ערב אין שחקן שרץ מרחק גדול יותר בליגת האלופות מקאלום מקגרגור. הקשר בן ה-31 של סלטיק שיחק בכל שבעת המחזורים במלואם, ורבע מרחק של לא פחות מ-88.7 קילומטרים, 100 מטרים יותר מיוזואה קימיך מבאיירן מינכן שבמקום השני.
למעט עונה אחת לפני עשור שבה הושאל לנוטס קאונטי, מקגרגור משחק בקבוצה הסקוטית מגיל 9, אחרי שהיה אוהד מהיציע יחד עם אביו, וכיום הוא עונד את סרט הקפטן. מספר 42 עבר בלא מעט עונות את רף 50 המשחקים בעונה, ובסקוטלנד חשפו את סוד העמידות של הקשר.
חבריו של מקגרגור לקבוצה מכנים אותו "הנזיר", והוא בעצמו הצדיק את הגינוי: "מצאתי את השגרה שלי. אני באמת נזיר. זה מאוד משעמם לגור איתי". השגרה של הקשר כוללת אימון בבוקר עם הקבוצה, את הדרך חזרה ממנו הוא מנצל לקניות וכדי לבקר את אמו, וב-1:600 הוא כבר חוזר לביתו, ולא יוצא ממנו עד למחרת. "החיים שלו משעממים יותר ממים מלוכלכים בכיור", נכתב בתקשורת הסקוטית.
למקגרגור עצמו זה לא ממש מפריע, להפך: "אני צוחק על זה הרבה, על זה שאני חי חיים די משעממים. במשך תשעה או עשרה חודשים בשנה, אני כל כך מקצוען שזה כנראה לא כיף לחיות איתי. אני בבית בארבע אחה"צ ולא יוצא יותר. אני די משעמם, לא כיף לחיות איתי".
ומה הוא עושה כשהוא בבית? בראיון סקוטלנד הוא סיפר: "אני רואה כל משחק כדורגל. למזלי, בימינו יש כדורגל בטלוויזיה כל ערב, אז זה מושלם בשבילי. אולי לפעמים אני רואה משהו בנטפליקס, אבל בדרך כלל אני נשאר בבית וצופה במשחק. כמו שאמרתי – אני די משעמם. אני מתאמן, נח, הולך לישון מוקדם, וקם לעשות הכל מחדש".
"אני כאן כדי להתאמן, לנוח בבית, ללכת לישון מוקדם ואז לקום ולעשות את הכל מחדש", הוא מסכם. "בשלוש-ארבע השנים האחרונות הגעתי לנקודה שבה הכדורגל הוא כל חיי – 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. כדי להיות הכי טוב שאתה יכול להיות, אתה חייב לחיות ככה".
הערב הוא ישחק מול אסטון וילה, במחזור הסיום של ליגת האלופות, כאשר לסלטיק יש 12 נקודות והזדמנות לשפר את מיקומה בטבלה. כקפטן, הוא ינסה לרוץ את 12 הק"מ שאליהם הוא רגיל, עם 93% דיוק במסירות. מחר סביר להניח שכבר ב-16:00 הוא יהיה בבית.