$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

נפלה למשכב: המשבר באתלטיקו מדריד

שיטת המשחק של סימאונה סופגת ביקורות, החלוצים לא מספקים את הסחורה ולא בטוח שהחלון בינואר יביא את הבשורה. בשונה מהשנים האחרונות בהן הצליחה בליגת האלופות, אתלטיקו מדריד מוצאת את עצמה עם הגב אל הקיר. על הצרות של הקולצ'ונרוס העונה

ניר בן יליד
ניר בן יליד   31.10.17 - 18:20
Getting your Trinity Audio player ready...

שלוש קבוצות עדיין לא רשמו הפסד העונה בליגה הספרדית. ברצלונה שפתחה את העונה בצורה מדהימה, בטח אחרי עזיבת ניימאר ופציעת המחליף דמבלה, ולנסיה, שאחרי שנים לא קלות מציגה עונה יוצאת דופן מבחינתה, ואתלטיקו מדריד, שעל אף שמדובר כביכול בנתון חיובי, אצלה נראה שזהו דווקא סממן לדעיכה. חמישה נצחונות וחמש תוצאות תיקו השיגו עד כה הקולצ'ונרוס בעשרת המחזורים הראשונים, ובקרב האוהדים כבר מדברים על השיטה ההגנתית של צ'ולו שפוגעת בקבוצה.

"המאמן טועה כשהוא אומר לשחקנים להסתגר לאחר כיבוש שער. חייבים לנסות להבקיע עוד גול ולגמור את המשחק", כתב השבוע אוהד באחת הרשתות החברתיות, "אין מה לעשות, זאת השיטה שלנו לצערי", הגיב אוהד אחר.

ואלה המספרים: בארבעת משחקי הליגה האחרונים אתלטיקו רשמה שלוש תוצאות תיקו, פעם אחת סיימה ב-0:0 ובפעמיים האחרות הובילה 0:1, התגוננה וספגה שער שיוויון ב-10 הדקות האחרונות של המשחק. בתווך גם משחק הגביע מול אלצ'ה בשבוע שעבר הסתיים ב-1:1 כשאתלטיקו מובילה וסופגת את השיוויון מהקבוצה מליגת המשנה. יתרה מכך, המשחק האחרון בו כבשה הקבוצה יותר משער אחד היה לפני חודש וחצי מול סביליה. מאז עברו שבעה משחקים בהם כבשה הקבוצה רק חמישה שערים.

לאחר ההפסד של היריבה העירונית, ריאל מדריד, ביום ראשון מול ג'ירונה, האוהדים של אתלטיקו חגגו, אך הם כנראה לא שמו לב שלמרות פתיחת העונה הסופר רעה של הבלאנקוס, הם עדיין נמצאים מתחת בטבלה, עם מספר נקודות זהה, אך גם עם הפרש שערים נחות.

בכל זאת, אם לוקחים בחשבון את ההיצמדות לריאל, את המחשבה שככל הנראה ולנסיה מתי שהוא תמעד, ואת החיסרון של ניימאר/דמבלה בברצלונה, לאתלטיקו יש סיבה להאמין שבליגה הכל עוד פתוח. מה גם שבינואר היא מקבלת תוספת כוח מאוד מאוד משמעותית, לעמדה שהכי חסרה לה, בדמותו של חלוץ נבחרת ספרד, דייגו קוסטה.

גם סימאונה אופטימי. לאחר התיקו האחרון מול ויאריאל אמר לתקשורת: "אני רוצה להסתכל על הצד החיובי, אם נמשיך לשחק כך, זה ברור שדברים טובים יקרו לנו". אבל אם בליגה עוד יש סיבה לאופטימיות מסויימת, בליגת האלופות מדובר באופרה אחרת לגמרי. שם, לפי קצב הדברים, יכול להיות שבינואר כבר לא יהיה לקוסטה איך לעזור, שכן קיים סיכוי גבוה מאוד שקבוצתו החדשה-ישנה תמצא עצמה בליגה האירופית, ובטח שלא לשם כך הוא הגיע כרכש היקר בהיסטוריה של המועדון (66 מיליון, לאחר שנמכר לצ'לסי לפני 3 שנים ב-40 מיליון).

אתלטיקו הוגרלה העונה לבית המוות של הצ'מפיונס יחד עם צ'לסי, רומא וקרבאח. הציפיה הייתה שכל הקבוצות הבכירות יקחו את מלוא הנקודות מול האזרים, ויתמודדו בינן לבין עצמן על שני הכרטיסים לשמינית הגמר. אבל אם תיקו מאופס ברומא במחזור הראשון עוד התקבל בהבנה, במחזור שלאחר מכן הגיעה צ'לסי למטרופוליטנו וניצחה בדקה ה-94, והשיא היה איבוד הנקודות באזרבייג'ן, כשהקולצ'ונרוס לא הצליחו לכבוש מול המקומיים ו"העניקו" להם נקודה ראשונה בהיסטוריה בליגת האלופות.

כעת המקום הראשון נראה כבר לא ריאלי (פער 5 נקודות מצ'לסי כשנותרו בקופה עוד 9 בסה"כ, כולל מפגש עם אלופת אנגליה בסטאמפורד ברידג'), והמטרה העיקרית של אתלטיקו היא להעפיל על חשבונה של רומא. משחק הבית מול האיטלקים במחזור הבא יהיה ככל הנראה הקריטי ביותר, אבל עוד לפני כן הספרדים צריכים לקוות להפסד של רומא (מארחת את צ'לסי) ולניצחון ביתי שלהם, ועדיף עם כמה שיותר שערים. בכל מקרה, גם נצחונות על קרבאח ורומא לא בטוח שיעזרו, וניתן להגיד שאתלטיקו לא תלויה בעצמה. מה שהיה נראה מובן מאליו עד לפני שבועיים, כבר לא מובן כעת, ואם שחקניו של צ'ולו סימאונה לא הצליחו לכבוש מול קרבאח בחוץ, החשש הוא שגם בבית הם יתקלו בקשיים.

בשונה מהליגה, הבעיה העיקרית של אתלטיקו איננה בהתגוננות, אלא בניצול מצבי הכיבוש אליהם הם מגיעים. השער שאחריו הם מתגוננים כלל לא נכבש מול רומא וקרבאח. התיקו המאופס מול האיטלקים במחזור הראשון, בו שחקני הקבוצה בכלל, וסאול בפרט, לא הפסיקו להחמיץ, חקוק עדיין עמוק בזכרונו של הקשר: "אני הולך לחשוב על רומא עד סוף העונה. אם לא נעפיל לשלב הבא אני ארגיש אשמה גדולה יותר משאר השחקנים".

אבל לא סאול הוא זה שאמור לכבוש את השערים. מי שמצופה ממנו יותר מכל להבקיע עבור הקבוצה הוא הכוכב, אנטואן גריזמן. חלוץ נבחרת צרפת אמנם הבקיע בחמש מששת משחקי הבית האחרונים של אתלטיקו באלופות, אך במשחקי החוץ הוא מתקשה יותר. "ההזדמנויות שהכוכבים הללו ממשיכים להחמיץ הן לא נורמליות", כתב השבוע במארקה שחקן העבר פאולו פוטרה, "לקבוצה היה צריך להיות עד עכשיו 7-9 נקודות ולא 2".

פוטרה לא מסכים עם האוהדים שהשיטה היא הבעיה, ופונה להאשמות ישירות נגד גריזמן: "סימאונה הוא לא זה שכל הזמן ממשיך להחמיץ הזדמנויות. זו לא אשמתו שפיינליסט כדור הזהב מפספס הזדמנויות כיבוש ברורות". אבל שחקן העבר כנראה לא בדק את הנתונים. למרות שגריזמן אכן לא חד לאחרונה מול השער, אם מסתכלים על המספרים רואים שהוא אחראי (כיבוש או בישול) ללא פחות מ-52 אחוזים מהשערים של הקבוצה בשלושת העונות האחרונות באלופות.

כך או כך, אין ספק בגדולתו של גריזמן ובהשפעתו על הקבוצה, אך גם אין ספק שאתלטיקו נמצאים בתקופה לא טובה ואין מי שיבקיע. קווין גמיירו ואנחל קוריאה (למרות גול יפה בשבת) לא מספקים את הסחורה, ופרננדו טורס כמעט ולא זוכה להזדמנויות (182 דקות עד כה העונה בליגה ועוד 39 דקות בלבד בליגת האלופות). נתון מעניין נוסף שממחיש את הבעיה הוא שחמישה מתוך שבעת השערים האחרונים שכבשה הקבוצה בליגת האלופות הגיעו ממצבים נייחים. ארבעה פנדלים ועוד שער מכדור קרן. כך שאין ספק, הקבוצה משוועת לסקורר, והוא מצידו מחכה לה ביציע. אך יכול להיות שכשהוא כבר יגיע, בחודש ינואר, זה יהיה מאוחר מדי.