר לנו את אותו הדבר: 'אם אתה רוצה לנצח, אתה צריך להיות בן זונה'".
אנטוניו קונטה וסימונה אינזאגי. שני מאמנים שונים מאוד (GETTY)
לקראת מארס
ברזומה של קונטה יש מוניטין של מנצח: הוא העלה את בארי וסיינה לסרייה א', זכה בשלוש אליפויות עם יובנטוס, באליפות פרמייר ליג עם צ'לסי, בעוד אליפות עם אינטר ובכמה גביעים הפזורים בין אנגליה לאיטליה. בנאפולי, הוא השיב לקדמת הבמה את המועדון שנדמה היה שיתקשה מאוד להתאושש אחרי הקריסה שהגיעה בעקבות האליפות ההיא ב-2022/23.
אינזאגי התחיל מקבוצות נוער וקיבל את לאציו לאחר הפנייה החדה של ביילסה. הוא בנה את אחת הקבוצות החזקות ביותר של הביאנקוצ'לסטי מאז האליפות ועשה זאת עם שני מרכיבים: ניהול קבוצתי ו-3-5-2 (גם אם בשנה הראשונה הוא השתמש ב-4-3-3). באינטר הוא בנה את אחת המכונות המרשימות שנראו בכדורגל האיטלקי, כזו שנעצרה רק בגמר ליגת האלופות מול מנצ'סטר סיטי ב-2023.
הערב הם ייפגשו שוב בפעם השישית, כאשר המאזן בין השניים עומד על ניצחון אחד לאינזאגי, שניים לקונטה ושתי תוצאות תיקו. כעת, הכל ערוך ומוכן באיצטדיון דייגו ארמנדו מראדונה למשחק העונה באיטליה.