זה היה יום ראשון לונדוני חם של שלהי חודש אוגוסט. רחוקים ממחשבות על מלחמה באוקראינה שתטיל חיתתה על הבוס הדומיננטי שלהם, יצאו שחקני צ'לסי למפגש החוץ המסקרן מול ארסנל. 58,729 אוהדים גועשים עדיין לא התארגנו עם עצמם לפני שריס ג'יימס ורומלו לוקאקו היממו בפתיחה את ארסנל ב-0:2 קטלני וחד, תוצאה שנקבעה ב-35 דקות ונשמרה גם בסיום.
לפתיחה הזו וגם לתוצאה הזו מייחלים האוהדים החבולים של צ'לסי גם הלילה (22:00, SPORT5) במשחק בו כל הכותרות, הזרקורים ומילות השבח מופנות לקרלו ושחקניו. אלה, כזכור, היממו בצמד שערים מהיר ב-24 דקות ראשונות במשחק הקודם את התקוות שנותרו עדיין אצל אנשי מועדון הפאר צ'לסי, בצל קריסת בעליו הכל יכול.
תומאס טוכל זכה לקיתונות של ביקורת וטרוניות בימיו בפ.ס.ז' מצד המנהל המקצועי לאונרדו. עיקר הטענות היו על השינויים התכופים, לעיתים תוך כדי המשחקים, בשיטות המשחק. השיא היה במשחק הליגה מול מונפלייה בו טוכל החליף 5 שיטות משחק במהלך המשחק בו לא נראו שום סימני בלבול אצל שחקניו. פ.ס.ז' היתה מאומנת והשינויים התכופים הותירו ללא מענה את היריבה. לאונרדו לא אהב, אברמוביץ' כן, והמאמן הגרמני חייב יהיה להגיע עם רעיון איך חוזרים למשחק, איך מצמצמים פערים, איך שורדים, איך מחפים על השלישייה הנוקבת מהמשחק הראשון.
קרלו אנצ'לוטי הוא מאמן של כישרון. בעיקר במרכז השדה. הוא זורק תמיד את הכישרון למגרש. שנותיו במילאן זכורות בשל שיטת ה"מחומש" בקישור. פירלו, גאטוזו, אמברוסיני, סיידורף וקאקה. כולם באמצע, שולטים מוחלט במשחקים.
אנצ'לוטי. מאמן של כישרון (Getty)
זו בדיוק ריאל מדריד של המאמן האיטלקי. שולטת מוחלט במשחק כשהעיניים מופנות, ובצדק, לעוגנים בנזמה וקורטואה, אבל אסור לשכוח את הלב - הקישור. כמעט בכל משחק דומיננטית. קאסמירו, לוקה וקרוס לוקחים אליהם את הכדור ושולטים מוחלט במשחקים. כאילו נוטלים את רשיון העסק אליהם לידיים ואומרים ליריבה - כאן אנחנו בעלי הבית.
בזכות הנעת הכדור המושלמת הזו, בליגה ריאל רק עם שלושה הפסדים מ-31. התרומה של קארים בנזמה הינה בעובדה שהוא גם מגיע לתוך מרכז השדה, מצטרף לשלישייה נדירה, הופך אותה ליהלום ומשאיר לוויניסיוס את התנועות לשטח. בזכות משחק הפנים שסיגל לעצמו החלוץ הצרפתי, הרי שעד המשחק האחרון עם חטאפה הוא היה חתום על 13 כיבושים בשבעת המשחקים האחרונים של ריאל מדריד.
הפרוייקט של רביבו שרים, "מה מה נותר מאלה, מה מהם נותר, לא לא נותר מאמש לא נותר דבר..". אז מה באמת נותר לצ'לסי? ראשית, כאמור, דילוג על הקישור שם אין סיכוי מול הטריו הספרדי. וכשמדלגים על קישור, זה אומר רגוע לאגפים או מהר לעומק.
זוכרים את הכובש מאוגוסט? ריס ג'יימס וססאר אספיליקואטה יכולים להיות אנשי המפתח במשחק האגפים של צ'לסי, בדיוק כמו שעושה אלכסנדר-ארנולד בליברפול. לג'יימס, לדוגמא, אפילו יתרון שהוא לא רק דוהר על הקו ולא רק מבשל, הוא גם כובש ויעידו על כך חמישה שערי פרמיירליג אנגלי למגן, לא דבר של מה בכך. אספיליקואטה מעניק יתרון בעיקר בצד ההגננתי מול ויניסיוס, למרות שהפעם צ'לסי צריכה התקפה.
יכולים לשמור על הגביע? (Getty)
והנקודה הנוספת והמשמעותית היא הפתיחה. ריס ג'יימס ולוקאקו עשו את זה אז ב-35 דקות מול ארסנל. והנה הגיע המשחק האחרון, אמנם זו רק סאותהמפטון, אך בכל זאת לא פשוט להגיע חבוט אחרי ספיגה של שבעה שערים מברנטפורד ומריאל. ארבעה שערים בחצי שעה השיבו את הביטחון לכך שצ'לסי יכולה להתנפל, שהיא יודעת לפתוח חזק כשהיא בונה על הכניסות של קאי הבארץ לרחבה ואולי גם על המהירות של טימו ורנר . שהרי מתוך 16 השערים האחרונים של צ'לסי, 10 נכבשו במחצית הראשונה. היכונו לפתיחה והזיזו לקווים כי היו דברים מעולם ולפעמים חלומות מתגשמים ואולי הבלתי אפשרי יקרה הלילה.
*******
ובתוך פסטיבל ליגת האלופות, קרה גם דבר טוב במחוזותינו. לאחר שנים ארוכות בהן בעלי המועדונים המובילים בישראל לא הבינו שאנחנו חייבים להיות קרואטיה וסרביה והתעקשו להיות גרמניה ואיטליה, רכשו שחקנים זרים, כשהשיא היה הקניה של ג'ורג'ה יובאנוביץ' בשני מיליון אירו ממועדון קטן בסרביה, הנה הגיעה השעה ובמכבי תל אביב הבינו שהם מנהלים מחלקת נוער מפוארת כדי לייצר שחקנים בשני מיליון אירו ולא כדי לקנות אותם.
גלוך. תנו צ'אנס לישראלים הצעירים (דני מרון)
מהרגע הראשון של העונה, כשראיתי את אוסקר גלוך, כמאמן ופרשן הבנתי מיד שהוא מיוחד. בחודשים האחרונים קראתי לברק יצחקי לעשות מעשה ואמש זה קרה. ישנם קשרי 10 של דריבל, ישנם של תזוזה בלי כדור לשטח. לגלוך יש את שניהם ולכן הוא ייחודי. מכבי תרויח בגדול מהתעוזה לזרוק את הילד למגרש.
לכל אלו שחששו וצקצקו והסבירו על תהליך ורגע ולאט וכמה דקות, כדאי שיבינו שלשחקן צעיר יותר נוח לחצות הופעת בכורה דווקא במשחק גדול! דווקא כשהיציעים מלאים. כך נהגתי כל שנותי כמאמן עם אצילי, מאור בוזגלו, אליניב ברדה רפי כהן מכרמיאל שכבש באולד טראפורד. זו הדרך היחידה שהכדורגל הישראלי צריך לצעוד בו.