יריב מוכר: הישראלים שפגשו ישראליות

הכדורגל הישראלי יחווה הערב (22:00, בלומפילד) אירוע יחסית נדיר בתולדותיו: מנור סולומון ושחטאר דונייצק יגיעו למשחק חוץ נגד מכבי תל אביב. עד היום, המקרה שבו שחקן ישראלי פגש קבוצה ישראלית במדי קבוצה זרה - כמעט ולא התרחש. ויש לזה כמובן סיבות ברורות - רוב השחקנים הישראליים שמשחקים בחו"ל לא הגיעו עד כדי מסגרת בינלאומית, וגם הקבוצות הישראליות החלו ממש להתקדם באירופה רק בשנים האחרונות. למעשה, את הדוגמא הבולטת ביותר של ספורטאי קבוצתי ישראלי שפגש יריבה מישראל - אנחנו מקבלים בכלל מהכדורסל, עם המפגש הבלתי נשכח בין עודד קטש למכבי תל אביב בגמר גביע אירופה 2000. ובכל זאת, רגע לפני ש"מנוריניו" יפגוש את מכבי, יצאנו במסע אחורה בזמן לבדוק את הפעמים שבהם ישראלי פגש קבוצה ישראלית במשחק תחרותי. מצאנו חמישה, והנה הם - ע"פ הסדר הכרונולוגי:

אייל ברקוביץ' (סלטיק) נגד הפועל תל אביב - 1999/2000
השלב: סיבוב המוקדמות הראשון של גביע אופ"א. הסקוטים בדיוק החתימו את ברקוביץ', אז עוד עם המאמן ג'ון בארנס על הקווים, על חוזה עתק - אבל דווקא במשחק הזה, ברקוביץ' ישב על הספסל. במשחק הראשון בין הקבוצות, בסלטיק פארק, הוא לא שותף כלל - ובגומלין הוא נכנס בדקה ה-74, במקומו של מארק וידוקה. הנריק לארסון, שכבש צמד במשחק הראשון, הוסיף שער גם במשחק הזה - והפועל של קשטן, זו שתסיים את העונה ההיא עם דאבל, תיפרד מאירופה. ברקוביץ' יחווה עונה מצוינת במדי הסקוטים, רק כדי שבארנס יתפטר, מרטין אוניל יגיע במקומו - והוא יספור אחורה את הדקות בדרך לחזרה לאנגליה.

אליניב ברדה (גנק) נגד מכבי חיפה - 2011/12
השלב: סיבוב הפלייאוף של מוקדמות ליגת האלופות. מכבי חיפה הריחה הזדמנות היסטורית - להעפיל בפעם השלישית, והשנייה תוך שלוש שנים, לשלב הבתים. אלא שבדרך היא היתה צריכה לעבור יריב עיקש במיוחד: את ברדה, ששיחק בעבר בחיפה, והפך לשחקן מרכזי בקבוצה הבלגית. קצת קשה לזכור היום, אבל ברדה היה בן בית בגנק - שיחק שם שש שנים וכבש 58 שערים במדי המועדון. חיפה הרגישה טוב והובילה 0:2 באצטדיון רמת גן כבר בדקה ה-28, אבל אז הגיע ברדה עצמו - שכבש את השער המצמק, ופתח הזדמנות לבלגים לקראת הגומלין. במשחק השני בבלגיה, ברדה (אז עם החולצה מספר 18) גם פתח - גנק ניצחה 1:2 ב-120 דקות והלכה לפנדלים, בהם גברה 1:4 והעפילה לשלב הבתים בעצמה. ברדה, שאז היה בשיא הצלחתו הבלגית, העביר עוד שנה במדי הקבוצה - ואז חזר הביתה, לבאר שבע.

ניר ביטון (סלטיק) נגד הפועל באר שבע - 2016/17
השלב: שוב, סיבוב הפלייאוף של מוקדמות ליגת האלופות. באר שבע של ברק בכר היתה אז בשיאה המקצועי - הקבוצה ששלטה ללא עוררין בכדורגל הישראלי, החזירה לעצמה אליפות אחרי 40 שנה, ונראה ששום דבר לא היה יכול לעצור אותה. אלא שבמקביל, שוב עמדו הסקוטים (להם, כידוע, היסטוריה מפוארת של מאבקים נגד קבוצות ישראליות). במשחק הראשון, ב"ש הובסה 5:2 בסלטיק פארק - כשניר ביטון, עוד דוגמא לשחקן ישראלי שתפס מקום קבע בקבוצה שלו, פתח בהרכב. אלא שהגומלין התפתח בדרך מיוחדת: באר שבע היתה זקוקה ל-0:3 ביתי, מה שנראה כתסריט מופרך, אבל כבר הובילה 0:2 משערים של בן שהר ואובידיו הובאן. פנדל אחד של מהרן ראדי היה יכול להכריע את הסיפור - ולשלוח את ב"ש להיסטוריה בשלב הבתים, אבל הוא החטיא, וסלטיק המשיכה לבתים בסופו של דבר.

אמיר עגייב (אומוניה ניקוסיה) נגד בית"ר ירושלים - 2016/17
השלב: מוקדמות הליגה האירופית. עגייב, שגדל בבני יהודה וחיפש להתקדם, מצא את עצמו באי השכן, במדיה של אומוניה. יחד עם קיליאן שרידן, עוד אחד שיכיר את ישראל היטב בקרוב, הוא הוביל את החוד של הקפריסאים במפגש מול בית"ר, אז כשהמאמן שלה היה רן בן שמעון - והכוכב היה עומר אצילי. במשחק הראשון בקפריסין, אצילי כבש צמד - אבל גם עגייב כבש, ואומוניה ניצחה 2:3. בגומלין, שער אחד של שמעון אבוחצירא (עוד שם נשכח) הספיק לבית"ר כדי לעבור, לפגוש את סנט אטיין - ולסיים את הדרך בפלייאוף.

מרוואן קבהא (מאריבור) נגד הפועל באר שבע - 2017/18
השלב: פלייאוף ליגת האלופות. שוב, מצאה את עצמה ב"ש של ברק בכר מרחק נגיעה מהבתים. אחרי הניסיון מול סלטיק, היא היתה רחוקה 180 דקות מהעפלה היסטורית - וגם כאן, ניצחה את המשחק הביתי עם 1:2, אבל הפסידה בגומלין 1:0, לא הצליחה להשוות עם הנגיחה של וואקמה וסיימה את הדרך בצ'מפיונס. קבהא פתח בשני המשחקים, היה מהטובים בשורות הקבוצה שלו - ובסופו של דבר, גם נסללה הדרך שלו אל באר שבע, שם הוא משחק עד היום.