ריאל מדריד זכתה הערב (שבת) בפעם ה-15 בתולדותיה בליגת האלופות אחרי שניצחה 0:2 את דורטמונד ולמעשה נעלה את הפורמט הנוכחי של המפעל. הרפורמה החדשה של אופ"א לליגת אלופות חדשה, גדולה יותר ומפרכת יותר, תצא לדרך בספטמבר הקרוב, ואפשר לומר בזהירות המתבקשת שהשיטה שתונהג החל מהעונה הבאה עשויה במידה רבה לשנות את גורל הקבוצות המגיעות לגמר.
מיד נסביר למה. אבל קודם כל נתייחס לפיינליסטיות. עצם העובדה שריאל מדריד, שדורגה שלישית ביחסי ההימורים ערב פתיחת העונה (אחרי מנצ'סטר סיטי ובאיירן מינכן), העפילה לגמר כמובן לא מפתיעה אף אחד. לעומת זאת, אין ספק בכלל שדורטמונד היא משב רוח מרענן ולא צפוי בנוף של גמרי הצ'מפיונס. לא רק שדורטמונד חוזרת לראשונה לגמר האלופות מאז 2013, היא עושה זאת אחרי עונה שבה סיימה רק חמישית בליגה וערב פתיחת ליגת האלופות דורגה במקום ה-15 (!) בטבלת היחסים לזכייה.
דורטמונד היא לא הקבוצה המפתיעה הראשונה שהעפילה לגמר בשנים האחרונות. נזכיר כמובן את אינטר, שדורגה אשתקד במקום ה-11 בטבלת היחסים, ובכל זאת השתחלה לגמר, שם הפסידה לפייבוריטית מנצ'סטר סיטי. לפני שלוש שנים, צ'לסי היתה הקבוצה בעלת הסיכוי הנמוך ביותר לזכיה מבין האנגליות (סיטי, ליברפול ומנצ'סטר יונייטד) וערב פתיחת שמינית הגמר דורגה רק שמינית בסיכוי הזכיה הכלליים. זה לא הפריע לה להעפיל לגמר ולנצח את האולטרה פייבוריטית, סיטי, בדרך לתואר. שנתיים קודם לכן, היתה זו טוטנהאם עם יחס של 1 ל-25 לזכות בגביע עם האוזניים הגדולות ומקום 10 ערב פתיחת העונה בטבלת ההימורים, שהדהימה רבים והעפילה לגמר הראשון והאחרון שלה, שם הפסידה לליברפול.
לא ההפתעה היחידה בגמר בשנים האחרונות (GETTY)
במילים אחרות, ליגת האלופות מלמדת אותנו באופן כמעט עקבי שלא בהכרח הקבוצות הכי נוצצות ועשירות הן אלו שמגיעות לגמרים ובטח לא בהכרח אילו שסומנו על ידי המומחים כמועמדות הראשיות לתואר. הרי אם כך היה הדבר, פ.ס.ז' של ליאו מסי, קיליאן אמבפה וניימאר היתה כבר זוכה בליגת האלופות, וסיטי של גווארדיולה היתה אלופה כבר שלוש שנים ברציפות. במציאות הפריזאים הגיעו לגמר רק פעם אחת, לפני 4 שנים ולסיטיזנס יש גביע אחד בארון. כמובן ששיטה כמו נוקאאוט שכוללת שני משחקים בכל סיבוב, טומנת בחובה הפתעות כאלה ואחרות בניגוד לשיטת הליגה הממשמשת ובאה שהיתה משקפת יותר את יחסי הכוחות ומקשה באופן ודאי על קבוצות מהדרג השני של אירופה להשתחל לגמרים.
בעונה הבאה הדברים יראו אחרת. כאמור הליגה תוגדל ל-36 קבוצות, כאשר כל קבוצה תשחק 8 משחקים בליגה אחת ארוכה (4 בבית ו-4 בחוץ), שני משחקים מול כל דרג, ובסוף יקבעו העולות וההצטלבות בהתאם למיקומן בליגה אחת. השלב הראשון לא אמור לעניין אותנו בהקשר הזה, אלא שיטת הנוקאאוט החדשה. לפי אופ"א, בעונה הבאה יופסקו ההגרלות הרגילות, והמדורגות 1 עד 8 בנוסף לשמונה העולות הנוספת מהפלייאוף, יתמודדו ביניהן בשמינית הגמר והלאה על פי המיקום הסופי שלהן בדומה לשיטת העץ של הדירוג במשחקי הגרנד סלאם בטניס. בשורה התחתונה המדורגות 1 ו-2 בעונה הסדירה לא יוכלו להפגש בנוקאאוט, אלא רק בגמר ליגת האלופות.
כדי לצקת תוכן לדברים, הכנו הדמיה קצרה מה היה קורה אילו הרפורמה היתה נכנסת לתוקף בשתי העונות האחרונות. לצורך המשחק, דורטמונד היתה מסיימת את הליגה החדשה רק במקום השמיני המצטבר (לפי מספר הנקודות שלה), ולפיכך היתה ככול הנראה נפגשת עם מנצ'סטר סיטי החזקה ברבע הגמר, אם היתה עוברת את נאפולי בשמינית. בהנחה שהיתה מדהימה את פפ גווארדיולה ושחקניו, הקבוצה של אדין טרזיץ' היתה פוגשת את ארסנל בחצי הגמר. במציאות היא היתה צריכה לעבור את פ.ס.וו, אתלטיקו ופ.ס.ז', וצריך כמובן להזכיר שנפלה לצד הטוב של ההגרלה ונמנעה מסיטי, ריאל, באיירן וארסנל, שדורגו במקומות 1 עד 4 בעונה הסדירה.
הדברים היו דומים גם במקרה של אינטר מודל 2023. הנראזורי, להזכירכם מקום 11 בסוכניות ההימורים, העפילו לגמר בעונה שעברה לאחר שגברו על פורטו, בנפיקה ומילאן ברבע וחצי גמר ליגת האלופות. הקבוצה של סימונה אינזאגי, לה נתנו סיכויים מעטים כאמור להעפיל לגמר, במיוחד אחרי שאת שלב הבתים צלחה מהמקום ה-14 (מבין 16 העולות), היתה נתקלת ביריבות כמו ליברפול, פ.ס.ז' וריאל מדריד לפני גמר ליגת האלופות. גם במקרה של דורטמונד וגם במקרה של אינטר, אין כמובן לדעת מה היה קורה אם, אבל על הנייר השתיים היו מקבלות הגרלות קשות ומאתגרות יותר בסבירות גבוהה לפי הרפורמה החדשה של אופ"א.
כל זה כמובן לא מוריד בשום גרם את הישגה של דורטמונד בעונה הנוכחית. היא היתה עדיפה על היריבות שלה בשלבי הנוקאאוט האחרונים ועלתה בצדק רב לגמר ליגת האלופות. אם, כמובן, תדהים את ריאל מדריד ותזכה בגביע עם האוזניים הגדולות, היא תוכתר כנראה לאחת הקבוצות המפתיעות בהיסטוריה של ליגת האלופות, מה שיאפיל אפילו על הזכיה הראשונה שלה ב-1997 לאחר שגברה על יובנטוס, אלופת אירופה דאז, בגמר המפורסם במינכן. האחרונה שהצליחה לזכות במפעל מהמקום החמישי היתה ליברפול ב-2005, אחרי הקאמבק המופלא בגמר הבלתי נשכח באיסטנבול.
המסורת כמעט תמיד הולכת עם הפייבוריטיות בגמר. להוציא את שתי הזכיות של צ'לסי ב-2012 וב-2021, הפיינליסטית הטובה יותר על הנייר היא גם הזוכה בגביע האלופות, לפחות אם בוחנים את כל 15 הגמרים האחרונים. כשבגמר גם עומדת ריאל מדריד, שלא הפסידה במעמד הזה מאז 1981, הסיכויים של דורטמונד אפילו פוחתים. במובן הזה, השיטה החדשה של אופ"א לא תוכל למנוע הפתעות במשחק הגמר (שישאר במתכונת של משחק אחד באצטדיון ניטרלי), אבל היא בהחלט תקשה על סינדרלות דוגמת דורטמונד להופיע במעמד הזה. מי שחשקה נפשו בגמר קלאסי בין "הפייבוריטיות", יצטרך כנראה להמתין לשנים הבאות, אולי מהרפורמה החדשה תגיע הבשורה.
רשימת המשתתפות והדרגים:
דרג 1: מנצ'סטר סיטי, באיירן מינכן, ריאל מדריד, פריז סן ז'רמן, ליברפול, אינטר, בורוסיה דורטמונד, לייפציג, ברצלונה.
דרג 2: באייר לברקוזן, אתלטיקו מדריד, אטאלנטה, יובנטוס, בנפיקה, ארסנל, קלאב ברוז', שחטאר דונייצק.
דרג 3: פיינורד, ספורטינג ליסבון, פ.ס.וו איינדהובן.
דרג 4: שטורם גראץ, ברסט.
קבוצות שהעפילו אך הדרג שלהן עדיין לא נקבע (יקבע בהתאם לעולות מהמוקדמות):
2 או 3: מילאן
3 או 4: מונאקו, אסטון וילה, בולוניה, ג'ירונה, שטוטגרט, סלטיק