ארלינג הולאנד ממש טוב בכדורגל. עם 33 שערים ב-31 משחקים בפרמייר ליג ובליגת האלופות, הוא בדרך הבטוחה לנעל הזהב האירופית, ואם סיטי תצליח לזכות בשניהם העונה, אז כנראה גם בדרך לכדור הזהב. הוא פשוט החבילה המושלמת: מספיק חזק בשביל לגבור על כל בלם, מספיק מהיר בשביל לעקוף אותם ומספיק מדויק מול השער. מגנט כדורים שהופך למגנט גולים.
למה אתם מחכים? לחצו להרשמה ובניית ליגת חברים ב"5 חבר'ה, משחק ניחושי התוצאות של פלייאוף ליגת העל"
זאת, אני מניח, העובדה הראשונה שכולנו יכולים להסכים עליה. העובדה השנייה שאנחנו יכולים להסכים עליה, או לפחות רובנו, היא שמנצ'סטר סיטי פחות טובה מבעונה שעברה. ב-2021/22 סיטי זכתה באליפות אנגליה עם 93 נקודות פרמייר ליג והודחה בהארכה בחצי גמר ליגת האלופות מול ריאל מדריד, בעוד השנה הם 61 נקודות אחרי 27 משחקים, חמש מאחורי ארסנל (לעומת 66 בשנה שעברה) ועם הגב לקיר אחרי 1:1 מול לייפציג במשחק הראשון של שמינית גמר האלופות. לכן, כמה שעות לפני שסיטי תעלה שוב למגרש הערב (שלישי, 22:00) הגיע הזמן לשאול - מה לא עובד?
קודם כל, חשוב להבהיר שמנצ'סטר סיטי קבוצת כדורגל אדירה. עדיין אחת מ-5 הטובות בעולם, עמוקה בטירוף, מאומנת להפליא ועדיין קבוצה שיכולה לצאת לריצה דו-ספרתית של ניצחונות ולשבור את הלב של אוהדי ארסנל (ואוהדי 18 הקבוצות האחרות באנגליה) בדרך לאליפות חמישית בשש שנים. הם השתלטו על הפרמייר ליג עם התקפה מדהימה, והשנה הם החליטו להביא חלוץ מרכזי. ועוד איזה חלוץ.
בגיל 22 המספרים של הולאנד מדהימים, והוא עושה מה שמנצ'סטר סיטי צריכה שהוא יעשה: שם את הכדור בתוך הרשת. הוא מבקיע באחוזים טובים מאוד, מגוון ואי אפשר לבוא אליו בטענות כחלוץ שמתעסק אך ורק בהבקעת שערים. הוא גם החל לבשל במשחקים האחרונים (ועם 5 בישולים בפרמייר ליג). די ברור שאין הרבה יותר טובים ממנו בעבודה שלו - לדאוג שהכדור יגיע לרשת.
זאת, בדיוק, עלולה להיות הבעיה. תוכנית א' של מנצ'סטר סיטי היא ליידות כדורים לעברו של הולאנד כדי שהוא יעשה מהם משהו ויהפוך אותם לשער. לכן, אגב, הוא לא עושה כמעט שום דבר מעבר לכך. כמות המסירות שלו, כמות הנגיעות שלו וכמות הכדרורים למשחק ירדו בהשוואה לשנה שעברה בדורטמונד. 21% מהנגיעות שלו בכדור הגיעו במרכז הרחבה, לפי אופטה (נכון לאמצע פברואר), לעומת 12% בשנה שעברה.
כשיש מסביבו את קווין דה בריינה, ג'ק גריליש, ריאד מחרז, ברנרדו סילבה ופיל פודן, אפשר להבין מדוע הם יכולים לחיות עם זה שהולאנד עצמו יהיה במרכז הרחבה ולא יעשה הרבה מעבר. על פניו, הוא לא צריך, והם עשו את השינוי היחסי הזה משחקנים שבועטים לשער בעצמם לכאלה שמייצרים לשחקן אחר.
כ-37% מהשערים הצפויים של סיטי בפרמייר ליג, לפי Understat, נבעטו מרגליו של ארלינג הולאנד. זה שיעור עצום, ובשנה שעברה המצב היה שונה. הסיטיזנס שיחקו בלי חלוץ קלאסי והמוביל בקטגוריה זו היה ראחים סטרלינג, עם קצת יותר מ-15%. בכנות, לא צריך כאן מספרים: פשוט צריך לראות את סיטי משחקת. עשרה שחקנים מחפשים שחקן אחד.
בחלק גדול מהמשחקים זה עובד, ויכול מאוד להיות שיעבוד גם הפעם. המגנים מגנים, הקשרים מקשרים והחלוץ בועט לשער, על הנייר כמו שהכדורגל אמור להראות. הבעיה היא שברגע שהם הולכים יותר ויותר על תוכנית א', הם מאבדים את תוכנית ב'. כשסוגרים את הולאנד מנצ'סטר סיטי נתקעת.
כך, למשל, הוא בעט פעם אחת בלבד לשער והשלים כדרור אחד ב-90 דקות במשחק הראשון של סיטי מול וויל אורבן ויושקו גבראדיול של לייפציג. סיטי החזיקה בכדור ב-62% מהזמן ובעטה שלוש פעמים בלבד למסגרת. ראינו את זה גם במשחקים מול נוטינגהאם פורסט (סיטי החזיקה בכדור ב-73% מהזמן, הולאנד לא בעט למסגרת ואיבדה נקודות ב-1:1) או בהפסד לטוטנהאם (סיטי החזיקה בכדור 65% מהזמן, הולאנד בכלל לא בעט), כולם מפברואר האחרון.
לכן, אגב, סיטי עם 67 שערים עד כה העונה לעומת 64 עד השלב הזה בעונה שעברה, למרות התוספת של הולאנד וכל שעריו. חלק מהיוצרים נדחקו לתפקידים משניים יותר (ז'ואאו קנסלו, החריג שבהם, נדחק לחלוטין מהקבוצה), והם נתקעים מול בונקרים. המהירות היחסית של סילונים כמו פודן ומחרז לא משפיעה באותה הרמה, בעוד שניים מהשחקנים המהירים של הקבוצה (גבריאל ז'סוס וראחים סטרלינג) עזבו אותה. סיטי מקבלת פחות מרווחים כשכל הקבוצה מנסה לשלוח כדורים להולאנד ויריבות מסתגרות מולה, מה שכנראה גם לייפציג תנסה לעשות היום באיתיאחד.
לכן אחת השאלות המעניינות היא איך סיטי ופפ גוארדיולה, שכבר הצליח לזכות בתארים עם חלוצים גדולים כמו סמואל אטו או רוברט לבנדובסקי, יפתרו את זה. הולאנד הוא עדיין שחקן שאתה רוצה בקבוצה שלך בכל משחק, אבל לא בטוח של-90 דקות אם יש לך תוכנית ב' לא פחות טובה.
לסיטי יש אחת על הספסל, חוליאן אלבארס. השחקן השני בחשיבותו בהתקפה של אלופת העולם ארגנטינה נראה טוב בהזדמנויות המועטות שלו, ולא מופרך לדמיין 4:4:2 או אפילו מצבים בהם הולאנד מוחלף מול קבוצה שמצופפת את המגרש ואז סיטי "נאלצת" להסתדר עם דה בריינה, פודן, מחרז ואלבארס, התקפה מהירה וחכמה מאוד. טרם ראינו את הולאנד מוחלף במשחקים צמודים, ויכול להיות שזה יכניס רעננות לסיטי או לפחות יהפוך אותה לעמוקה יותר.
יש לסיטי מספיק כח אש (Getty)
הרבה יותר קל לשמור על היריבה כשכל הכדורים שלה, פחות או יותר, הולכים לשחקן אחד. חלוץ אמור להבקיע שערים, אבל לא רק. ברגע ששני שחקנים שומרים על שחקן והוא מפנה מקום לאחרים, אז הבונקר נשבר. לכן אולי התנועה של הולאנד צריכה להראות קצת אחרת. מפת החום שלו מהעונה מזכירה מפת חום של שוער, בהתחשב בכך שכל האזורים הרותחים נמצאים במרכז הרחבה. ברגע ששני בלמים זזים איתו החוצה מרחבת החמש זה מפנה מקום לפודן או גריליש או דה בריינה, שחקנים שכבר הראו שהם יכולים לשים את הכדור ברשת.
זה הצעד הבא ואולי המתבקש של מנצ'סטר סיטי, בטח מול לייפציג כשהם חייבים ניצחון. היכולות ההתקפיות של הולאנד כסקורר ידועות לכולנו, אבל סיטי הפכה מקבוצה שיתופית לאחת שתלויה בשחקן אחד. והיא פשוט טובה מדי בשביל להיות כזאת.