$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

ריקי גל: פוץ' מחזיר את ברצלונה למקורות

ריקי פוץ' עוצב כמו עוד תוצר מדויק של לה מאסיה: מוכשר, טכני וקטן מימדים (מוכר לכם מאיפשהו?). למרות שנדחק לטובת רכש במיליוני יורו, הקורונה והמצב הכלכלי הרעוע של ברצלונה, עזר לו להוכיח שהוא גם ראוי לדקות משחק. האם נמצא יורש לאנדרס אינייסטה?

אריק רייניש
אריק רייניש   05.07.20 - 13:00
Getting your Trinity Audio player ready...

המוטו "יותר ממועדון" הכה מזוהה עם מועדון הכדורגל של ברצלונה, נטבע לראשונה בנאומו הראשון של נשיאה ב-1968 נרסיס דה-קררס כדי לשייך משמעויות חברתיות ופוליטיות למוסד הכדורגל הבכיר של בירת קטלוניה. מאז, הסלוגן ספח משמעויות נוספות. חינוך ילדי אקדמיית המועדון, לה מאסיה, לשיטת משחק מרובת תנועה, מסירות והנאה הפך למוטיב מרכזי, וכך גם שילובם בבוא העת בקבוצה הבוגרת, שמשחקת באותה הצורה בדיוק.

אלא שלדאבון רבים, נראה שברצלונה סטתה מדרכה. דרך הישר, אם תשאלו את האוהדים. הטיקי-טאקה ננטש בהדרגה ומדיניות קידום הצעירים הוחלפה בהעדפה גלויה לשחקני רכש ותיקים. ככל שחלף הזמן, התרחק מהאוהדים החלום לחזות בכוכב צעיר משלהם שיככב במדי הבלאוגרנה שנים רבות. ובכל זאת, מצב המועדון עשוי להביא לתפנית בעלילה. כזו שתעניק את המושכות בהרכב לריקי פוץ', שבעיני רבים יכול להיכנס לנעליו הגדולות של אנדרס אינייסטה.

פוץ' הקטלוני גדל בלה מאסיה, ומגיל צעיר אפשר היה לראות שיש ברגליו את הכישורים להפוך לכוכב בברצלונה. השליטה בכדור, ראיית המשחק, יכולת המסירה. כאילו נוצר מתוך חזיונותיו של יוהאן קרויף. אפילו חסרונו הבולט – מימדי גופו הצנומים – מאפיינים שחקן שגדל בברצלונה.

כמצופה, אור הזרקורים הופנה אליו במהירות בקבוצת הנוער, ובמהרה הוא החל לגרוף מחמאות מהגדולים ביותר. "ריקי משחק בצורה מרהיבה. למרות שבבארסה משחקים שחקנים שנראים כמו ילדים, האופן שבו הם מטפלים בכדור מדהים אותי. זה היופי בכדורגל, זה כמו שירה", אמר ג'נארו גאטוסו, מאמן מילאן באוגוסט 2018, לאחר שקבוצתו שיחקה במשחק ידידות מול ברצלונה. שגריר מילאן, דניאלה מסארו, ששיחק מול "קבוצת החלומות" של קרויף ב-94', הגדיל ואמר כי "אולי ראינו פה את אינייסטה החדש". גאטוסו ומסארו לא נותרו לבד בדעתם. עד מהרה, יכולותיו של פוץ' החלו לזכות בתודעה. ועם המחמאות מגיעות הציפיות.

האוהדים האמינו שהנה, ברצלונה חזרה לדרך המוטב, מגדלת שחקן בשר מבשרה, אחד שהתחנך על דרכי המועדון ויישם אותם בפועל על הדשא. אך כגודל הציפיות כך גודל האכזבות. ולא מהנער עצמו. הנהלת המועדון, כאמור, בחרה לתלות את יהבה בשחקני רכש, ומאז הופעת הבכורה של פוץ' בקבוצה הראשונה, במשחק גביע המלך לפני שנה וחצי, ברצלונה הוציאה מעל ל-276 מיליון יורו, לא כולל ההוצאות לעונה הבאה. כששחקני החיזוק באים וההולכים, מתי יהיה זמן לשתף את הצעירים?

ארנסטו ואלוורדה, שהעניק לקטלוני את דקותיו הראשונות בבוגרים, מיעט לעשות זאת בהמשך, וכשפוץ' הבין שגם מקומו בסגל אינו מובטח, הוא החל לפזול החוצה, בדומה לבוגרי לה מאסיה לפניו שהבינו שבכדי להבטיח את עתידם, הם צריכים לעזוב את ברצלונה. בנובמבר האחרון הוא הודה כי המחשבות על עזיבה עוברות בראשו בכדי להבטיח דקות משחק, על אף שלא אחת הביע את אהבתו למועדון, ואת רצונו להישאר בו למשך כל הקריירה.

אך דווקא כשאוהדי ברצלונה חשבו שעוד כישרון חומק להם מבין הידיים, הגיע התפנית. ראשית, ואלוורדה הוחלף בקיקה סטיין, מאמין גדול בשיטת ה"טואטל-פוטבול" עליה פוץ' התחנך, והחל לתת לכישרון דקות משחק.
בהמשך, הגיעה הקורונה, שהכתה בברצלונה מקצועית וכלכלית – שני תחומים בהם חלה הדרדרות עוד לפני פרוץ הנגיף.

החזרה הרעה של ברצלונה מפגרת הקורונה תרמה לעלייה בדקות המשחק לה זוכה הקשר. אם תחילה שותף לדקות ספורות מול לגאנס וסביליה, במשחק מול אתלטיק בליבאו הוא זכה ל-34 דקות, ובשני המשחקים האחרונים מול סלטה ויגו ואתלטיקו מדריד הוא פתח בהרכב, שיחק כמעט את מלוא הדקות והצטיין.

כיאה לשחקן ברצלונה, באותם שני משחקים אחוזי הדיוק במסירות שלו לא ירד מתחת ל-91 אחוז (כש-14 הגיעו לשליש האחרון של המגרש, ואחת מהן הוגדרה כמסירת מפתח). היכולות הטכניות שלו באו לידי ביטוי ב-9 כדרורים, וגם את היכולת לקדם את המשחק ניתן למדוד במספרים – על-פי הקטגוריה הסטטיסטית הנקראת Progressive runs, המודדת את כמות הפעמים ששחקן רץ עם הכדור 10 יארד ומעלה לכיוון ההתקפה, פוץ' קידם את משחק קבוצתו 3 פעמים מול ויגו, 5 פעמים מול אתלטיקו ו-3.44 בממוצע למשחק בליגה. יותר מכל קשר ברצלונה העונה.

ההשתלבות שלו הייתה מהירה והקהל נחשף לשחקן חכם, מהפנט ממש, כזה שהופך את חבריו לשחקנים טובים יותר. והוא רק בן 20. "הילד נושם כישרון", חיווה את דעתו קפטן הקבוצה לשעבר צ'אבי למונדו דפורטיבו, "יש לו ביטחון עצמי ואישיות, הוא לא מסתתר ומבקש את הכדור".

אז מה צופן העתיד עבורו? במידה מסוימת, עתידו בקבוצה יסמן לאן פניו של המועדון מועדות. אין וויכוח על כשרונו של הקשר, גם עבור קבוצה בממדים של ברצלונה. וכשלוקחים בחשבון את המצב הכלכלי הרעוע של הקטלונים, אין ספק שברצלונה של פעם, זו שהייתה "יותר ממועדון", הייתה מאפשרת לו לצמוח ולפרוח. מה תעשה זו הנוכחית? אין לדעת. מה שבטוח - בשביל שחקן כריקי פוץ', שווה לחזור לשורשים.