בעונה הבאה צפוי להחנך ברחובות האצטדיון העירוני החדש, בדיוק במלאות 40 שנה לפעם האחרונה שקבוצה מרחובות שיחקה בליגה הבכירה - מכבי שעריים.
עם זאת, היריבות בין הפועל מרמורק ומכבי שעריים גדולה וידועה הרבה מעבר לליגה א', ולשתיהן יש יותר היסטוריה ופולקלור מאשר לחלק מהקבוצות שמשחקות בליגת העל. לכן האצטדיון החדש והמצוין שנמצא בשלבי סיום בימים אלו, טומן בחובו הזדמנות גדולה לקבוצות הרחובותיות, וחלק מהאוהדים יאמרו שגם סכנות. בואו להכיר את הפרויקט מזווית מעט שונה.
מבט חיצוני על האצטדיון החדש (רן ענפי)
הדמיית חוץ של האצטדיון החדש (GAB אדריכלים)
מרמורק ושעריים הן שכונות סמוכות וחשובות ברחובות, אבל מאוד שונות באופיין. שעריים היא השכונה הראשונה שקמה מחוץ למושבה. היא הרבה יותר עירונית, וחוצה אותה עורק התנועה הראשי של העיר - רח' הרצל. מרמורק התחילה ככפר מרמורק, מושב עובדים המאופיין בבנייה נמוכה בנחלות של עד עשרה דונם.
שתי השכונות הוקמו ע"י עולים מתימן, שהגיעו ממחוזות שונים, מה שהפך את היריבות בין הקבוצות לחמה מאוד וידועה. באופן אירוני, האצטוני של מרמורק ממוקם קרוב יותר לשעריים, ומהדהל'ה של שעריים בצמוד למרמורק. ולכן, בגלל מיקומו שהפך למרכזי בעיר עם השנים, האצטוני שעל גבול שעריים, 300 מטר מהקניון והתחנה המרכזית, הוא הראשון להיהרס, ובקרוב יצמחו שם 2 מגדלי מגורים ופארק.
תצלום אוויר מ-1944 של שכונות מרמורק ושעריים בראשיתן (רן ענפי)
האצטוני של מרמורק על גבול שכונת שעריים, וברקע שכונת מרמורק (רן ענפי)
משחק במהדהל`ה של מכבי שעריים (רן ענפי)
האצטוני לפני שנזנח (רן ענפי)
צנוע ויעיל
יש באצטדיון החדש ברחובות 6,000 מושבים. המינימום הנדרש לליגת העל. שני יציעים מקורים, שווים בגודלם, פרוסים לצידי המגרש. בדרך כלל הקלישאה הלעוסה "כמו באירופה" נשלפת בהקשר של דברים גדולים, מרשימים ונוצצים. במקרה של האצטדיון החדש ברחובות ניתן להשתמש בה בשביל לתאר משהו שלא מנסה להיות בומבסטי, אלא מדויק ומוקפד.
העיר רחובות לא צריכה יותר ממה שנבנה כעת. התקציב לא צריך להיות בומבסטי, 150 מיליון ש"ח וחריגות תקציב שנובעות בעיקר מעליות המחירים של השנים האחרונות. בתקווה שהקהל יבוא, יש מקום מאחורי השערים למקם 2 יציעים של 2,000 מושבים כל אחד.
גגות היציעים עשויים יריעות אסכורית המונחות על קונסטרוקציית קורות דיי פשוטה. פתרון אלגנטי, שיחד עם היציעים המקבילים והשווים בגודלם, נותנים אווירה אינטימית וחמה גם בלי יציעים מאחורי השערים.
חזית האצטדיון מחופה בלוחות HPL (אלומיניום) בתלייה יבשה, בדומה לחזית של אצטדיון נתניה. הבחירה בגוונים של אפור ושחור היא בחירה סולידית, ואפשר לנחש שהכוונה היא שהחזית לא תהיה יקרה מדי לבנייה ולתחזוקה, ועם זאת מעוצבת ואסתטית שלא תראה ישנה ומוזנחת בעוד עשור או שניים.
תוכנית האצטדיון אושרה עוד ב-2019, והבנייה החלה ב-2021. מאז השבעה באוקטובר ועד לפני כמה חודשים ספורים הבנייה עצרה לחלוטין, כפי שקרה באתרי בנייה רבים בארץ וזאת לאור החוסר שנוצר בפועלי בניין. למי שמחפש את הרומנטיקה של השכונה, אז מראה היציעים המקורים, והצורה המרובעת והגנרית של האצטדיון, מזכירים בעיניי את הפשטות ומעט את המראה השכונתי שאפיינו את האצטוני והמדהל'ה.
את האצטדיון מתכננים משרד GAB אדריכלים (גולדשמידט ארדיטי ובן נעים), אותו משרד שתכנן את האצטדיון שנבנה באשדוד, לצד טדי, טרנר, המושבה ועוד.
הדמייה של הכניסה ליציע המערבי (GAB אדריכלים)
מבט ליציע המזרחי (רן ענפי)
מבט מתוך היציע המערבי (GAB אדריכלים)
ליגת העל
האצטדיון ממוקם בחלק הצפוני של העיר, בקצהו של פארק המדע. חניה לא תהווה בעיה, אבל מדובר במרחק הליכה של 15 דקות מתחנת הרכבת, רצופה במסעדות ובתי קפה.
לצידו של האצטדיון הוקם גם מגרש אימונים חדש, אך טרם ברור את מי הוא אמור לשרת. העירייה כבר שנים מנסה להשפיע על מרמורק ושעריים להתאחד לקבוצה אחת, בטענה שקבוצה אחת תוכל להעמיד תקציב ומתקנים שיאפשרו לה להגיע עד לליגת העל. אך בקבוצות עצמן לא משוכנעים, והאוהדים מבהירים שגם המעט מהם שנשארו, יחרימו את האיחוד.
תצלום אוויר מ-2024 של האצטדיון בבנייה ומגרש האימונים לצידו (GIS רחובות)
אוהדי מרמורק. יחרימו את האיחוד (אלן שיבר)
כמו כפפה ליד
ציפיות צריך לתאם, ויותר חשוב מכך, להתאים. אצטדיונים בישראל, בניגוד למגמה העולמית, עדיין נמצאים בבעלות ציבורית באופן בלעדי. הבעלות הציבורית, כמו גם התלות בהקצאות של רשות מקרקעין, נותנות הרבה כוח לראשי הערים, פוליטיקאים ופקידים, ומעט עד אפס השפעה לקבוצות הספורט והאוהדים.
לכן, נראה אצטדיונים חדשים שצצים אשר נבנים מראש בכמות מושבים שגדולה על מידותיהן של הקבוצות העירוניות. ראשי ערים רוצים להראות, ממש פיזית, מה הכסף הציבורי שהושקע בפרויקטים הללו עשה. כלומר, אצטדיון גדול שרואים מהכביש המהיר, מבחינתם יצדיק את התקציבים והגודל. לא רק זאת, אצטדיון גדול דורש תחזוקה רבה, ותחזוקה רבה דורשת מכרזים רבים לחברות אחזקה וכו', ומכאן אתן לכם להסיק את המסקנות.
האצטדיון ברחובות לא גדול, אבל מוקפד ובולט. הוא לא מלא במושבים, אבל גם לא יבלע את האוהדים המקומיים. הוא מראה פוטנציאל, פוטנציאל של עיר גדולה ומתרחבת כמו רחובות, שהכדורגל בה לא טופח עד היום, אלא בעיקר שרד.
רן ענפי אדריכל במקצועו, המתמחה בתחום תכנון אצטדיונים ומתקני ספורט. לעמוד הטוויטר שלו לחצו כאן
הדמייה של האצטדיון בזמן משחק (GAB אדריכלים)
מבט בכניסה ליציע המערבי בזמן בנייה (רן ענפי)