האיש הנכון, במקום הלא נכון: חייו הסוערים של פרדי רינקון

פרדי רינקון, אגדת נבחרת קולומביה, הלך לעולמו השבוע לאחר תאונת דרכים קטלנית בה ספג מספר פגיעות חמורות בראשו. הדרך הטובה ביותר לספר את סיפור חייו של הקשר הקולומביאני מתחילה, כמו אינספור סיפורי כדורגל קולומביאניים, ממונדיאל 1990.

במשחק האחרון של שלב הבתים באותו מונדיאל קולומביה הייתה צריכה תיקו מול מערב גרמניה החזקה כדי לעלות. הגרמנים עלו ל-0:1 בדקה ה-88 (פייר ליטברסקי כבש), אך עמוק בתוך תוספת הזמן, מסירת אמן של קרלוס ולדראמה הגיעה לרינקון, שבנינוחות בעט בין הרגליים של השוער בודו אילגנר והכניס את הכדור לרשת. קולומביה עלתה לשלב הבא, וזה המשחק היחיד באותו מונדיאל שמערב גרמניה, שסיימה כזוכת הטורניר, לא ניצחה.

השער הזה היה רגע השיא בקריירה של רינקון. הוא הגיע לגבהים מרשימים גם לאחר מכן, כששיחק בנאפולי ובריאל מדריד (21 הופעות בשנתיים), אבל הרגע הזכור מכולן הוא אותה השחלה לאלופת העולם שבדרך. בדומה לסיפורי כדורגל גדולים אחרים מהמדינה, כמו הסיפור של שני האסקוברים, אי אפשר לנתק אותו מפשע, סמים, ומוות בטרם עת.

לפני שהגיע לנאפולי, רינקון שיחק באמריקה דה קאלי הקולומביאנית, קבוצה שהייתה בבעלותו של ברון הסמים חילברטו רודריגז אורחואלה, אחד ממנהיגי קרטל קאלי שבשיאו סיפק 80% מהקוקאין בארצות הברית ו-90% באירופה. אותו רודריגז אורחואלה, אגב, הופיע בעונה השנייה והשלישית של נרקוס, סדרת הפשע הקולומביאני.

רינקון עצמו לא היה חלק מהקרטל. הרווחים הושקעו באמריקה דה קאלי, ועתידו של רינקון כשחקן הושפע מההחלטות של הבעלים. "שניהם מנעו ממני לעזוב את המועדון מספר פעמים", סיפר בראיון ל"פוקס ספורטס" הברזילאי. "הבעלים תמיד תמכו בנו, אבל אמרו לנו להיות בצד שלהם בכל סיטואציה. הם אמרו לנו שיקרו דברים רעים מאוד אם נפשל במונדיאל 1994". באותו מונדיאל, נזכיר, אנדרס אסקובר הבקיע שער עצמי שהוביל לרציחתו חודש לאחר מכן.

שנתיים לאחר אותו מונדיאל, אתלטיקו דה קאלי נכנסה לרשימה השחורה של ממשל ארצות הברית כצינור להעברת סמים. היא יצאה משם רק שנים לאחר מכן, ב-2013. חשוב להדגיש את הקשר בין הכדורגל הקולומביאני לתעשיית הסמים שפעלה דאז במדינה: ברוני הסמים, מפאבלו אסקובר ועד לרודריגז אוראחולה, הימרו במיליונים על משחקי כדורגל והטו תוצאות של ליגות שלמות. חלקם השתמשו בזה כניסיון להרוויח סכום כסף נוסף, חלקם כניסיון להלבין הון ולהתייחס לרווח מפעילות לא חוקית כ"רווח כשר".

אמנם באותה 1996 רינקון שיחק בריאל מדריד, אך אחרי תקופה קצרה באירופה חזר לדרום אמריקה. ב-2004, זמן קצר לאחר שפרש מכדורגל, הוא פגש חבר ילדות בשם פאבלו ראיו מונטנו, ברון סמים קולומביאני. השניים חידשו קשר בזמן שרינקון שימש כמאמן של קבוצה קטנה בברזיל. שנתיים לאחר מכן, ב-2006, תפסו 47 טון של קוקאין בביתו של מונטאנו. החקירה המקיפה העלתה גם את שמו של רינקון, והקשר הקולומביאני שהה במעצר במשך 123 ימים בברזיל באשמת הלבנת הון, עד ששוחרר מבלי שהורשע בשום עבירה.

רינקון ניסה להמשיך הלאה. הוא עבר לגור בפנמה והחל למכור סירות מנוע, לאחר ניסיון קאמבק כושל לליגה הקולומביאנית ונראה שהוא מוכן להמשיך בחייו, אך ב-2015 האינטרפול דפק בדלת. ארגון המשטרה הבינלאומי הגיע לביתו של רינקון ועצר את הקשר לאחר שחקר את רשת הסמים של מונטאנו, בה הוזכר שמו של כדורגלן העבר פעם נוספת. כשנה לאחר מכן, הוא זוכה בשנית. הרשויות קבעו שלא ניתן להרשיע את רינקון בהלבנת כספים, כאשר גם רינקון עצמו טען כי היא נעשתה שלא בידיעתו. חשוב להדגיש כי הוא מעולם לא הורשע בהלבנת הון או בסחר בסמים. פעמיים הוא היה בחקירה בנושא, נשפט וזוכה.

חייו של רינקון משקפים במובן מסוים דור שלם של כדורגלנים קולומביאניים שהלך לאיבוד. מצד אחד היו הישגים מדהימים על המגרש - הוא היה הקולומביאני הראשון ששיחק בריאל מדריד ובליגת האלופות, הבקיע לרשת של מערב גרמניה ודרס 0:5 את ארגנטינה. מצד שני, הסמים רדפו אותו לכל אורך הקריירה. קולומביה שימשה במשך שנים כמדינה שמספקת סמים לעולם כולו, וזה השתלט על כל תחום בחברה במשך שנים.

יכול להיות שהקריירה של רינקון ושל כל הדור שלו הייתה נראית אחרת אם הוא היה גדל במדינה אחרת. לפי גרסתו, ולפי בתי המשפט השונים, הוא נאסר פעמיים כי הסתובב עם אנשים מפוקפקים, בלשון המעטה, ולא כי פשע בעצמו.  הוא נער הפוסטר של הכדורגל הקולומביאני מאותן שנים: כישרון ענק עם רגעים זכורים כמו אותו שער בין הרגליים, אך במקביל לא הצליח לברוח מפרשות הסמים. במספר רגעים בחייו, ובמותו, הוא היה האיש הנכון במקום הלא נכון.