תחת אש: המושמצים של ריאל סתמו פיות

"כבשנו את כל אירופה, ואנחנו לא מתכוונים לעצור" - כמה אירוני שהמשפט הראשון בשיר האוהדים של ליברפול העונה מתאר בצורה המושלמת דווקא את ריאל מדריד. אחד מגמרי ליגת האלופות המוזרים ביותר שנראו בשנים האחרונות הסתיים לו עם הזוכה הצפויה והראויה. כמו בכל שנה, הבלאנקוס סימנו את המפעל האירופי הבכיר כמטרת העל, ובפעם הרביעית בחמש השנים האחרונות הצליחו לעמוד בה, לא משנה כמה קשיים עברו בדרך.

מעטות הקבוצות שהציגו הבדלים כל כך עצומים ביכולת בין הזירה המקומית לזו האירופית. ריאל מדריד סיימה את העונה בליגה הספרדית במקום השלישי בלבד, הרחק מברצלונה, אבל בליגת האלופות הסיפור היה אחרת לגמרי. הבלאנקוס צלחו שלל יריבות והגרלות סופר קשות עם השילוב המדהים של יכולת ומזל, וגם אמש נהנו מהשניים באופן מושלם.

בניגוד לשאר היריבות שלה עד כה במפעל, לפחות העונה, ריאל נאלצה להתמודד מול קבוצה שמגיעה קודם כל כדי לתקוף. לפחות בפתיחת ההתמודדות, ליברפול לא נפלה מהבלאנקוס, תוך שהיא חושפת לראווה את משחק הלחץ שמייחד כל כך את יורגן קלופ. סרחיו ראמוס ודני קרבחאל הופתעו, מרסלו נלחץ לאחור ורק רפאל וראן מנע פיגור מוקדם.

לאט לאט, ריאל התחילה להרגיש בנוח וניצלה את העובדה שליברפול הורידה הילוך. באמצע המחצית הראשונה הגיע כמובן אחד הרגעים ששינו את כל המשחק - פציעתו של מוחמד סלאח, שהכריחה את קלופ לאלתר תוך כדי תנועה, משהו שהוא לא ממש חזק בו. הביטחון של הבלאנקוס גבר, יותר שחקנים החלו לצאת קדימה ומשם המשחק נטה לטובתם.

בגמר כה מוזר, ממש לא מפתיע שדווקא שני השחקנים המושמצים ביותר של ריאל מדריד הם אלה שמכריעים אותו. כל כך הרבה אנשים סברו שקרים בנזמה לא חלוץ שראוי למועדון טופ כמו הבלאנקוס. כמובן שהטעות של לוריס קאריוס (האיש האומלל ביותר בקייב) הייתה מזעזעת על גבול הפושעת, אבל כמה שחקנים היו ממתינים לשגיאה הזאת ועושים ממנה מטעמים? הצרפתי הראה פעם נוספת את הנחישות שמאפיינת אותו והשכיח לרגע את מטח הביקורות.

ואיך אפשר בלי לדבר על הגיבור האמיתי של הערב? גארת' בייל עלה במצב די בעייתי, ארבע דקות אחרי שער השוויון של מאנה, ועשה את מה שאף אחד לא ציפה שיעשה - לקח פיקוד. הוולשי עלה על כר הדשא בידיעה שייתכן מאוד שזה המשחק האחרון שלו במדים הלבנים, ופשוט החליט להעז, מה שהתבטא במספרת המטורפת. שחקני ליברפול בכלל התרכזו בשמירה על כריסטיאנו רונאלדו ובנזמה, אבל השחקן המושמץ שבר את הכלים וזכה בכל הקופה. גם הבעיטה שהובילה לשער השלישי הייתה זיהוי מדויק של השוער שעומד מולו והמומנטום בו הוא נמצא. פשוט ללקק את האצבעות.

נושא הרכש (או יותר נכון אי הרכש) של ריאל עמד על הפרק בעונה החולפת וגם הוא קיבל סוג של פתרון. אמש, לזינדין זידאן היו שתי אופציות: לשחק 4-4-2 עם איסקו מתחת לבנזמה ורונאלדו, איתה גם פתח, ושיטת ה-4-3-3 שכוללת את בייל באגף, אליה עבר החל מהדקה ה-60. הצרפתי הפיק את המיטב מההיצע שעמד לנגד עיניו וקיבל תמורה משני המערכים. המנג'ר הכריז מדי שבוע כי יש לו את כל השחקנים שהוא צריך בריאל, מה שהתברר כיותר מהכרזה לקונית. גם בערב בו רונאלדו כמעט שלא היה פקטור, שאר הכוכבים נתנו את הטון ופיצו על כך.

"זידאן לא מאמן טקטי? אומרים שגם אני, ושנינו הגענו לגמר", אמר קלופ לקראת המשחק. קרדיט גדול מהנוקאאוט של הצרפתי אמש מגיע דווקא ליכולת הטקטית שלו והתגובה לאירועים המוזרים שקרו במהלך המשחק. סלאח נפצע? מרסלו המשוחרר יחסית מוליך התקפות משמאל. מאנה עובר ללחוץ את הברזילאי? עוברים לימין, וכמובן שהדובדבן שבקצפת היה הכנסתו של בייל על חשבון איסקו בדיוק בזמן המתאים. בשנתיים וחצי, זיזו שם את עצמו ברשימה אקסקלוסיבית של מאמנים שזכו בשלושה גביעי אירופה (בוב פייזלי וקרלו אנצ'לוטי) והפך את שמו כמאמן ללא פחות גדול משמו כשחקן האדיר שהיה.

ונעבור לצד המאוכזב. אם מישהו היה אומר לשחקני ליברפול בתחילת העונה שהם יגיעו עד לגמר ליגת האלופות, הם כנראה היו מתפוצצים לו מצחוק בפרצוף. המייטי רדס השלימו קמפיין מדהים מבחינתם, עם כדורגל אטרקטיבי והתקפי ואפילו עשו הרבה צרות לריאל מדריד, אבל בסופו של דבר פערי הרמות, הניסיון והעובדה שהם מציגים ספסל דל מאוד עשו את שלהם. קלופ בהחלט יכול להתגאות בחבורה הלוחמת ששרפה את הדשא ועם החיזוק הנכון ושמירה על השלד הקיים (סלאח יעבור לריאל בקיץ?), לא רחוק היום שהיא תגיע למעמד פעם נוספת.

אז עוד עונת אלופות משוגעת הסתיימה לה עם המשכה של אחת השושלות העצומות שנראו בכדורגל העולמי. כעת, ריאל מדריד יכולה להתפנות לקיץ עמוס מאוד מבחינתה על מנת להניף את הגביע עם האוזניים הגדולות בפעם הרביעית ברציפות, משהו שנשמע בלתי אפשרי עד לפני כמה שנים. האם זה יהיה עם רונאלדו?