$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

נשק קטלני: על הערב הגדול של פ.ס.ז'

לואיס אנריקה למד מטעויות והעלה הרכב שהתמודד טוב יותר מהמשחק הראשון בפריז. המהירות של ברקולה ודמבלה עשו צרות להגנה של ברצלונה, שלא יכולה לבוא בטענות לשיפוט. וגם: אמבפה לא היה בשיאו, אבל לפחות הופיע. מיכאל וינסנדט מסכם את העליה של הצרפתים לחצי הגמר

מיכאל וינסנדט
מיכאל וינסנדט   17.04.24 - 10:08
Getting your Trinity Audio player ready...
לואיס אנריקה למד מהטעויות, ובמקום ההרכב ההזוי איתו עלה במשחק הראשון מול ברצלונה, הפעם ראינו בראדלי ברקולה ו-וורן זאיר אמרי ב-11 של פ.ס.ז'. הגנת ברצלונה היתה בסכנה תמידית ברגע שהכדור הגיע לאגפים, עם ברקולה (צריך להודות לפיטר בוס שגילה אותו והעלה אותו לבוגרים בליון) בצד אחד ועוסמאן דמבלה בצד השני. אתה לא יודע מאיפה תבוא הסכנה. שניהם מאוד ורסטיליים, לפעמים הם חותכים לקו ולפעמים לאמצע. שני הכנפיים האלה זה כח שיכול להוות סכנה לכל הגנה באירופה. יש להם יציאה מהמקום, הם זריזים עם הכדור, יש להם את היכולת לאיים מחוץ לרחבה. 

עוד שניים שהראו כמה הם חשובים לפ.ס.ז'. הם פביאן רואיז, שזכה לאמון של לואיס אנריקה והראה שיפור משמעותי לעומת המשחק הראשון ו-ויטיניה, שהגיע לפריז בפרופיל נמוך, והפך לשחקן משמעותי. בכלל, מה שעושה ויטיניה העונה יוצא דופן. הוא הגיע כרכש אפור מפורטו וחווה עונה נהדרת, בדרך לספרות כפולות מבחינת כיבוש שערים בכל המפעלים. ההצלחה של פ.ס.ז' היא הרבה בגלל השיפור שלו.

וכמובן, אי אפשר בלי להתייחס לכוכב של ההצגה, קיליאן אמבפה. הוא לא נעלם כמו במשחק הראשון, אבל ראינו משחקים גדולים יותר שלו במדי פריז. אבל גם כשהוא לא בשיאו, כשצריך להיות קר כדי לשים את הפנדל בפנים, הוא זה שבסופו של דבר העניק לפריזאים את הכרטיס לחצי הגמר. הסטטיסטיקה מראה שהוא מופיע למשחקי הנוקאאוט באלופות. 13 משחקים, 13 שערים, זה נתון חריג.

מבחינת המפסידה, יש את ברצלונה של לפני ההרחקה ואת זו שאחרי ההרחקה. קשה מאוד לשחק למעלה מ-60 דקות 11 מול 10, אבל צריך לזכור שהכרטיס לא הגיע בגלל טעות בהגנה או איבוד שטותי, אלא זו היתה המהירות של פ.ס.ז' שהרגה את ההגנה של ברצלונה. בדיעבד, אולי עדיף היה לאראוחו לוותר לברקולה ולא לקבל את האדום.

ברצלונה אמנם מתלוננת על השיפוט, אבל לא השופט הרג לצ'אבי את המשחק, אלא האדום המוצדק. אי אפשר לערער על העובדה שברקולה היה במצב ודאי לכיבוש. אני לא נכנס לשיקולים של צ'אבי, אבל יכול להיות שגם אפשר היה לנהל אחרת את האדום הזה. לדוגמא - להסיט את ז'ול קונדה למרכז ההגנה, או להסיט את פרנקי דה יונג לעמדת הבלם. גם לגבי הפנדל שביצע קאנסלו, מדובר בהחלטה נכונה. השופט לקח שתי החלטות הרות גורל, אבל שתיהן היו נכונות.


ברצלונה לא צריכה להוריד את הראש אחרי ההדחה. יש לה בסיס טוב להמשיך. היא לא צריכה מהפכה כמו אחרי ה-8:2. יש בסיס מצוין של צעירים, עם פאו קובארסי, פדרי ולאמין ימאל. אלה שלושה שאמורים להצעיד את בארסה בעשור הקרוב. הם יצטרכו למצוא מחליף טוב לצ'אבי, מישהו ברמה הגבוהה ביותר, כדי שישתמש בצורה נכונה בחומר הגלם הזה. אם אני אוהד בארסה, אני אופטימי לגבי העתיד.

וכעת הפנים לחצי הגמר. יסלחו לי אוהדי דורטמונד, אבל אי אפשר להשוות בין שתי הקבוצות. השחקן הכי טוב של הגרמנים, יוליאן ברנדט, יכול לעלות רק כמחליף בפ.ס.ז'. מבחינת הצרפתים, אתה לא יכול לקבל יותר טוב מזה. זו דורטמונד שמדורגת חמישית בבונדסליגה. אם זו היתה דורטמונד של רוברט לבנדובסקי ויורגן קלופ, היינו מדברים אחרת. מבחינת יחסי הכוחות, אוי ואבוי אם בהגרלה כזו פ.ס.ז' לא תיקח את הכרטיס בוומבלי. מה גם שהגומלין בבית ויש אפשרות לתקן.