לא מוכנה לברקזיט: ההתלבטות של ליברפול

עם כל הכבוד ל-0:0 מאנפילד לפני שלושה שבועות, ולמאמנים ופרשנים הגורסים בצדק שכל עוד חוק שערי החוץ בתוקף זו לא ממש תוצאה רעה – ליברפול תהיה הלילה במינכן אנדרדוג. באיירן פייבוריטית בשל הביתיות, הכושר הנפלא בו היא נמצאת והנטייה של ליברפול להשתנק במשחקי חוץ, במיוחד ביבשת.

הסיטואציה הזו היא עוד נדבך בסוג של דיון המתפתח סביב ליברפול בשבועות החולפים, אשר במרכזו הטיעון שהדחה מאירופה עשויה דווקא להיות המקפצה של האדומים אל כתר האליפות האנגלי הראשון מאז 1990, בכך שתאפשר להם "להתרכז בליגה". ולכן, בל נתפלא אם ליברפול לא תתאמץ יותר מדי ולא תתרגש יותר מדי מסיום הנתיב האירופי הלילה בבאווריה.

זה המקום והזמן להפריך את התוקף של ה"דילמה" הזו בשתי דרכים. האחת מוכרת, ברורה וטבעית ומסתכמת בשתי מלים: אין מצב. אין צורך בהצהרות של יורגן קלופ וג'ורדן הנדרסון על מנת לדעת שברמה הזו, באכסניה הזו, באתגר המונומנטלי הזה – לא תיפול ולו שערת מוטיבציה אחת מכדורגלני ליברפול.

ההערכה שאוהדי ליברפול מוכנים להקריב את האלופות בעבור אליפות, היא כנראה נכונה. אבל לצערם לא קיימת עדיין אפליקציה למקח וממכר שכזה, ולעומת זאת קיימת גם קיימת כרגע משוואה מתמטית ההופכת את ההשקעה בליגת האלופות למשתלמת יותר. שימו לב: אם ליברפול תעפיל הלילה לרבע הגמר, יישארו לה חמישה משחקים בדרך לתואר האירופי, והיא אפילו לא חייבת לנצח בכולם. ברבע ובחצי הגמר מותר לה אפילו להפסיד פעם אחת ולתקן.

לעומת זאת במירוץ הפרמייר ליג נותרו שמונה מחזורים, 24 נקודות, וליברפול בפיגור נקודה אחרי מנצ'סטר סיטי. המשמעות: גם מאה אחוזי הצלחה לא מבטיחים לקלופ ובחוריו את הכתר. בניגוד לאירופה, ממעידה בליגה הם יינזקו ככל כנראה הרבה יותר, ובעיקר הם לא תלויים רק בעצמם. מדובר בהבדל עצום. פיזי ומנטלי. זה ממש לא אומר שליברפול תשקיע יותר במסלול הלכאורה קצר ונוח יותר, אבל זה לבטח מבטיח שהיא לא תתייחס אליו כסרח עודף.

למי שיטען עתה שמסלול הפרמיירליג קל יותר מהצ'מפיונס ליג בגלל אופי היריבות, צריך לספר שלליברפול יש סיכויים לא רעים (3 מ-7) לפגוש יריבה אנגלית בהמשך הדרך באלופות, ואף להזכיר את ארבע תוצאות התיקו האחרונות של ליברפול, נגד לסטר סיטי, ווסטהאם יונייטד, מנצ'סטר יונייטד ואברטון. אלו המשחקים שבעטיים שלחו המבקרים חיצי ביקורת אל ליברפול, הצביעו לכאורה על שחיקה, נסיגה ומשברון, ונקלעו לאמנזיה.

הם התעלמו מהעובדה שהתחרותיות של הליגה האנגלית היא ללא מתחרים, ושעונה בה לליברפול יש אחרי 30 משחקים בליגה המאתגרת הזו 73 נקודות. היא מציגה לראווה רקורד מרהיב הבנוי מהפסד אחד ושש תוצאות תיקו. זו לא סתם עונה פנטסטית, אלא גם הטובה ביותר שלה בהיסטוריית הפרמיירליג בשלב הזה של הטבלה.

אשתקד סיימה ליברפול את כל העונה במקום הרביעי עם 75 נקודות בלבד. ב-2014, כאשר סטיבי ג'י מעד נגד צ'לסי באנפילד והכתר הוגש אחר כבוד למנצ'סטר סיטי, ליברפול סיימה שניה עם 84 נקודות, מרחק שתי נקודות מהפסגה. אחרי המחזור ה-30 בעונה ההיא היו לה... 65 נקודות. שמונה (!) פחות מהיום.

הבעיה של יורגן קלופ וחניכיו היא איפוא לא ליברפול, כי אם מנצ'סטר סיטי. אם הריצה של ליברפול אל היעדים שלה היא סוחפת, אצל פפ גווארדיולה מדובר בדהירה מטאורית. הראיות מחזקות את הגדולה של ליברפול העונה: היא כמעט ולא נשארת מאחור. הפרש נקודה בליגה, ותיקו בשמינית האלופות שהוא עדיין בר פיסקת התגברות.

אבל כדי שזה יקרה, צריכים האדומים בכל זאת למהר ולבצע שינוי DNA אחד דחוף: יכולת החוץ שלהם באירופה (בליגה המאזן לאחרונה לא מי יודע כמה, אבל הסך הכל עדיין סביר).  משהו לא טוב קורה למוחמד סלאח ופרעוניו כאשר הם עולים למטוס. הם הפסידו בכל חמשת משחקי החוץ האחרונים שלהם באירופה. הפעם האחרונה בה לא נוצחו היתה לפני כמעט שנה, באפריל 2018, ברבע הגמר אצל... מנצ'סטר סיטי.

כל מיני סטטיסטיקות והנחות יסוד מוקדמות כבר עשו דרכן אל פח האשפה של ההיסטוריה העונה בצ'מפיונס ליג, וליברפול בהחלט מסוגלת להמשיך את הקו של אייאקס ומנצ'סטר יונייטד. ובכל זאת, באיירן פייבוריטית, והרקורד האירופי של האורחת שלה איננו סתמי וזניח. אדרבא, הוא מהווה עוד אינדיקציה לכך שאם ליברפול תודח הלילה, זה יהיה תוצר של כדורגל נטו ולא שום שיקול זר אחר.