הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

המחליף הטוב בעולם: אגדת אנחל קוריאה באתלטיקו מדריד

אף אחד לא מתקרב למספרים של הארגנטינאי כמחליף. יתעלה שוב בדרבי?

יוני נרון   04.03.25 - 15:37
Getting your Trinity Audio player ready...
כנער בן 19 שמגיע מדרום אמריקה לאחד המועדונים הגדולים באירופה, אתה לא מצפה להיות שחקן הרכב כל כך מהר. אתה יודע מה מקומך ברוטציה ומבין שתצטרך להוכיח את עצמך עד שתשיג את המקום המיוחל ב-11. כשאנחל קוריאה הגיע לאתלטיקו מדריד, הוא חשב שזו תהיה הצרה היחידה שלו, אך כבר בבדיקות הרפואיות התגלתה בעיה בליבו והוא נשלח לניתוח מסובך בניו יורק, מה שמנע ממנו לשחק ולהתאמן בכלל באותה עונה. למרות הממצאים הלא צפויים מהבדיקות, אלופת ספרד באותה תקופה בחרה להחתים בכל זאת את הכישרון מסן לורנצו. כיום, עשור מאוחר יותר, הקולצ'ונרוס יכולים להסתכל לאחור בשביעות רצון מההחלטה שקיבלו.

קוריאה חיכה בסבלנות, השתקם כהלכה, ושוב חזר להתמקד בצרה הראשונה שהטרידה אותו - להשתחל להרכב הראשון. לפני שנדבר על הדרך שלו במדריד, נקפוץ דווקא לסוף. בעוד חמישה ימים קוריאה יהיה בן 30, והוא עדיין לא השיג את המטרה הזאת. אם יכנס הערב בברנבאו, קוריאה יטפס למקום הרביעי בטבלת מלכי ההופעות באתלטיקו (!) עם 458. העלייה שלו מהספסל בשבת האחרונה מול אתלטיק בילבאו קבעה נתון די הזוי: הוא עלה יותר פעמים כמחליף מאשר המשחקים בהם פתח בהרכב - 229 לעומת 228. 

חלוצים גדולים עברו באתלטיקו בשנים בהן נמצא קוריאה בבירת ספרד. דייגו קוסטה, אלברו מוראטה, אנטואן גריזמן, לואיס סוארס ופרננדו טורס הם רק חלק מהשמות שהובילו את ההתקפה של דייגו סימאונה. העונה הצטרף גם חוליאן אלבארס, ששנתיים במנצ'סטר סיטי ככינור שני לארלינג הולאנד הספיקו לו והוא רצה להוביל קבוצה בעצמו. אז לחברו של קוריאה לנבחרת שתי עונות היו די והותר, בעוד הוא עצמו, בעונתו העשירית בקבוצה, ממשיך לקבל את הדקות שלו מהספסל.

החיוך הכובש עלול אולי להטעות ולהראות שקוריאה מרוצה ממעמדו. אמנם אכן יש לו סבלנות רבה ביחס לשחקנים אחרים, כולל "העכביש", אך הוא היה קרוב לעזוב את הקולצ'ונרוס לא פעם עקב מיעוט הקרדיט. הפעם האחרונה הגיעה בינואר 2024, אז אל איתיחאד הסעודית רצתה אותו מאוד, כשברקע היו שמועות על הגעתו של מואיז קין לבירת ספרד. קוריאה עצמו, שהיה "להוט על המעבר", נשאר בסופו של דבר והעסקה נפלה.

ואיזו עונה עוברת עליו? 
שער ניצחון מול בילבאו בדקה ה-92 (נכנס בדקה ה-88)
שער שוויון בדרבי מול ריאל בדקה ה-95 (נכנס בדקה ה-70)
שער ניצחון מול פ.ס.ז' בדקה ה-93 (נכנס בדקה ה-67)
בישול שער הניצחון מול לברקוזן בדקה ה-90 (נכנס בדקה ה-87)
בישול השער המצמק ב-4:4 מול ברצלונה בדקה ה-84 (נכנס בדקה ה-68)
עניין של מזל? לא בטוח. אז אם מדובר ביכולת ובכישרון, למה סימאונה לא נותן לו צ'אנס בהרכב מפעם לפעם? יתכן שהפתגם "סוס מנצח לא מחליפים" יספק את התשובה. מאז עונת הבכורה שלו בספרד, אין שחקן בלה ליגה שסיפק יותר שערים ממנו אחרי שעלה מהספסל - 39 (24 שערים ו-15 בישולים). הוא עשה זאת ב-4324 דקות ב-161 משחקים. אין שחקן ברשימה שמתקרב למספרים האלה. לאנחל רודריגס יש 26 מעורבויות בשערים.

בשאר הליגות הבכירות, קוריאה גם כן מוביל את הרשימה ביד רמה:
אנגליה: אוליבייה ז'ירו - 17 שערים ושני בישולים ב-87 הופעות
איטליה: לואיס מוריאל - 22 שערים ו-10 בישולים ב-111 הופעות
צרפת: וייסאם בן ידר - 14 שערים ושני בישולים ב-25 הופעות
גרמניה: נילס פטרסן 24 שערים ו-5 בישולים ב-114 הופעות
ישראל (לא בכירה, אבל תשמש כדוגמא): רותם חטואל - 12 שערים ב-48 הופעות

אז האם מדובר במחליף הטוב בעולם? אם בודקים משחר ההיסטוריה, מגלים שההישג גדול אפילו יותר. בתשע וחצי עונות שלו באירופה, רק שחקן אחד מעורב ביותר שערים ממנו. מדובר על אותו נילס פטרסן הגרמני שהזכרנו קודם לכן, לו יש 42 שערים/בישולים כמחליף. נזכיר כי הבונדסליגה קיימת מ-1963. כמובן, שאת השיא הזה קוריאה צפוי לשבור בקרוב, כשהפער עומד על שלוש בלבד. בשאר הליגות לא מתקרבים: בפרמיירליג שקיימת מאז 1992 נוואנקו קאנו (29), בסרייה A שקיימת מ-1929 מוריאל (37) ובצרפת, מאז 1932, סולימאן קמארה (36).

אז בגיל 30, גיל בו שחקנים נמצאים בשיא הקריירה, אנחל קוריאה מוצא את עצמו עדיין שחקן רוטציה. האמנם, גם ב-228 הפעמים בהן כן קיבל קרדיט מצ'ולו ב-11, הוא הוחלף 172 פעמים, כך שלמעשה רק 56 פעמים השלים 90 דקות (!). מדובר על 12% מסך המשחקים שלו במועדון (נזכיר, צפוי לעלות הערב למקום הרביעי בהופעות באדום-לבן). אלו נתונים של שחקן צעיר או אחד בשלהי הקריירה, ולא של שחקן של אלופת העולם שאמור להיות בשיא שלו.

לאחר המשחק מול ברצלונה, סימאונה נשאל על מצבו של קוריאה בהקשר הזה: "אני חושב שהאיכות חשובה יותר מהכמות. הוא נותן את הלב עבור האוהדים, שמתים עליו. הוא חיוני עבורינו ואנחנו זקוקים לו. קשה לו עם העובדה שהוא לא פותח אבל זו החלטה של מאמן והוא מקבל אותה בצורה הטובה ביותר. החיבה של האוהדים כלפיו היא פרס על העבודה הקשה שלו".
אז יש סוג של סטטוס קוו בין קוריאה, צ'ולו והקהל. הארגנטינאי ממשיך לעלות מהספסל, לספק את התפוקה ולאט לאט הופך להיות אגדת מועדון. לפניו נמצאים רק יאן אובלאק, אדלרדו רודריגס וקוקה, ואם תהיה לו מספיק סבלנות, אולי הוא עוד יעקוף את הקפטן שלו בדרך להיות שיאן ההופעות בעוד כמה שנים. אך כדי להפוך לאגדת מועדון של ממש, לא די בכמות הופעות מספקת, צריך גם איזה רגע מכונן.

מלבד כל ההישגים העונה מהספסל, לקוריאה יש גם אחד כזה, הפעם בהרכב. במחזור האחרון של 2020/21 הוא כבש את שער השוויון מול ויאדוליד של שון וייסמן, זה שיצר את המומנטום בדרך ל-1:2 והאליפות מתוקה במיוחד על חשבון ריאל. הערב, הוא יפגוש שוב את הבלאנקוס, מולם כבר מצא את הרשת העונה כמחליף, והוא ישמח להכות אותם פעם נוספת. כשחקן הרכב או מהספסל? זה כבר לא משנה לו...