מכיוון שפורמט ליגת האלופות ממילא עומד לפני שינוי, הנה הצעה קונסטרוקטיבית לשיטה חדשה: 36 הקבוצות היוצאות בספטמבר לדרך, תתמודדנה על הזכות להכתיר את ריאל מדריד. המנצחת בגמר הצ'מפיונס ליג בסוף חודש מאי תקבל הזדמנות לחגוג בקצרה על הדשא, להניף לרגע קט את הגביע, ואז להעניק אותו קבל עם ועדה לאלופה הנצחית. כך יהפוך הטורניר היוקרתי להרבה יותר שוויוני ומעניין, תוך כדי שהוא מכיר את גדולת הבלאנקוס ומוקיר אותם.
צחוק וציניות בצד – ריאל מדריד היא באמת ענקית, נצחית, בלתי תיאמן. הזכייה ה-15 שלה אמש בוומבלי רק תרמה והוסיפה נדבך למיתוס האדיר של מועדון וקבוצה המנפצים כל שיא היסטורי, ואינם שבעים לעולם. לא זו בלבד: היא אף מצליחה לשטות ביריבותיה ולתת להן הרגשה כאילו הפעם, רק הפעם, היא מופיעה בגלימה אחרת, דהויה וניתנת להכנעה, רק על מנת לגלות שמדובר בפאטה מורגנה. פעם אחת זהו בונקר מפואר בן 120 דקות ואחריו דו קרב פנדלים בחצר הקדמית של הקבוצה הטובה בעולם (קרוס ומודריץ' אמרו), פעם נוספת שחקן (חוסלו) שהמאמן גילה על הספסל שלו בדקה ה-85, ועוד כהנה פעמים של סחיטת כל האנרגיה – והאמונה – של היריבה.
בוומבלי 24' נגד בורוסיה דורטמונד, כמו בסן דניס 22 (מול ליברפול) ואפילו בקייב 18 (שוב ליברפול), ריאל ניצלה את 45 הדקות הראשונות של הגמר כדי להפגין פגיעות – ואיכשהו לצאת ממנה ללא פגע. למחצית השנייה היא כבר הגיעה אחרי שעשתה את כל הכיוונונים (FINE TUNING) הדרושים, ומן הרגע שעלתה ליתרון, העלימה לחלוטין את יריבתה מן המשחק ומחלומות הפודיום.
המיתוס של ריאל מדריד רק הולך ומתעצם (GETTY)
יחידת הקסם העצומה הזו, ריאל "הודיני" מדריד, היא באמת קבוצה לכל עת. היא ללא ספק האלופה הבלתי מעורערת של המיני-עידן (כרגע) של הרבע הראשון של המאה ה-21, ולך תדע מה היא עוד מתכננת לנו בהמשך.
בעצם, לא קשה לנחש. הרי קיליאן אמבפה נוקש עתה בשעריה. אם את כל להטוטיה האחרונים השלימה ללא חלוץ מרכזי טבעי, אזי אפשר כבר לדמיין מה מצפה לכל קוראות התיגר שלה עם התייצבותו של הצרפתי בחוד שלה. רודריגו-בלינגהאם-אמבפה-ויניסיוס. אלוהים אדירים, בהרכב הזה היא תזכה גם במירוץ הסוסים של הגרנד נאשיונל ובתחרות הסירות קיימברידג' – אוקספורד. כמובן, רק אחרי שתיתן למתחרות שלה תחושה שהנה, היום זה אפשרי.
מה שאומר ככל הנראה שהסיכוי שליגת האלופות תהיה חדשנית כמו ליגת ה-NBA למשל – 6 אלופות שונות בשש עונות – הוא קלוש. לא רק הכסף הגדול אחראי לכך, אלא גם הניסיונות של אופ"א להקטין את השפעת הקטנות, הקבוצות הפחות אופנתיות, כמו דורטמונד למשל, שהתקציב שלה הוא חצי מריאל מדריד. מעתה, עם צ'מפיונס ליג הבנוי על ליגה אחת בת 36 קבוצות בפורמט שמטרתו להעניק זכויות יתר לעשירות ולחזקות, נצטרך להסתפק בפחות נשיכות של אנדרדוג והצלחות של מועדונים לא אופנתיים. למעשה ליגת האלופות החדשה תנסה לדמות עצמה כמה שיותר לרעיון הסופרליגה שקם, נפל, והפחיד את אופ"א עד לשד עצמותיה.
מתוך הפיתרון שהיא מצאה, אפשר אולי לקוות לפחות חידוש, אבל יותר בידור: עימותים מונומנטליים איכותיים ומרגשים בנוסח ה-3:3 בין ריאל למנצ'סטר סיטי וה-2:3 של ברצלונה בפאריס. אם הכמות שלהם תגדל, נאמר דיינו, גם כאשר אמבפה יניף את הגביע עם האזניים הגדולות ב-31 במאי 2025 באליאנץ ארנה במינכן.
סוף