דאבל סטנדרט: האם הליגה תשפיע על ליברפול?

מה הופך קבוצה למיתוס? זכיה באליפות זה נחמד והנפת הגביע עם האוזניים הגדולות גם לא פחות, אבל מעטות יכולות להתגאות בכך שסימנו 'וי' בעונה אחת על שתי המטרות הגדולות ביותר שלהן. ליברפול מודל 2019/20 שוברת שיאים בליגה האנגלית ובדרך לשבור בצורת בת 30 שנים בצורה המוחצת והחד משמעית ביותר שהייתה יכולה לדמיין, וכעת גם בשלב נוקאאוט בו היא נשפטת על סמך שני משחקים נקודתיים היא תצטרך להתעלות על מנת לכבוש את אירופה לחלוטין.

בשני העשורים האחרונים בהם העומס על הקבוצות גבר והן נאלצות לשחק כ-70 משחקים ומעלה בעונה, מעטות אלה שהצליחו לרוץ בשני המפעלים החשובים בו זמנית. אז איך ליברפול תוכל לעשות זאת? תקדימי העבר מספרים את הסיפור בצורה הטובה ביותר.

מנצ'סטר יונייטד - 2007/08
פול סקולס, ריו פרדיננד וראיין גיגס הנהיגו, כריסטיאנו רונאלדו, וויין רוני וקרליטוס טבס היו הדובדבן שבקצפת והשדים האדומים של סר אלכס פרגוסון סיפקו עונה שמתגמדת רק לטרבל של 1998/99 (לו מקום של כבוד ברשימה). פרגי הריץ הרכב קבוע עם שינויים מינוריים (עשרה בלבד ערכו מעל ל-30 הופעות בכל המסגרות) ונהנה מעונה בלתי רגילה של רונאלדו שכבש 42 פעמים. גם העובדה שהאליפות הוכרעה רק במחזור הסיום השאירה את יונייטד דרוכה לאורך כל העונה.

ברצלונה - 2008/09
זו הייתה העונה בה פפ גווארדיולה הכיר לעולם את הטיקי-טקה הקטלני שלו. הבלאוגראנה נהנתה מקאדר כוכבים רציני מה שיצר תחרות בריאה על חולצת ההרכב. ליאו מסי, תיירי הנרי וסמואל אטו הובילו מקדימה, אנדרס אינייסטה וצ'אבי עשו את עבודת הקודש בקישור ואפילו בוז'אן קרקיץ' ואלכסנדר חלב היו חלק בלתי נפרד מהמכונה הקטאלונית. את האליפות בארסה לקחה ללא תחרות רצינית מצדה של ריאל מדריד מה שנתן לה אפשרות להתרכז גם בריצה באלופות.

אינטר - 2009/10
במילניום הנוכחי לא היו לנראזורי יותר מדי סיבות להיות גאים, אבל בתחילת העשור הקודם הכל התחבר. ז'וזה מוריניו הוציא את המיטב מסגל די בינוני מחוזק בדייגו מיליטו, ווסלי סניידר וסמואל אטו והצליח לעשות את הבלתי ייאמן. מה היו המפתחות של המיוחד באותה העונה? העובדה שמאבק האליפות באיטליה הוכרע בפער של שתי נקודות בלבד, מה שהצריך את אינטר להיות במיטבה מדי שבוע ובניגוד לברצלונה ההיא מספר שחקנים מצומצם יחסית לקח עליו את הנטל (רק 13 רשמו 30 הופעות ומעלה בכל המסגרות. 21 רשמו מספר דו ספרתי).

ברצלונה - 2010/11
לפפ הייתה קבוצה קטלנית אפילו יותר מב-2009 והיא תרגמה את הכשרון שלה לזלילת תארים נוספת. הסגל של ברצלונה באותה עונה הורכב ברובו משחקנים מנוסים שרצו ביחד מספר שנים, שיתוף הפעולה בין מסי לצ'אבי ואינייסטה היה בשיאו והעומס העיקרי היה על 13 שחקנים שערכו 40 הופעות ומעלה. אם זה לא מספיק, בארסה הייתה צריכה 96 נקודות כדי לזכות באליפות ספרד מול ריאל מדריד נחושה מאוד מה שלא איפשר לה "לזרוק משחקים לפח".

באיירן מינכן - 2012/13
מדובר בקבוצה שהיוותה את התשתית לזכיה של גרמניה במונדיאל וגם אירופה נפלה לרגליה. באיירן הייתה מורכבת משחקנים ששיתפו פעולה דרך קבע מספר שנים בקבוצה וגם בנבחרת והרכיבו תלכיד מגובש ובלתי ניתן לעצירה. בבונדסליגה הבווארים זכו ללא בעיות, מה שלא מנע מהם להשאיר את הרגל על הגז עם 29 ניצחונות מ-34 משחקים ובליגת האלופות הם נכנסו לכושר בעיקר במאני טיים. ככה מחלקים עומס.

ברצלונה - 2014/15
עצם העובדה שזוהי ההופעה השלישית שלה בכתבה מעיד עד כמה גדולה היא הייתה. הקטאלונים דרסו כל יריבה תודות לבסיס עיקרי שלקח עליו את הנטל ולתחרות איתנים עם ריאל מדריד על האליפות שהשאיר אותם בפוקוס עד לרגעים האחרונים של העונה. ובדומה לרוב האימפריות, גם בארסה הזו הושתתה על שלישייה קדמית מעוררת אימים שכללה כמובן את מסי, ניימאר והמצטרף מליברפול לואיס סוארס וכבשה יחד 81 מסך השערים שלה. איך אפשר להתמודד עם כזה דבר?

ריאל מדריד - 2016/17
ארבע זכיות בצ'מפיונס בעשור, אבל רק אחת כללה גם אליפות. כדי לעשות זאת זינדין זידאן הריץ שני הרכבים: בליגת האלופות נתן לכוכבים הוותיקים לקחת פיקוד בעוד בליגה מרקו אסנסיו, לוקאס ואסקס וחאמס רודריגס נתנו את הטון. 22 שחקנים רשמו מספר הופעות דו ספרתי בעונה הזו, מלאכת הכיבוש התפרשה על פני שלל שחקנים (לשבעה היו עשרה כיבושים ומעלה) ובדומה לרוב הקבוצות שהזכרנו, גם לבלאנקוס דאז היה מאבק קשה על אליפות ספרד שהצריך מהם 93 נקודות - שלוש יותר מברצלונה.

ליברפול - 2019/20?
על פניו יש ברדס קצת מכל הקבוצות הקודמות שעשו זאת. סגל רווי בכישרון וניהול עומסים נכון של יורגן קלופ (20 שחקנים רשמו עשר הופעות או יותר, הרצת סגל מיוחד לגביע הליגה והגביע האנגלי), שלד כוכבים שנותן את הטון שכולל את הניווט מאחור של וירג'יל ואן דייק וג'ורדן הנדרסון ושלישייה התקפית אימתנית המורכבת ממוחמד סלאח, סדיו מאנה ורוברטו פירמינו. גם הזכיה המסתמנת באליפות מוקדמת לא אמורה להדאיג יותר מדי משום שנראה שהיא תעבוד קשה על מנת לספק עונה היסטורית במימדים של אנגליה, ככה שרק נותרה לה התעלות גם בליגת האלופות שהאירה לה פנים בעונה שעברה. הדרך לשם מתחילה שוב בוונדה מטרופוליטנו.