ככל שאתה יותר בצמרת, ככל שאתה יותר מצליח, ככל שאתה יותר בעננים, כך הנפילה חדה יותר, כואבת יותר, וקשה יותר להתמודד איתה. גם מי שנראה לאורך הקריירה שלו כמעט בלתי מנוצח, דוגמאת פפ גווארדיולה, חווה זאת על בשרו במהלך העונה הנוכחית, וזה מוציא ממנו צד שלא ידענו שקיים אצלו.
אחרי ארבע אליפויות רצופות בפרמיירליג והפיכה של מנצ'סטר סיטי לאחת הקבוצות הטובות בעולם, אף אחד לא ציפה למה שקורה העונה אצל התכולים. זה לא רק המרחק 12 נקודות מליברפול (ומשחק עודף), וסכנת ההדחה מליגת האלופות שם ניצחה הקבוצה 2 משחקים בלבד ב-7 מחזורים, זאת בעיקר הדרך, איבוד העשתונות ושלל רגעי השפל שעברו על סיטי העונה. הקבוצה והמאמן שנראו ב-5 השנים האחרונות כמו הדבר הכי יציב באירופה, קרסו בבת אחת כמו מגדל קלפים.
פפ גווארדיולה נחשב במשך שנים, ובצדק, לגאון של כדורגל. הוא בנה את ברצלונה שנחשבת לדעת רבים לקבוצה הטובה אי פעם, זכה בשלוש אליפויות בבאיירן מינכן תוך כדי הצגת כדורגל יוצא דופן (אך יש לציין שנכשל בניסיון לזכות בליגת האלופות), והוכיח לכל מי שהטיל ספק ביכולת שלו להצליח גם בכדורגל האנגלי, שאין משימה שהוא לא יכול לה. פפ לא רק הוכיח שהוא יכול להצליח בפרמיירליג, הוא הפך את הפרמיירליג בחמש השנים האחרונות למגרש המשחקים הפרטי שלו, עד כדי השוואה לבונדסליגה. כח ההרתעה הפך כל כך גדול שגם היום יש אוהדים באנגליה שיהיו מוכנים להישבע שסיטי עדיין במירוץ האליפות. אבל העונה, כל זה כאמור נגמר.
וחוסר ההצלחה המקצועי הזה הוביל למספר מקרים יוצאי דופן בכל הנוגע לאיבוד השליטה של פפ גווארדיולה על עצמו, מקרים שהיו כל כך מטרידים עד שהובילו לדיון אמיתי סביב מצבו הנפשי של המאמן. המקרה המפורסם ביותר היה כמובן בסוף חודש נובמבר, כאשר סיטי רשמה משחק שישי ברציפות ללא ניצחון, עם איבוד יתרון 3:0 נגד פיינורד בליגת האלופות. פפ הופיע למסיבת העיתונאים עם שריטות וחתכים בפניו, תוצאה של פגיעה עצמית תוך כדי המשחק ותולדה של התסכול העצום בו הוא היה באותה עת. הוא אף יצר סערה כאשר אמר ספק בבדיחות במסיבת העיתונאים "ניסיתי לפגוע בעצמי", ונאלץ לפרסם התנצלות.
אפשר גם להזכיר את מה שקרה בתחילת חודש דצמבר, כאשר סיטי שלו, אז עדיין קבוצה שמנסה לחזור לתמונת המאבק של לאליפות, נראתה חסרת אונים נגד ליברפול באנפילד. הקהל המקומי שר לעבר הספרדי "אתה תפוטר בבוקר", והמאמן הגיב עם סימון הספרה 6 לעבר הקהל - מספר האליפויות שזכה עם קבוצתו. עד כאן, תגובה לגיטימית אם כי לא אופיינית למאמן, אך היא כנראה רמזה על הלחץ בו הוא מצוי. בהמשך, נחשף סרטון מאותו ערב בו אוהד ליברפול מקניט ברחוב את פפ, וזה ממש מאיים כלפיו באלימות פיזית ונעצר על ידי מאבטחיו שמונעים ממנו לעשות מעשה פזיז.
ההתנהגות של גווארדיולה נראתה בעייתית עד כדי כך שבתקשורת העולמית ובפרט האנגלית, החלו לעסוק ברצינות במצבו הנפשי, ולראיין פסיכאטרים בנושא, כאשר אחד מהם טען בפני ה"מונדו דפורטיבו': "מה שקורה איתו מעיד על רמות חרדה גבוהות, אבל מדוברים באירועי קצה נקודתיים, במקרים של לחץ מקסימלי. מדובר במקרה של מישהו שהגיע לקצה ונרגע על ידי פגיעה בעצמו. אחרים אולי היו בועטים בספסל או זורקים בקבוק. לא צריך להפוך את הנושא ליותר מזה, לפי ההבנה המקצועית שלי, לא מדובר פה בבעיה נפשית או באיבוד שליטה מתמשך. הוא מאוד מחויב למקצוע שלו, אבל אין לנו שום עדות לבעיה אמיתית אחרת".
וכאן, אנחנו אולי צריכים לעסוק בגדולה, בשיגעון ובטירוף של פפ גווארדיולה האדם. גדולה וטירוף ששמורים למעט מאוד ספורטאים בהיסטוריה. כאלה שהרעב והתשוקה לנצח גדולה לא רק מהאדם הסביר, אלא גדולה מרוב מי שעוסק במשחק. אפשר אולי לחשוב על מייקל ג'ורדן כדוגמא דומה מתחום הכדורסל. הלהט והרעב הזה גורמים לקבוצות של גווארדיולה לא לדעת שובע בשם שלב. הלהט של הספרדי בכל משחק, לא משנה אם זה משחק על אליפות או משחק בסיבוב השני של גביע הליגה, הוא להט מדבק, להט שגרם לשחקנים שלו במנצ'סטר סיטי "להתאבד" על כל תואר ולא לרחם על שום קבוצה. העונה, גם בגלל טעויות בבניית הסגל ובגלל טעויות מקצועיות של המאמן, זה נגמר, אבל הרעב שלו לנצח לא הפסיק, וכאן הגיעה ההתנגשות הגדולה שהובילה למה שהיה נראה כמו איבוד שליטה שלו במצב.
בראיון ל"טלגרף" נפתח פפ והודה: "אני אותו מאמן שהייתי לפני חמישה חודשים, שזכה באליפות, אבל כן המצב לא משפיע עלי טוב. אני עצבני, יש לי ימים רעים, קשה לי לעכל אוכל ואני ישן בצורה רעה. האם אני מרגיש שאני מאבד שליטה לפעמים? כן, אבל אני יודע שהמצב הזה יעבור".
בחודש האחרון, נראה שמנצ'סטר סיטי מתחילה להתייצב. היא לא הקבוצה שהיא הייתה בשנים קודמות, אבל היא כבר עלתה למקום הרביעי בפרמיירליג, ונראה שברגע שבמועדון הפנימו שהם מחוץ למירוץ האליפות העונה, ירד מהם סוג של לחץ, גם מהם וגם מהמאמן. בליגת האלופות, סיטי הסתבכה עם ההפסד לפ.ס.ז' בשבוע שעבר, אך בהנחה שתעלה לשלב הבא, כמו שאמר פפ באותו ראיון ל"טלגרף", "אף קבוצה לא תרצה לפגוש אותנו".