גמר ליגת האלופות לנשים 2020/21 יתקיים הערב (22:00) ואלופת אירופה חדשה תוכתר מזה שש שנים. צ'לסי וברצלונה יעלו אל הדשא בגטבורג, שבדיה, למשחק על התואר הנחשק ביותר ביבשת, ועל הזכות להניף לראשונה בתולדות שני המועדונים את גביע האלופות.
עבור הכחולות זהו גמר ראשון במפעל. מדובר בקבוצה האנגלית השנייה בלבד שמגיעה לשלב זה, לאחר שארסנל זכתה בו לפני 14 שנה. עבור ברצלונה, זו הפעם השנייה, אחרי שבגמר 2019 זה הסתיים בתבוסה מוחצת לליון, שנחשבה, עד השנה, לאימפריית כדורגל נשים בלתי מנוצחת.
צ'לסי וברצלונה לא נפגשו מעולם במשחק רשמי, והן מגיעות לקרב על התואר בכושר שיא. שתיהן אלופות ליגות טריות, שנה שנייה ברצף, ועבור שתיהן זכייה בגביע תהיה השגת המטרה העיקרית אותה הציבו והתגשמות אמיתית של חלום ארוך ועבודה קשה.
צ'לסי היא קבוצת פאר עתירת כוכבות מפורסמות, ביניהן סם קר האוסטרלית, מגדלנה אריקסון, פראן קירבי ופרניליה הארדר, שנחשבת לחלוצה הטובה והיקרה ביותר בעולם. תחת הנהגתה של המנג'רית המוערכת אמה הייז, האנגליות ינסו להמשיך את העונה הפנטסטית שלהן אחרי שכבר זכו באליפות ובגביע הליגה, וינסו להשלים טרבל, ואולי אפילו דאבל עם מועדון הגברים, לראשונה בהיסטוריה.
ישלימו דאבל עם הגברים? (Getty)
האנגליות מגיעות לגמר כפייבוריטית, אך אי אפשר להתעלם מהעונה הסוחפת, שוברת השיאים של ברצלונה, שמציבה רף חדש בליגה הספרדית. הקטאלוניות כבר הבטיחו את האליפות השישית שלהן, ועומדות עם 100 אחוזי הצלחה העונה. כלומר היא מגיעה לגמר ללא הפסד, 26 נצחונות ב- 26 משחקים, 126 שערים (ממוצע 4.9 למשחק) וספיגה של 5 שערים בלבד. נתונים חסרי תקדים במונחי כדורגל.
מאמן הקבוצה, לואיס קורטס, הצליח להרכיב בשנים האחרונות קבוצה יציבה ויצירתית במיוחד, מבוססת שחקניות פנומנליות שפועלות יחד בצורה הומוגנית ואחידה. ההגנה של צ'לסי תצטרך לעבוד קשה כדי לעצור את השלישיה ההתקפית המצוינת של ברצלונה המורכבת מג'ני הרמוסו, קרולין גרהאם הנסן ואסיסט אושולה, שפוררו לאורך העונה את ההגנות של כל קבוצות הליגה הספרדית, והיד עוד נטויה.
עם נתונים שכאלה קשה להאמין שלפני שנתיים, בגמר מול ליון, ההתרסקות של ברצלונה היתה מוחלטת, והמשחק הוכרע כבר בתוך חצי השעה הראשונה במשחק. הצרפתיות היו ברמה אחרת והשחקניות הקטאלוניות היו המומות.
התבוסה היתה קשה לעיכול, אבל קפטנית הקבוצה ויקי לוסאדה לא חיכתה שהאכזבה תחלחל, וכבר יום למחרת התחילה לעבוד. "אמרנו למאמן שאנחנו מוכנות לעשות כל מה שצריך כדי להיות ברמה של ליון. הבנו שצריך להתאמן יותר, לעבוד קשה עוד יותר, לפתח מנטאליות תחרותית חזקה ולהיות שאפתניות. בשנתיים האחרונות הפכנו את זה לכמעט אובססיה, הפכנו את זה לחיים שלנו" היא מספרת. "ידענו שזה יהיה תהליך, עניין של זמן והמון השקעה" ולוסאדה לא טעתה.
ב-2019, הדיו העולמיים של כדורגל הנשים הורגשו בספרד, בעיקר בעקבות ההצלחה של הנבחרת במונדיאל של אותה שנה. המועדון הבין את השינוי והלך הרוח, ובחר להשקיע בקבוצת הנשים, עם דגש ברור על הזירה האירופאית. קפיצה נוספת משמעותית לא פחות היתה בתחילת 2020, כאשר משרד הספורט הספרדי הצהיר על הסדרת ליגת הנשים כמקצועית.
לוסאדה. "הפכנו את זה לאובססיה" (Getty)
תקציבים חדשים הושקעו בפיתוח הקבוצה, המגרשים והמתקנים שופרו משמעותית, האימונים הפכו למקצועיים יותר, תנאי שכר הוטבו משמעותית, והשחקניות היו יכולות לאמץ הרגלים של קבוצה מקצועית לכל דבר. נוצר מצב שמתוך התבוסה הצורמת בגמר ושיברון לב, החלה צומחת ברצלונה חדשה, חזקה, נחושה ושאפתנית יותר.
ההיסטוריה של קבוצת הנשים מתחילה עוד בשנות ה-70, כאשר נוצרה בכלל כחובבנית. לאורך השנים היא הפכה לאחת הקבוצות הדומיננטיות והחשובות בליגה הספרדית. בשנת 2015 קרה השינוי המשמעותי הראשון, כאשר היא שינתה סטאטוס ועברה מקבוצה חובבנית למקצועית, והפכה לחלק פעיל במועדון המפורסם.
זו היתה תקופה בה החל שינוי איטי ומורכב שכלל בנייה מחדש. קבוצת הנשים זוהתה, ועדיין מזוהה מאוד, עם סגנון המשחק הייחודי של המועדון, סגנון שזורם לאורך דורות וחוצה את גבולות המגדר. בהתאם לכך, הוחתמו שחקניות רכש חדשות, כאשר המפורסמת ביניהן היתה לייקה מרטנס, כוכבת נבחרת הולנד ושחקנית השנה בעולם לשנת 2017, שהתאימה ל-DNA הקטאלוני ולתפיסת המשחק.
ההתחלה לא היתה פשוטה, וברצלונה נכנסה לתקופה מבלבלת. זהות הקבוצה השתנתה, ולא היה ברור לאן היא הולכת או מה היא מנסה לעשות. באותה העת אתלטיקו מדריד כיכבה בליגה, והפכה לאלופה דומיננטית. אבל עם הזמן, ברצלונה התגבשה והשתפרה פיזית וטקטית.
מרטנס. הכוכבת הגדולה (Getty)
בתחילת העונה, בתקופה בה המועדון וקבוצת הגברים נראתה רע מאוד, שבורה מבפנים ומפורקת, דווקא קבוצת הנשים היתה זו ששמרה על חזית מאוחדת ואף גיבתה הכל בניצחונות מוחצים. לעיתים נדמה שהן בלתי ניתנות לעצירה, ומכוונות לדבר אחד כבר מעל שנתיים, גביע האלופות.
בהסתכלות לאחור על התפתחות הקבוצה, וקדימה על מה שצופן העתיד, נראה כי השינוי בברצלונה אולי עוד לא הושלם במלואו, אבל הוא קרוב מתמיד. 50 שנה עברו מאז ששיחקה את משחקה הראשון, וזכייה בגביע תהווה את שיאו של מסע של שינוי, שהתחיל בתבוסה ויסתיים בניצחון.
שנתיים בדיוק אחרי הגמר בבודפשט, הקפטנית לוסאדה וחברותיה לקבוצה יעלו שוב למשחק הגמר, אך הפעם כברצלונה אחרת. "עבדנו כל כך קשה, אני רואה את זה בחדר ההלבשה ואני רואה את זה על השחקניות. המנטאליות עכשיו היא לעלות למגרש ולנצח. אנחנו מוכנות".
מסי. יש לקבוצת הגברים מה ללמוד (Getty)