כישלון. אכזבה. התפרקות. מביך. מייאש. כל מילה שתבחרו מתאימה כדי להגדיר את המשחק הזה. גם השחקנים והצוות יודו בזה שיחסי הכוחות בין באר שבע לדינמו זאגרב לא מצדיקים תבוסה מחפירה כמו זו.
מי ששיחקה אתמול (שלישי) זאת לא קבוצה של ברק בכר, אלא אולי רק התחפשה לקבוצה שלו. אולי אפילו יש דברים שנעשו כאילוץ בהרכב והוא לא היה שלם איתם, אבל בשורה התחתונה זו לא הייתה קבוצה של ברק בכר. זו ממש לא הקבוצה שעשתה שינוי בכדורגל הישראלי. זו ממש לא הקבוצה שלימדה אותנו שוב ושוב מה זה אופי חזק מול כל יריבה. זו ממש לא הקבוצה שהתמודדה בגבורה מול כל סיטואציה במגרש. זה צל חיוור של האלופה שלנו ושל הכדורגל הישראלי.
עוד נגיע לשוער היווני, שהיה הגיבור הטראגי אתמול, והוא אולי סימבולי לכל הטלנובלה המוזרה בחודש האחרון סביב העמדה החשובה הזו. עוד לפני זה, נזעק את השאלה שעלתה מיד עם סיום המשחק והיא מה זו ההתפרקות והמסכנות שראינו מצד אלופת ישראל על המגרש?
אז באר שבע ספגה גול מטופש בדקות טובות יחסית. אז מה? איזה מפגן של חוסר אונים ראינו מאותו רגע. דינמו זאגרב במשחקה הרשמי הראשון העונה (!), כשבסגל המורחב שלה אפשר למצוא 9 שחקני רכש, עשתה ככל העולה על רוחה. הקרואטים הריחו טרף ומיד התנפלו עליו. עד הדקה העשרים, דינמו אפילו הרגישה לא בנוח במגרש, אבל מיד עם השער הראשון שהבקיעה היא הבינה שיש לה עסק עם פראיירית.
אנסטיס, הביקורות מוצדקות, אבל הבעיה לא רק בגזרתו (אלן שיבר)
אני מגדולי המאמינים בניתוח טקטי, אבל בכל מערך ובכל שיטה אין הצדקה להתבטלות שכזו מול יריבה שכזו. אם בועטים לבאר שבע 15 פעמים לשער, כשמתוכן 11 איומים למסגרת, הבעיה מתחילה הרבה לפני השוער. המשמעות של הנתון היא שזאגרב הגיעה למצבים נוחים, ואחוז הבעיטות למסגרת הוא רע מאד מבחינת באר שבע. אם תוסיפו לזה את הערב הקטסטרופלי של אנסטיס, קיבלתם מתכון לתבוסה הקשה.
כולם היום יתלו את השוער היווני, יאניס אנסטיס, בכיכר העיר, והביקורות מוצדקות. שוער ביום טוב מסוגל להרים קבוצה ושוער ביום נורא יכול לרסק אותה. הבעיה היא שכל סיפור חיימוב/שטקוס/אנסטיס מרגיש יותר כמו מפגן כוח ואילוצים של הנהלת באר שבע מול אלף ואחד גורמים, מאשר בחירה נקייה של שוער שנמצא בכושר משחק טוב (לא שיחק תקופה ארוכה), שיודע לעמוד בלחץ ושמוכן לעובדה שתחילת העונה היא כבר המאני טיים של באר שבע.
מה הלאה? הזרים של האלופה לא בפוקוס, הישראלים נעלמים ברגע של חולשה והצוות המקצועי לא מזהה שאין איזון ואופי בהרכב שעולה. מסטירה מצלצלת כזו אפשר ללכת לשתי דרכים: או שמיד זה הופך לכדור שלג ואז גם תגיע הדחה מהליגה האירופית, או שלחילופין הסטירה הזו תעיר ותעורר כמה אנשים במערכת וכמה שחקנים שנרדמו בשמירה. זה יום שהוא סימן דרך בבאר שבע, כי כמוהו עוד לא היה בעידן ברק בכר.
בכר, קבוצה שלא מזכירה את מה שהיינו רגילים לראות ממנה (אלן שיבר)