$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

זה זמן קסם: וושינגטון מוכנה להסתערות על המזרח השנה

קליבלנד ושיקגו סומנו כמועמדות, אך אחרי שפול פירס הצטרף לג'ון וול, לא מומלץ לזלזל בוויזארדס. וגם: איך תיראה מיאמי בעידן פוסט לברון, למה סטיבנסון מסוכן עבור שרלוט ומי תפתיע? פרק ג'

אור זיו
אור זיו   25.10.14 - 09:00
Getting your Trinity Audio player ready...
סטיבנסון, ווייד, וול וטיג (getty)
סטיבנסון, ווייד, וול וטיג (getty)

פרוייקט פתיחת עונת ה-NBA של אתר ערוץ הספורט ממשיך עם פרק ג' המוקדש לבית הדרום-מזרחי, בו נמצאות אטלנטה, וושינגטון, אורלנדו, מיאמי ושארלוט. לכל הכתבות בפרוייקט פתיחת העונה, לחצו כאן.


אורלנדו מג'יק (בעונה שעברה: 59:23, לא השתתפה בפלייאוף)
 
הגיעו
בן גורדון (גארד, שארלוט)
צ'אנינג פריי (פורוורד/סנטר, פיניקס)
אוון פורנייה (גארד, דנבר)
ווילי גרין (גארד, קליפרס)
לוק רידנאור (גארד, שארלוט)
פייטון סיבה (גארד, דטרויט)

עזבו
ארון אפללו (גארד, דנבר)
ג'אמיר נלסון (גארד, דאלאס)
דורון לאמב (גארד, דאלאס)
ג'ייסון מקסיל (פורוורד, שארלוט)
איטוואן מור (גארד, שיקגו)
רוני פרייס (גארד, לייקרס)

נבחרו בדראפט
ארון גורדון (פורוורד, סיבוב ראשון)
אלפריד פייטון (גארד, סיבוב ראשון)
רוי דווין מרבל (גארד, סיבוב שני)

חמישייה משוערת
אלפריד פייטון - ויקטור אולדיפו - מו הארקלס - טוביאס האריס - ניקולה ווצ'ביץ'

מה הסיפור שלהם?
עברו שנתיים מאז הפרידה המתוקשרת של דווייט הווארד ואורלנדו, ואפשר להגיד ששני הצדדים לא הצליחו להתגבר על האקסית. לא הרבה "מג'יק" התרחש באורלנדו בעידן שאחרי הסנטר, ובקבוצה ממשיכים במגמת בנייה לעתיד. זה לא שאין כישרון - יש, והרבה - אבל חסרים לאורלנדו שחקנים מוכחים, במיוחד אחרי העזיבה של ארון אפללו וג'אמיר נלסון.

מה שחסר למג'יק יותר מכל הוא מאמן שעושה את ההבדל. עם כל הכבוד לז'אק וון, הוא לא נראה כמו האיש שמסוגל להוציא מהחבורה הזו תוצרת שגדולה מסכום חלקיה. כמובן ששחקנים כמו ויקטור אולדיפו, טוביאס האריס וניקולה ווצ'ביץ' מסוגלים להתפתח לכוכבים, ואלפריד פייטון עושה רושם של רכז מבטיח מאוד - אבל בשלב זה אורלנדו עדיין בחיתוליה.

שימו לב ל... טוביאס האריס
רק פציעות מנעו מהאריס להפוך בשנים האחרונות לשם שמוכר בכל בית בארה"ב. בשלוש העונות שלו ב-NBA, הפורוורד לא הצליח לשחק ביותר מ-61 משחקים בעונה, וזה פוגע לו בכושר. גם עם הבעיה הזו, עלה בידיו לקלוע 14.6 נקודות ולהוריד 7 ריבאונדים בממוצע למשחק בעונה החולפת, וצריך לזכור שהוא רק בן 22. כעת הוא צריך להתרכז בשיפור הקליעה מבחוץ כדי לעשות צעד קדימה, וכמובן להישאר בריא.

בשורה התחתונה: מקום 5 בבית
אולי בחודש הראשון של העונה, באורלנדו ימשיכו להאמין שאפשר להוציא משהו מהשנה הזו. אבל מהר מאוד המציאות תטפח לה על הפנים, ההפסדים יתחילו לזרום, והאוהדים יברחו מהאולם ויעברו לדיסניוורלד. התקווה הכי גדולה של המג'יק בשנה הקרובה היא לנצח בלוטרי ולקבל בחירה גבוהה במיוחד בדראפט הבא, ואז אולי הקערה תתהפך על פיה.

שארלוט הורנטס (בעונה שעברה: 39:43, הודחה בסיבוב הראשון בפלייאוף)

הגיעו
לאנס סטיבנסון (גארד, אינדיאנה)
בראיין רוברטס (גארד, ניו אורלינס)
מרווין וויליאמס (פורוורד, יוטה)
ג'ייסון מקסיל (פורוורד, אורלנדו)

עזבו
ג'וש מקרוברטס (פורוורד, מיאמי)
כריס דאגלס-רוברטס (גארד/פורוורד, קליפרס)
לוק רידנאור (גארד, אורלנדו)
אנת'וני טוליבר (פורוורד, פיניקס)
בן גורדון (גארד, אורלנדו)

נבחרו בדראפט
נואה וונלה (פורוורד, סיבוב ראשון)
פי.ג'יי היירסטון (פורוורד, סיבוב ראשון)

חמישייה משוערת
קמבה ווקר - לאנס סטיבנסון - מייקל קיד-גילכריסט - מרווין וויליאמס - אל ג'פרסון

מה הסיפור שלהם?
אחרי שנים בהן כל השונאים שמייקל ג'ורדן אסף במשך הקריירה, קפצו על ההזדמנות לצחוק על יכולות הניהול שלו, שארלוט יצאה מהמרתף בשנה שעברה. העונה האחרונה של הקבוצה בתור "בובקאטס" תיזכר כעונה מפתיעה, עם הופעה בפלייאוף שאמנם הסתיימה בהפסד ברור למיאמי, אבל השאירה הרבה טעם של עוד.

לצערם, ההורנטס איבדו בקיץ את ה"דבק" שלהם, ג'וש מקרוברטס, מי ששימש כרכז, קלעי ופורוורד בעת ובעונה אחת. נואה וונלה המוכשר נבחר גבוה בדראפט על העמדה שלו, אבל ייקח לו זמן להסתגל. מצד שני, לאנס סטיבנסון שבחר לעזוב את הפייסרס לטובת צפון קרוליינה, מביא איתו יכולת לייצר סלים בשביל עצמו, וזה בהחלט יכול לעזור לשארלוט במאני טיים. השאלה היא איזה לאנס יגיע להורנטס; זה שפרח בשנתיים האחרונות, או זה שהסתבך עם לברון בתור השחקן האחרון על הספסל לפני 3 שנים?

שימו לב ל... מייקל קיד-גילכריסט
בזמן שקמבה ווקר מצליח לעמוד בציפיות ממנו, פחות או יותר, קיד-גילכריסט עדיין לא מצא את הנישה שלו ב-NBA. הבעיה הכי גדולה שלו היא הקליעה, שפשוט מסנדלת את ההתקדמות שלו. הפורוורד סיפר שהוא ממש עבד קשה במהלך הקיץ כדי לתקן את הבעיה עם הג'אמפר שלו, אבל נותר לראות האם יש חדש.

בשורה התחתונה: מקום 4 בבית
זה לא שאנחנו לא חושבים ששארלוט מסוגלת לחזור לעוד עונה בפלייאוף - היא בהחלט מספיק טובה כדי לעשות את זה. אבל בניגוד לדעה הרווחת, המזרח לא כ"כ חלש, ויש הרבה קבוצות ברמה לא רעה שיתמודדו על מספר מקומות מצומצם בפוסט-סיזן. המצב בבית הדרום-מזרחי קשה במיוחד ובגלל מקרי העבר, בשלב זה שארלוט סובלת מהספק.

מיאמי היט (בעונה שעברה: 28:54, הפסידה בסדרת הגמר)

הגיעו
ג'וש מקרוברטס (פורוורד, שארלוט)
לואל דנג (פורוורד, קליבלנד)
דני גריינג'ר (פורוורד, קליפרס)
ג'יימס אניס (פורוורד, פורטו ריקו)
שאנון בראון (גארד, ניו יורק)
שון וויליאמס (פורוורד, לייקרס)

עזבו
לברון ג'יימס (פורוורד, קליבלנד)
ריי אלן (גארד, שחקן חופשי)
מייקל ביזלי (פורוורד, סין)
שיין באטייה (פורוורד, פרישה)
רשארד לואיס (פורוורד, שחקן חופשי)
טוני דאגלס (גארד, סין)
ג'יימס ג'ונס (גארד/פורוורד, קליבלנד)

נבחר בדראפט
שבאז נאפיר (גארד, סיבוב ראשון)

חמישייה משוערת
מריו צ'אלמרס - דוויין ווייד - לואל דנג - ג'וש מקרוברטס - כריס בוש

מה הסיפור שלהם?
אם תשאלו איש-איש במיאמי, לא תמצאו הרבה אנשים שהאמינו שלברון ג'יימס באמת מסוגל לעזוב אחרי אובדן האליפות לספרס. אבל מה לעשות, ארבע שנים של מסיבות בסאות' ביץ' כנראה הספיקו לאיש המשפחה ג'יימס, והוא הותיר את ההיט במצב של חוסר ודאות. אלא שפאט ריילי הוא אחד האנשים הכי ממולחים ב-NBA, ואם קבוצות אחרות היו קורסות מאיבוד כוכב כ"כ גדול, הרי שמיאמי נשארה במצב לא רע.

כן, דוויין ווייד משחק כבר שנתיים בלי ברכיים, וכן, כריס בוש לא באמת מסוגל לסחוב קבוצת פלייאוף על הגב. אבל עדיין מדובר בשני כוכבים מצויינים שיש להם דלק במיכל. תוסיפו את לואל דנג, סמול פורוורד מעולה שאמנם לא מדגדג את לברון בהשפעה שלו על המשחק, אבל בהחלט יתרום הרבה; ואת ג'וש מקרוברטס, אחד השחקנים החכמים בליגה - וקיבלתם קבוצה שאולי לא קונטנדרית, אבל בהחלט שווה פלייאוף.

שימו לב ל... שבאז נאפיר
עוד לפני שלברון החליט לחזור לקליבלנד, הוא היה האוהד מספר 1 של נאפיר, שממש לחץ לבחור אותו בדראפט. עכשיו מיאמי מחזיקה בשחקן שג'יימס רצה, אבל היא בוודאי לא מאוכזבת מכך. נאפיר הוא רכז נמרץ ואגרסיבי, שגם יודע לעשות הגנה טובה. אמנם כמות הדקות שהוא יקבל מוגבלת בגלל צ'אלמרס ונוריס קול, אבל עם הזמן הוא אמור להרוויח יותר ויותר מהאמון של אריק ספולסטרה.

בשורה התחתונה: מקום 3 בבית
זאת תהיה העונה שתפריד בין אוהדי מיאמי האמיתיים לבין הטרמפיסטים שזיהו הזדמנות וקפצו עליה. אבל אל תצפו להתפרקות טוטאלית - סגנית האלופה תמשיך להיות תחרותית ותסיים עם מאזן חיובי. אל תצפו לריצה עמוקה לתוך הפלייאוף, אבל כן יהיו שם רגעים טובים.

אטלנטה הוקס (בעונה שעברה: 44:38, הודחה בסיבוב הראשון בפלייאוף)

הגיעו
קנט בייזמור (גארד, לייקרס)
ת'אבו ספולושה (גארד/פורוורד, אוקלהומה סיטי)

עזבו
גוסטבו איון (סנטר, ריאל מדריד)
קארטייה מרטין (פורוורד, דטרויט)
לו וויליאמס (גארד, טורונטו)
לוקאס נוגיירה (סנטר, טורונטו)

נבחרו בדראפט
אדריאן פיין (פורוורד, סיבוב ראשון)
וולטר טבארס (סנטר, סיבוב שני)
למאר פאטרסון (פורוורד, סיבוב שני)

חמישייה משוערת
ג'ף טיג - קייל קורבר - דמארה קרול - פול מילסאפ - אל הורפורד

מה הסיפור שלהם?
אטלנטה שאבה את עצמה לתוך שערוריית הגזענות שהחל דונלד סטרלינג, כשהבעלים ברוס לבנסון התוודה על מייל בעל תוכן גזעני ששלח לפני מספר שנים והחליט למכור את המועדון. מאז היה מחול שדים שכלל את הג'נרל מנג'ר דני פרי ואת לואל דנג, אבל כשהעונה תתחיל ובהוקס יחזרו להתעסק בכדורסל, יש לאטלנטה הרבה מה למכור במזרח.

המהלכים שהקבוצה עשתה בקיץ אולי לא יהממו אף אחד, אבל החיזוק הכי משמעותי הוא לא שחקן חדש, אלא אחד שפשוט גמר את העונה הקודמת מוקדם מדי. לפני שאל הורפורד נפצע אשתקד, אטלנטה הייתה אחת הקבוצות החמות ב-NBA, אבל בלעדיו היא דישדשה. גם כך היא מתחה את אינדיאנה בסיבוב הראשון בפלייאוף ונהנתה מהפריחה של שחקנים כמו ג'ף טיג, דמארה קרול ומייק סקוט. הורפורד הוא אחד הסנטרים הטובים בליגה ואיתו בחזרה בחמישייה, ועם התוספת ההגנתית של ת'אבו ספולושה, אפשר לצפות מההוקס לחזור ליכולת של פתיחת העונה שעברה.

שימו לב ל... מייק סקוט
בעונתו השנייה בליגה, סקוט הפך את עצמו מסתם עוד פאוור פורוורד שקצת נמוך מדי לתפקיד, לסטרץ'-פור מצוין שעולה מהספסל ועושה הרבה נזק מעבר לקשת. השחקן בן ה-26 היה אחד ההפתעות היותר נעימות בסדרה מול הפייסרס ולבדו הוביל את הריצה שסידרה לאטלנטה ניצחון במשחק מספר 5. הוא חייב להמשיך ולשפר את הקליעה מבחוץ כדי לפרוץ באמת.

בשורה התחתונה: מקום 2 בבית
זה עשוי להיות הימור שיגרום לכמה גבות להתרומם, אבל אטלנטה פשוט בנויה בצורה טובה ומאוזנת. מייק בודנהולצר, מאמנה שמגיע מבית הספר של גרג פופוביץ', לקח חבורה שאין בה סופרסטאר, אבל משחקת כדורסל קבוצתי שפשוט כיף לראות. המטרה של הקבוצה השנה צריכה להיות הבטחת יתרון הביתיות בסיבוב הראשון בפלייאוף, גם אם על הנייר אין לאטלנטה כישרון ברמה מטורפת.

וושינגטון וויזארדס (בעונה שעברה: 38:44, הודחה בסיבוב השני בפלייאוף)

הגיעו
פול פירס (פורוורד, ברוקלין)
דחואן בלייר (פורוורד/סנטר, דאלאס)
כריס האמפריז (פורוורד, בוסטון)
רסואל באטלר (פורוורד, אינדיאנה)
דמיון ג'יימס (פורוורד, סן אנטוניו)
ג'ון לוקאס (גארד, יוטה)

עזבו
טרבור אריזה (פורוורד, יוסטון)
טרבור בוקר (פורוורד, יוטה)
אל הארינגטון (פורוורד, סין)
כריס סינגלטון (פורוורד, אינדיאנה)

נבחרו בדראפט
אין

חמישייה משוערת
ג'ון וול - בראדלי ביל - פול פירס - ננה - מרצ'ין גורטאט

מה הסיפור שלהם?
זה היה פשוט נהדר לראות את הוויזארדס יוצאים מהצל אל האור בעונה שעברה, במיוחד את ג'ון וול שהתבגר לנגד עינינו. וושינגטון של העונה שעברה היא המודל של כל הקבוצות שעושות טאנקינג במשך שנים ומקוות לחבר יחד את חתיכות הפאזל שמייצרות קבוצה רצינית. וול, להזכירכם הבחירה מספר 1 בדראפט 2010, עשה קפיצה ענקית בהתקדמות שלו וגם אם לפרקים הכדורסל של הקוסמים היה רחוק מלהיראות טוב, היה להם את השילוב הנכון בין כשרונות צעירים למבוגרים מנוסים.

בוושינגטון אולי יתגעגעו ליכולת הקליעה של טרבור אריזה שהעדיף לחזור ליוסטון, אבל הג'נרל מנג'ר ארני גראנפלד מיהר למלא את החסר עם אחד השחקנים הכי ווינרים בליגה, פול פירס. גראנפלד אולי שילם למרצ'ין גורטאט סכום מוגזם כדי להשאיר את הסנטר הפולני, אבל אפשר להבין אותו - הוויזארדס בנויים כדי להתמודד גבוה עכשיו, והוא רצה לשמור על הקיים. לראייה - רק ב-3 קבוצות בליגה ממשיכים יותר שחקנים מהעונה הקודמת מאשר ב-DC.

שימו לב ל... בראדלי ביל
הוא אמנם מתחיל את העונה ברגל שמאל, עם פציעה ביד שתשבית אותו בשבועות הראשונים. אבל כשהוא יחזור, הגארד יצטרך לעמוד מאחורי המילים המפוצצות שלו הקיץ. ביל טען שהקו האחורי של וושינגטון - שכולל אותו ואת וול - הוא הכי טוב ב-NBA. ההצהרה הזו הציתה דו-קרב מילולי עם דיון ווייטרס מקליבלנד, וכל זה כשבגולדן סטייט משחקים יחד סטפן קרי וקליי תומפסון. כך או כך, ביל רק בן 21 וכבר קיבע את מקומו בחמישייה של אחת הקבוצות הטובות במזרח. מעניין לאן זה יתפתח.

בשורה התחתונה: מקום 1 בבית
אני עדיין יושב על הגדר בכל מה שקשור ליכולת האימון של רנדי וויטמן, שקיבל הארכת חוזה שמנה לפני פתיחת העונה. ובכל זאת, בוושינגטון נבנתה קבוצה חזקה שתוכל להעמיד מספרים התקפיים מהטובים בליגה. אם בעונה שעברה הוויזארדס הדהימו כשהדיחו את שיקגו בסיבוב הראשון ובהמשך גם הקשו על הפייסרס, הרי שהעונה הציפיות רק עולות. אם קליבלנד או הבולס לא יגיעו לגמר המזרח, זה כנראה יהיה בגלל שוושינגטון תפתיע אותם בדרך לשם.