סחרור מסוכן: בורוסיה דורטמונד נמצאת על סף של תהום

זה הפך לריטואל. כמעט בכל פברואר היא איתנו בשמינית הגמר. זו השנה השביעית מתוך תשע השנים האחרונות שהמנון ליגת האלופות ינוגן בשלב הנוקאאוט לאוזני שחקני בורוסיה דורטמונד כאשר יעלו על הדשא הערב (רביעי, 22:00, 5PLUS) בסאנצ'ס פיחואן בסביליה למשחק הראשון. אלא שהפעם מרחפת סכנה אמיתית מעל ראשי המועדון הגרמני, שאת העונה הבאה, ימצאו את עצמם יחד עם 80 אלף אוהדים (בתקווה), מעודדים את הקבוצה במפעל אחר. הליגה אירופית או אפילו הקונפרנס ליג למרבה הבושה.

התיקו הביתי מול הופנהיים (2:2) בשבת האחרונה, השאיר את דורטמונד במקום השישי בבונדסליגה מרחק 6 נקודות מהמקום הרביעי המוביל לשלב הבתים של הצ'מפיונס. רק לפני חודשיים הצהובים-שחורים היו בשוויון נקודות עם באיירן מינכן, אבל כעת הפער הוא 16 מהפסגה. המשבר המתמשך בזיגנל אידונה פארק כבר גבה קורבן - המאמן לוסיאן פאברה פוטר - ובמקומו מונה אדין טרזיץ', חסר הניסיון והחל מהשבוע כבר נחשפה זהותו של המאמן לעונה הבאה: מרקו רוזה.

הזעזוע לא עבד והתוצאה היא ארבעה הפסדי ליגה ב-12 המשחקים מאז חילופי הכיסאות. "דורטמונד מצטיינת בלמצוא דרכים להפסיד או לסיים בתיקו משחקים, אפילו כשהיא משחקת לא רע. או שהיא לא לוקחת את ההזדמנויות שלה, או שהיא חסרה לכידות במרכז השדה או פשוט חוטפת שערים מגוחכים ממצבים נייחים וממצבים שאפשר למנוע", כתב עליה מומחה הבונדסליגה, רפאל הוניגשטיין באתלטיק. "סוג כזה של בינוניות לא יוביל אותה לסיים בטופ 4. אפילו לא בעונה כל כך מוזרה".

טרזיץ' הוא בשר מבשרה של דורטמונד. הקרואטי-גרמני נולד וגדל בעיר מנדן המרוחקת רק 45 ק"מ מדורטמונד. כבר לפני כעשור החל לעבוד כסקאוט ועוזר מאמן באקדמיה של דורטמונד, בתקופה המקבילה להצלחה של יורגן קלופ עם הבוגרים. הוא עשה מסע של ארבע שנים כעוזר מאמן של סלבן ביליץ' בבשיקטש ובווסטהאם וחזר ב-2018 לשמש כיד ימינו של פאברה בקבוצה הבוגרת. בדצמבר האחרון קיבל את המינוי הזמני אצל הצהובים-שחורים, עד לסיום העונה.

עד מהרה נתקל המאמן בן ה-38 בכל הבעיות של קודמו בתפקיד. חוסר יציבות שמתבטא ממשחק למשחק ומבליט את החולשות במשחק ההגנה וחוסר המחץ בהתקפה, למרות כל הכישרון הטמון, כשהתוצאה היא לרוב איבוד נקודות מול הקבוצות הקטנות והדרדרות מהירה בטבלה. "כל האיכות של הקבוצה לא שווה כלום אם הגישה, המנטליות והראש לא שם", טוען פרשן סקיי, דידי המאן, שמפנה אצבע מאשימה כלפי הצוות המקצועי. "המחוייבות והרצון חסרים. אין היררכיה בקבוצה ואף אחד שיוביל את הדרך. זה לא הפרטים הקטנים, לדורטמונד פשוט חסר הבסיס".

המחשבה המקורית היתה שטרזיץ' יביא לגישה ורוח חדשה בקבוצה אחרי הפיטורים של פאברה, ובפועל - משיכת זמן שעד שיתעוררו שוב הבעיות המקצועיות. בינתיים, ראשי המועדון הספיקו לסגור עם מרקו רוזה, מאמנה המוערך של מנשנגלדבאך, את החוזה לעונה הבאה. רוזה, שהצטיין בזלצבורג והעלה את גלאדבך לשמינית גמר ליגת האלופות, הוא אחד המאמנים הכי טובים שהיו בשוק ואין ספק שהגעתו בקיץ יכולה את הניצוץ למשחק של דורטמונד. השאלה האם רוזה יקבל את המועדון בליגת האלופות בעונה הבאה?

הבעיה של דורטמונד איננה רק על הקווים. טרזיץ' הוא לא היחיד שמשמש כפתרון ביניים. ארלינד הולאנד למשל, שמחזיק בממוצע של שער למשחק קצת יותר משנה מאז הגיע מזלצבורג, הוא כמובן החשוד המיידי שיתפתה ללכת למועדון הישגי יותר, וכנראה עשיר יותר, ממש בקרוב. ומה לגבי שותפו? מאז הקיץ שבו חסמה דורטמונד לג'יידון סאנצ'ו את האפשרות לעזוב למנצ'סטר יונייטד, הכישרון האנגלי לא פוגע וירד באופן ניכר במספרים אחרי עונת שיא אשתקד. מובן מאליו שבתום העונה שני הצדדים ייפרדו לשלום. לאחרונה פורסם ב-WAZ כי אם דורטמונד לא תעפיל לליגת האלופות בעונה הבאה, לא רק הולאנד וסאנצ'ו מועמדים לעזוב, אלא עוד שישה שחקנים בכירים.

דורטמונד משדרת בשנים האחרונות לכל שחקן בתחילת הדרך שהיא המקום הטוב ביותר לטיפוח צעירים באירופה. לכן, לא מפתיע שהיא גם נותנת השנה המון הזדמנויות לילדונים כמו ג'ובאני ריינה (18) וג'וד בלינגהאם (17) והתחילה להריץ את יוסופה מוקוקו (16) שאמור להיות הסנסציה הבאה של הכדורגל האירופי. אלא שעם כל כך הרבה צעירים לא רואים את היער ולמעשה במקום קרקע פוריה נוצרה אדמת טרשים עליה משלמת הקבוצה את מחיר חוסר הניסיון, היציבות והנאיביות מדי מחזור בבונדסליגה. המועדון לא מצליח להתרומם ולהתחרות על האליפות ובליגת האלופות לא נחל שום הישג משמעותי מאז העזיבה של קלופ.

נכון לומר שהקורונה כירסמה העונה באפשרות של דורטמונד להתחזק ולהוות אלטרנטיבה לבאיירן. זה עדיין לא תירוץ להתרחק מאוד גם מלייפציג שעושה את הדברים אחרת ובצורה מאוזנת ושקולה. הסטארטאפ של לחזר אחרי שחקנים צעירים מכל קצוות היבשת קוצר אומנם פירות כלכליים בטווח הארוך, אבל לא מצליח לטשטש את הבעיות המבניות בסגל. לדורטמונד אין שוער בכיר כבר שנים ארוכות, עם כל הכבוד לרומן בורקי ומחליפו מרווין היץ, שאחראים ללא מעט שערים ישירים. הפציעה הקשה של אקסל ויטסל בחודש שעבר (גמר את העונה), הותירה תהום בקישור האחורי של הצהובים-שחורים, והעובדה שאין חלוץ מוכח על הספסל של דורטמונד (שיגבה את הולאנד) רק מדגישה את גודל הכישלון בבניה.

גם בעונה שמוגדרת כקטסטרופלית על ידי התקשורת הגרמנית, תמיד יש איזו תקווה שהפוטנציאל הגדול של דורטמונד בהתקפה יתפוצץ. לפרקים, השלישייה מקדימה - הולאנד, סאנצ'ו ומרקו רויס - יכולה לנפק היילייטס שלא יביישו את עורכי הווידיאו במטה הדיגיטל של ליגת האלופות. ראינו את זה קורה ב-1:3 המרשים על לייפציג ברד בול ארנה רק לפני מספר שבועות. יכול להיות שזה יתפרץ דווקא מול סביליה הממושמעת והמסודרת (אם כי לא הייתי מהמר על זה), אבל האמת היא שגם אם זה יקרה, סביר להניח שנזכור את זה כהבלחה. דורטמונד זקוקה לשינוי גישה ניהולי ומקצועי כדי לממש את התקוות של אוהדיה. כרגע היא בסך הכל תחנת מעבר.