33 שנים עברו מאז אוהדי טבריה חייכו - זו היתה הפעם האחרונה שקבוצת הכדורגל העירונית הייתה בליגה הבכירה. זו גם היתה השנה בה טבריה היתה על המפה לא רק על הדשא כאשר כמעט כל הסצינות בסרט אבא גנוב וסרטי ההמשך צולמו בעיר והתיירות היתה בשיא.
שנתיים אחרי החזרה לליגה הבכירה, הפועל טבריה התפרקה בשל בעיות כלכליות קשות וקבוצה חדשה קמה - עירוני טבריה. אחרי שנים של דשדוש בליגות הנמוכות, ב-2013/2014 עירוני טבריה חזרה לליגות המקצועניות לאחר שניצחה במבחנים את הפועל קטמון ועלתה על חשבונה לליגה השנייה בישראל. לרוע מזלה, זה לא החזיק מעמד ואחרי עונה חזרה לליגה א'.
מאז, המצב שוב הלך ונהיה הרבה יותר קשה. פוליטיקה, רצון של אנשים כאלה ואחרים לקבוע והחלטות מקצועיות לא נכונות הובילו את טבריה מרחק נגיעה מליגה ב'. בעונה החולפת היא הגיעה למשחק הישארות מול בני שפרעם ובמצב של יתרון 0:1, ליריבה הורחקו חמישה שחקנים, השופט קבע הפסד טכני וטבריה נשארה בליגה השלישית. השמחה היתה גדולה, אבל לא כמו החגיגה שקיבלה הקבוצה בדמות שני אנשי עסקים, אוהדי טבריה, שנתנו למועדון חבל הצלה שכל מועדון אחר בליגות האלה היה רוצה לקבל.
הכירו: אריה קלמנזון ומיקי ביתן, בעלי 'דורות סוכנות לביטוח', שהחליטו לממש את חלומם ולהחזיר את טבריה למפה. לא מסוג האוהדים שמחפשים פרסום, לא כאלו שישתוללו כספית, אבל אנשים שמנהלים עסק מצליח ובאים מאהבת המקום כדי לסייע.
קלמנזון, בן 59 נשוי פלוס שלושה הקים את 'דורות' בשנת 1987, והוא נחשב לאחד האנשים המובילים בתחום ההשקעות הפיננסים והביטוחים. הוא משחק כדורגל בכל יום שישי בספורטק עם חברים והגיע לטבריה לפי בקשתו של שותפו מיקי ביתן.
ביתן, בן 51 נשוי פלוס ארבעה, מנכ"ל 'דורות' ואחד השותפים. עד אמצע שנות ה-90 הוא לא פספס משחק לא בחוץ ובטח שלא בבית. הוא נולד בקריית שמואל בעיר, הגיע למשחק ההישרדות, והחליט שהוא מטבריה לא יזוז עד שהמועדון יחזור לקדמת הבמה.
"כבר לפני שלוש שנים הציעו לנו להיות מעורבים בקבוצה", מספר קלמנזון. "הבטיחו אצטדיון, הבטיחו דברים, אבל העסק שם היה מסובך מדי. יותר מדי עסקנים, יותר מדי פוליטיקה והבנו שלא נוכל לנהל את זה כמו שמנהלים עסק. תרמנו כסף, אבל לא יותר מזה".
אז מה קרה? ביתן מסביר: "במשחק ההישרדות, חשכו עיני. אף פעם לא ראיתי את הקבוצה במצב הזה. האוהדים מדוכאים, מיואשים ולמחרת כבר ההנהלה החדשה העבירו לי מידעים על החובות והבורות של הקבוצה במטרה להבין איך אפשר להתגבר על זה. קראו לנו מושיעים והתנהלו בזרועות פתוחות בניגוד למה שהיה אז. ידעתי שיש דד ליין ואם אנחנו לא נגיע, טבריה תיעלם".
קלמנזון: "קראו לנו לבוא ולקבוע את שעת המוות. לא יכולנו לתת לזה לקרות".
קלמנזון וביתן הם לא יעקב שחר, לא מיץ' גולדהאר, לא אלונה ברקת וגם לא רוצים להיות. בניגוד לבעלים שנכנסים לכדורגל כדי להתפרסם, אותם זה לא מעניין. גם לא תשמעו מהם שטבריה תיקח אליפות בתוך כמה שנים, או תהיה קבוצת צמרת בכדורגל הישראלי. שני אנשים שקולים ומחושבים.
ביתן: "טבריה זו אפילו לא חברה קטנה שאנחנו מנהלים. כרגע אנחנו מנהלים שתי קבוצות, אחת אני קורא לה קבוצת העבר עם החובות, והשנייה החדשה. עוד חודש חודשיים נישאר רק עם הקבוצה הנוכחית".
קלמנזון: "החובות עמדו על 1.7 מיליון שקלים, חלק הזרמנו, על חלק היו הסדרים וכרגע אין חובות לקבוצה. היה חסר הרבה פחות ממה שהיה בלאגן. פשוט היה חוסר סדר".
ביתן (מימין) וקלמנזון (משמאל). נותנים תקווה לטבריה
בצד המקצועי, ולהוציא את הקבוצות הגדולות בישראל, היתר יכולות רק לקנא במה שביתן וקלמנזון העניקו לטבריה. הם מינו את שמעון הדרי למנהל מקצועי, את אמיר כהן, שמכיר היטב את הליגות הנמוכות למאמן הראשי; ערן שדו, מאמן הכושר של נבחרת ישראל יהיה מאמן הכושר של הקבוצה; מאמן נבחרת הצעירה של ישראל לשעבר, ניר לוין ישמש כיועץ המקצועי של מחלקת הנוער, יחד עם כוכב העבר ניני עשור ואם זה לא מספיק, אז מונה סקאוט ואנליסט במשרה מלאה - אלון סגל שעובד שנים עם קריית שמונה - שגם וכל האימונים מצולמים על ידי רחפן כדי לקבל עוד נתונים שיסייעו לצוות.
בנוסף, שחקנים עם רזומה בליגת העל חתמו בינהם רן רול, משה בן לולו, אסף רז, ראול גרשומוב ושחקנים בכירים מהליגות הנמוכות כמו אבירן תורג'מן הגיעו. בהיעדר ראש עיר, אלא וועדה קרואה אחרי עזיבתו של רון קובי, מי שמסייע מצד העירייה הוא בועז יוסף, יו"ר הוועדה הממונה והבעלים של חברת 'קשת מופעים', עמוס כהן שהוא דודו של ביתן ובעצמו שחקן עבר של מכבי חיפה בשנות ה-70.
כרגע, התקציב אמור לעמוד על שלושה מיליון שקלים, אבל אם בינואר יראו הבעלים החדשים שהקבוצה בצמרת, יגיעו עוד שניים או שלושה בכירים כדי לסייע בעלייה.
"שמעון הדרי קיבל עד עכשיו כל מה שביקש ובינואר נעשה תיקונים אם נצטרך", אומר קלמנזון. "כבר שנים שאנשים בטבריה לא מחייכים. פני העיר כפני הכדורגל והמטרה היא לשים שוב את טבריה על המפה, לראות בעוד ארבעה חודשים 300 או 400 ילדים משחקים כדורגל במועדון, 1,000 אוהדים כל משחק בבוגרים בהתחלה ושקבוצת הנוער תעלה לליגה הבכירה".
ניר לוין. גם הוא נשבה לקסם (דני מרון)
ביתן ממשיך באותו הקו: "שינינו את התדמית של המועדון בתוך שבועיים. אף אחד לא רצה לבוא לשחק בטבריה ופתאום הטלפון לא מפסיק לצלצל. בשנות ה-80 היו באים 3,000 אוהדים, שזה היה עשירית מהעיר למשחקים. קבוצות היו מפסידות נקודות בצומת גולני".
כמו בעסקים, גם כאן, הראייה לטווח ארוך, אבל הרגלים על הקרקע. "אין לי מטרה להגיע ליגת העל כרגע", אומר בכנות קלמנזון. "זה לא בתוכניות וזה כסף גדול מאוד. לתקוע יתד לאורך שנים בליגה הלאומית זה הכיוון". ביתן הוסיף: "לא באנו בשביל ליגה א'".
מי שירצה להגיע לטבריה יצטרך להבין שלמרות שמדובר בליגה א', עוד עבודה לא באה בחשבון והאימונים יהיו בבוקר. "אין פה כוכבים, אלא קבלנים. אמרנו שמי שלא יכול להגיע לאימוני בוקר אז תודה רבה", מספר קלמנזון וביתן הוסיף: " כל העיר בטירוף. טבריה זה כמו ענק רדום. אני לא רוצה שיווצר מצב שילד שגר בטבריה הולך לשחק בנשר, חיפה או קריית שמונה. בשנים האחרונות אף קבוצה יהודית מליגה א' צפון לא עלצה, הגיע הזמן שזה יקרה".