אוהדי מכבי חיפה אוהבים להתרפק על איגביני יעקובו ויניב קטן בשידורי הגולד, אז באים ברק בכר, צ'ארון שרי, פרנזי פיירו וחברים ומסדרים תכנים נוספים, חדשים יותר, כמו ה-0:4 אמש (רביעי) באצטדיון "גיורגיוס קראיסקאקיס" בפיראוס.
קטן ויעקובו כתבו את פרק א' בסדרה נגד אולימפיאקוס ואתמול 20 שנה לאחר מכן, נכתב פרק נוסף, כזה שאולי יתרפקו עליו בעוד עשור או שניים כשיזכרו בשידורים היסטוריים.
"הקולות של פיראוס מזכירים את חיפה", אלו מילות השיר הידוע של חיים משה. חיפה ניגנה בפיראוס את הקולות שלה, משהו שמזכיר במות גדולות באירופה, הרבה יותר מאשר את פיראוס.
ככל שעבר הזמן, הקהל המקומי, שהיה רועש בתחילת המשחק, נשאר בדממה כדי להקשיב לתזמורת של ברק בכר. צ'ארון שרי ניגן כינור ראשון, פרנזי פיירו פעמיים על הבוזוקי ומוחמד אבו פאני נתן מצילתיים ליוונים עם הרביעי.
זה היופי במכבי חיפה הנוכחית. כל שחקן הוא כלי נגינה בתזמורת, לכל אחד הקול הייחודי שלו ותרומה לשיר שמתנגן כבר 3 שנים תחת המאסטרו ברק בכר. זה לא ניצחון של בונקר, אלא התנפלות על יריבה עדיפה במגרש שלה, להכתיב את הצליל שלך על הדשא ולא משנה מה עומד ממול. לפעמים הרגיש כאילו הירוקים נמצאים בליגת העל ולא בליגת האלופות וזה מה שמדהים עוד יותר.
מכבי חיפה תחת בכר יצרה לעצמה מוניטין של חברת גיהוץ. אשראי, ביגוד וקבוצות כדורגל, הכל תופס. יש פרשנים שמיהרו להכתיר את מכבי תל אביב לאלופה, אז היום הם הפעילו וויז כדי לחשב מסלול מחדש.
עשו טובה, גם מי ששלח את פיירו אחרי 30 דקות על מטוס הביתה, צריך לבדוק אם הוא הקליד את הכתובת הנכונה ולא הלך לאיבוד מהר מדי.
גל אלברמן וברק בכר עבדו קיץ שלם כדי להחתים את השחקן שהם כינו בניהם "המפלצת". חגיגות השער המפורסמות של פיירו, שמתקשר לשאול את הפרשנים "נו, מה אתם אומרים עכשיו?", היו מחזה נפלא בפיראוס. אז יש לפיירו שיחות מחו"ל ואין לי ספק שהוא יחייג הרבה גם בארץ. לא מדובר רק על השערים שכבש, אלא על העבודה במגרש והעליונות מול סיסה, בלמה הענק של אולימפיאקוס.
הרבה זמן ייקח לסנגלי לשכוח את פיירו, אם בכלל. סיסה נראה בסיום אחרי קרב מול מוחמד עלי ולא אחרי 90 דקות מול פיירו. אפרופו מוחמד עלי, אי אפשר שלא להתפעל שוב מעלי מוחמד. העיתונאים היוונים, שישבו ביציע, מאוהבים בו ולא מבינים איך הוא נמצא בישראל, בעוד להם יש שחקן נבחרת צרפת לשעבר שנראה כמו הצל שלו. "איך לעזאזל אפשר להיות צל של מטר שבעים בקושי", תהה אחד היוונים לצידי ביציע.
כל אלה התחברו היטב למערך של בכר. דניאל סונדגרן (בינגו), המגן הימני, שיחק אתמול כבלם במערך של 3-5-2. השבדי בא לעבוד ולא לעשות סיבוב כדי לטייל בחיפה. הסקאוטינג של מכבי חיפה עובד, זו כבר עובדה מוגמרת.
גל אלברמן עשה עבודה יסודית וסונדגרן הוא בהגדרה של "שוד לאור היום" עבור קבוצה ישראלית, ולחשוב שהוא בא בחינם. גם המגן השמאלי, פייר קורנו, נראה מצוין עד כה.
מדובר בשחקן כנף לכל דבר ולדעתי הוא יכול לשבור את שיא הבישולים של מגן בליגת העל. הבישול שלו לפיירו בשער השני זה מה שברק בכר חולם לראות מאז שהגיע למכבי חיפה. תבנית התקפה, דיוק ומוציאים לפועל.
כן, בכר מדמיין והמציאות מקיימת. לדעתי, בלי ספק המאמן הישראלי בגדול ביותר בכל הזמנים. בכר מנפץ כל תקרה אפשרית עם נבוט, בלי לחשוב מה היה בעבר.
מבקרים אותו לפעמים על "התחכמויות", אבל מאמן שלא מסתכן כנראה גם לא יצליח. מה עדיף, השמרנות והפחדנות שמאפיינות כל כך את הכדורגל הישראלי? בכר הגיע לפיראוס במטרה לשלוט ולתת את הטון, כמו מנצח אמיתי על תזמורת, שרוצה שרק היצירות שלו יושמעו.
הוא התעקש על קו של חמישה בהגנה וזה השתלם לו בענק. השער המוקדם של שרי רק הוציא את היוונים למלכודת שהוכנה עבורם מבעוד מועד, זו שהם לא התפתו לצאת אליה בשבוע שעבר בסמי עופר.
סוגיה נוספת ובוערת היא סביב עתידו של בוגדן פלאניץ'. לא שהיה צריך את ההצגה אמש כדי להבין שהוא לא יכול לעזוב. מדובר בבלם הטוב בישראל בפער. נגן ראשי בתזמורת, ההוא שנמצא מאחור ועושה באלאנס לכל היתר.
ראשון לכל כדור עם יציאות קדימה בטיימינג מושלם, מכבי חיפה לא יכולה לאבד אותו רגע לפני המופע המרכזי שלה באירופה. יענקל'ה שחר איש עסקים מחושב ומדוייק. הוא יודע היטב שמוטב לא לקחת שישה מיליון שקלים, שיש לך אפשרות למנף אותם למאה מיליון.
יחס ההימור פה שווה לכל הדעות. שחר יכול לקחת את המופע שלו לבמות גדולות באירופה ושם הופעה שווה הרבה מאוד כסף. ואז, עוד כמה שנים, כמו כל מופע טוב, יתחננו לאיחוד כדי לראות אותו שוב. מקסימום יישבו לראות אותו בחמש פלוס גולד.