פרויקט פתיחת עונת ה-NBA של אתר ערוץ הספורט ממשיך עם פרק ה', המוקדש לבית הפסיפי. לכל הכתבות בפרוייקט פתיחת העונה, לחצו כאן
סקרמנטו קינגס (בעונה שעברה: 54:28, לא השתתפה בפלייאוף)
הגיעו
דארן קוליסון (גארד, קליפרס)
ריימון סשנס (גארד, מילווקי)
עומרי כספי (פורוורד, יוסטון)
אריק מורלנד (פורוורד/סנטר, לא נבחר בדראפט)
ראיין הולינס (סנטר, קליפרס)
עזבו
אייזיאה תומאס (גארד, פיניקס)
ג'ארד קנינגהאם (גארד, קליפרס)
טרוויס אאוטלו (פורוורד, ניו יורק)
ג'ייסון טרי (גארד, יוסטון)
ארון גריי (סנטר, דטרויט)
נבחר בדראפט
ניק סטאוסקאס (גארד, סיבוב ראשון)
חמישייה משוערת
דארן קוליסון - בן מקלמור - רודי גיי - ג'ייסון תומפסון - דמארקוס קאזינס
מה הסיפור שלהם?
כבר שבע שנים ברציפות שהקינגס מסרבים לסיים את העונה עם מאזן חיובי, ולמרות שבבירת קליפורניה מעלים את הציפיות הקיץ, זה לא בגלל שהם עשו מהלכים יוצאי דופן בפגרה. נהפוך הוא - השינוי הכי משמעותי שקרה לסקרמנטו נובע מהעזיבה של אייזיאה תומאס, השד הטזמני שריכז את דרכו לטבעת בקלות בשנתיים האחרונות. תומאס העדיף להיות מחליף לגוראן דראגיץ' ולא להמשיך להפסיד בסקרמנטו, וזה אומר הרבה על הקבוצה הזו.
שני השחקנים שהובאו כדי להחליף אותו, ממש לא מציתים את הדמיון. דארן קוליסון אמנם יודע לקלוע, אבל יש סיבה שהוא בעיקר היה שחקן ספסל שמגיע לקבוצתו החמישית בשש שנים. דברים דומים אפשר להגיד על ריימון סשנס. ובכלל, כשהשחקן הכי טוב שלך הוא פצצת זמן מהלכת בדמות "בוגי" קאזינס, והשחקן השני הכי טוב שלך הוא רודי גיי האובר-רייטד, אתה לא יכול להגיע רחוק. ואי אפשר בלי מילה על עומרי כספי: זו כנראה תהיה ההזדמנות האחרונה שלו לתקוע יתד רציני ב-NBA; עוד עונה בינונית, ותראו אותו ביורוליג.
שימו לב ל... דמארקוס קאזינס
מבחינת נתונים בלבד, קאזינס הוא אולי הסנטר הכי מוכשר ב-NBA כיום. בעונה שעברה הוא גם התחיל לתעל את האיכויות הפיזיות שקיבל מהוריו לכדי תפוקה טובה, אפילו טובה מאוד. ועדיין, חסר משהו אצל "בוגי" כדי שיהפוך באמת לאחד משלושת הסנטרים הטובים בליגה. הוא צריך לעבוד קשה יותר בהגנה, לשמור על יותר ריכוז ובעיקר להימנע מצרות - רק תחשבו מה היה קורה אם האגרוף שהוא ניסה לשלוח לפניו של יונאס ולאנצ'יונאס במונדובאסקט, היה פוגע...
בשורה התחתונה: מקום 5 בבית
בסקרמנטו שונאים את הלייקרס, והקרקס שהתרחש בצד החשוך של הסטייפלס סנטר בעונה שעברה, איפשר לקינגס להתברג בקושי מעליהם בשנה שעברה. אבל זה רק מראה את הפער בין שתי הקבוצות - בעונה הגרועה בתולדות הלייקרס היה להם רק ניצחון אחד פחות מסקרמנטו. בלי התוצרת הבטוחה של תומאס, מייק מאלון יתקשה להחזיק מעמד על הקווים בסאק-טאון.
מה שבטוח, יהיה בוגי (getty)
כספי. הגיע הזמן לפרוץ (getty)
לוס אנג'לס לייקרס (בעונה שעברה: 55:27, לא השתתפה בפלייאוף)
הגיעו
ביירון סקוט (מאמן, קליבלנד)
ג'רמי לין (גארד, יוסטון)
קרלוס בוזר (פורוורד, שיקגו)
וויין אלינגטון (גארד, דאלאס)
אד דייויס (פורוורד, ממפיס)
רוני פרייס (גארד, אורלנדו)
עזבו
מייק ד'אנטוני (מאמן)
פאו גאסול (פורוורד, שיקגו)
קנדל מארשל (גארד, מילווקי)
קנט בייזמור (גארד, אטלנטה)
ג'ורדן פארמר (גארד, קליפרס)
מרשון ברוקס (גארד, ארמאני מילאנו)
ג'ודי מיקס (גארד, דטרויט)
כריס קיימן (סנטר, פורטלנד)
נבחרו בדראפט
ג'וליוס רנדל (פורוורד, סיבוב ראשון)
ג'ורדן קלרקסון (גארד, סיבוב שני)
חמישייה משוערת
רוני פרייס - קובי בראיינט - ניק יאנג - קרלוס בוזר - ג'ורדן היל
מה הסיפור שלהם?
אפשר לכתוב כתבות שלמות ואפילו ספרים על ההתפוררות של הלייקרס. רק לפני מספר שנים הם חגגו בשתי תהלוכות ברציפות לאורך שדרות סנטה מוניקה, אך כל מה שנותר מאותה קבוצה זה קובי בראיינט בגיל 36 ואחרי שתי פציעות קשות. לא פלא שלמרות מקום בלתי נדלה מתחת לתקרת השכר, אף שם גדול באמת לא הגיע ל-LA.
בהנהלת הלייקרס ניסו לשמור על שלד סביר מסביב לקובי, עם השארת ניק יאנג וצירוף ג'רמי לין וקרלוס בוזר, אבל אם תשאלו את מיץ' קפצ'אק, גם הוא יגיד לכם בארבע עיניים שאין לקבוצה הזו סיכוי להצליח. אחרי הכישלון עם דווייט הווארד, בהוליווד יבנו על ג'וליוס רנדל בתור הפתרון לעתיד, כשבראיינט יפרוש בעוד מספר שנים. ככל שיקדימו בלייקרס להבין שהם חייבים להתחיל מאפס, ולא יבזבזו זמן על שחקנים בינוניים כמו יאנג ולין, כך ייטב להם.
שימו לב ל... ג'וליוס רנדל
היה מתבקש לבחור לקטגוריה הזו את קובי בראיינט, אבל כל מה שנותר לו בשארית הקריירה זה לרדוף אחרי שיאים אישיים. רנדל, כאמור, הוא העתיד של לוס אנג'לס, ובקבוצה תולים בו הרבה תקוות. הרי מדובר רק בפעם השנייה מאז 1995 שהלייקרס בוחרים שחקן בטופ 10 בדראפט, אחרי אנדרו ביינום. רנדל יתחיל את העונה בתור מחליפו של קרלוס בוזר בעמדת הפאוור פורוורד, כך שהוא לא יקבל במה גדולה במיוחד להפגין ביצועים, אבל יהיה מסקרן לראות מה הוא יודע כשהוא יהיה על הפרקט.
בשורה התחתונה: מקום 4 בבית
קובי אולי מגיע חדור מוטיבציה כדי להראות שהוא עדיין מסוגל להיות אחד השחקנים הטובים בליגה, למרות הגיל, הקילומטרז' והפציעות. אבל אם מסתכלים על חבריו לחמישייה, רואים רכז פותח בן 31 שמעולם לא קלע יותר מ-4 נקודות בממוצע למשחק (רוני פרייס), סמול פורוורד נמוך מדי לעמדה שנולד בלי מוח (ניק יאנג) ושני גבוהים בינוניים שיתקשו מול ההווארדים, האולדרידג'ים והגריפינים של המערב (בוזר וג'ורדן היל). אם זה לא מספיק, סקוט שיחרר הצהרה הזויה לפיה קליעת שלשות בכלל לא עוזרת להגיע לפלייאוף. נראה ששום דבר לא יעזור להם להגיע לשם השנה.
הלינסניטי שייכת לעבר (getty)
קובי. חוזר ישר לסיטואציה רעה (getty)
פיניקס סאנס (בעונה שעברה: 34:48, לא השתתפה בפלייאוף)
הגיעו
אייזיאה תומאס (גארד, סקרמנטו)
זוראן דראגיץ' (פורוורד, מלאגה)
אנת'וני טוליבר (פורוורד, שארלוט)
עזבו
צ'נינג פריי (פורוורד, אורלנדו)
לאנדרו ברבוסה (גארד, גולדן סטייט)
דיונטה כריסמס (פורוורד, שחקן חופשי)
איש סמית' (גארד, יוסטון)
נבחרו בדראפט
טי.ג'יי וורן (פורוורד, סיבוב ראשון)
טיילר אניס (גארד, סיבוב ראשון)
בוגדן בוגדנוביץ' (גארד, סיבוב ראשון)
אלק בראון (סנטר, סיבוב שני)
חמישייה משוערת
גוראן דראגיץ' - אריק בלדסו - פי.ג'יי טאקר - מרקיף מוריס - מיילס פלאמלי
מה הסיפור שלהם?
קשה לאכול את פיניקס. מצד אחד, היא הייתה אולי הדבר הכי טוב שקרה בעונה הסדירה אשתקד. מצד שני, האם היא מסוגלת להמשיך בקצב הזה? הסאנס היו מלהיבים והזכירו את ימי סטיב נאש העליזים, ועדיין גם 48 ניצחונות לא הספיקו להם כדי להתברג לפלייאוף. ואז הגיע הקיץ המוזר שעבר על הקבוצה.
המו"מ על הארכת חוזהו של אריק בלדסו התמהמה, אז בפיניקס החליטו להחתים את אייזיאה תומאס במה שנראה כתחלופה הולמת. אבל כשכבר נראה היה ששני הצדדים יעזבו את שולחן המשא ומתן, בלדסו חתם על חוזה עתק לחמש שנים. יחד עם גוראן דראגיץ' הנהדר ובחירת הדראפט של טיילר אניס, באריזונה מוצאים את עצמם עם קו אחורי צפוף מאין כמוהו, וכל זאת כשהדבק של הקבוצה במשך שנים, צ'נינג פריי, מחליט שדווקא עכשיו זה הזמן לעזוב. כך שמה שנשאר זו קבוצה מוכשרת, אבל כזו שעדיין בגדר תעלומה, אפילו אחרי ההצלחה בעונה שעברה.
שימו לב ל... מיילס פלאמלי
בזמן שאחיו מייסון מככב בברוקלין ומגיע עד לנבחרת ארה"ב, גם מיילס מגיע אחרי שנה מצויינת מבחינתו. אמנם הוא נחלש לאחר פגרת האול-סטאר, אבל כעת כשפריי חסר ברוטציית הגבוהים, ג'ף הורנאסק בוודאי ידרוש מפלאמלי לעשות יותר על בסיס קבוע. אף אחד לא מצפה ממנו להחליף את הקליעה מרחוק של פריי, אבל הוא בוודאי מסוגל לעשות הרבה עבודה שחורה מתחת לסל.
בשורה התחתונה: מקום 3 בבית
יותר מדי שחקנים של פיניקס היו בשיאם בשנה שעברה כדי שיהיה אפשר לצפות לזינוק נחשוני נוסף. עם כמה שהסאנס היו מהנים לצפייה, בסופו של דבר לכישרון בסגל הזה יש תקרה. זה עדיין לא אומר שהם לא מסוגלים להשתחל לפלייאוף - המאבק יהיה שוב צמוד ויילך למשחקים האחרונים. אולי שם הורנאסק ישלוף קלף אחר מהשרוול.
בלדסו. הרוויח חוזה עתק (getty)
דראגיץ'. סלובניה על המפה (getty)
גולדן סטייט ווריירס (בעונה שעברה: 31:51, הודחה בסיבוב הראשון בפלייאוף)
הגיעו
סטיב קר (מאמן)
שון ליבינגסטון (גארד, ברוקלין)
לאנדרו ברבוסה (גארד, פיניקס)
ברנדון ראש (גארד, יוטה)
עזבו
מארק ג'קסון (מאמן)
סטיב בלייק (גארד, פורטלנד)
ג'רמיין אוניל (סנטר, שחקן חופשי)
ג'ורדן קרופורד (גארד, סין)
הילטון ארמסטרונג (סנטר, בשיקטאש)
נבחרו בדראפט
אין
חמישייה משוערת
סטפן קרי - קליי ת'ומפסון - האריסון בארנס - דייויד לי - אנדרו בוגוט
מה הסיפור שלהם?
אם לפני שנתיים הווריירס לקחו את המערב בסערה, הרי שבעונה שעברה הם דרכו במקום ואולי אפילו הלכו אחורה. הצירוף של אנדרה איגואדלה היה אמור לבסס את גולדן סטייט כקונטנדרית, והפורוורד אכן עזר לקבוצה לשפר את ההגנה (עלתה מהמקום ה-19 בליגה למקום ה-10 בממוצע הנקודות של היריבות), אבל משהו שם פשוט לא התחבר.
מארק ג'קסון בנה את הקבוצה הזו מכלום, אך ג'רי ווסט כנראה החליט שאת הצעד הבא הוא לא מסוגל לעשות ופיטר אותו. אפשר להבין את ה"לוגו", כי נראה שהמאמן איבד שליטה על החבורה הצעירה וההתקפה לא מיצתה את הפוטנציאל. סטיב קר הובא במקומו כדי להוציא אפילו יותר מסטף קרי וקליי ת'ומפסון, שאמנם נהנו מעונות טובות מבחינה אישית, אבל מסוגלים להיות הרבה יותר יעילים. גם החתמתו של שון ליבינגסטון המצוין מברוקלין, עשויה להתברר כבינגו של הקבוצה מאוקלנד.
שימו לב ל... האריסון בארנס
את מחיר הבאתו של איגואדלה שילם בארנס, שהיה בטוח שמקומו בחמישייה מובטח, ואז גילה שהוא ימשיך לעלות מהספסל. אם כן, כל זה עשוי להשתנות, ויש לא מעט סימנים לכך שקר מעדיף להכניס את בארנס לחמישייה ולהשתמש באיגואדלה דווקא מהספסל. כך או כך, בארנס הפגין הרבה פוטנציאל בשנתיים שלו בליגה והוא בהחלט מסוגל להגיע רחוק, אם רק יעשו בו שימוש נכון.
בשורה התחתונה: מקום 2 בבית
גם אם סטיב קר ישפר את הווריירס ויחד איתו הקבוצה תנצח 5 משחקים יותר, מספיק שהקליפרס ידרכו במקום והם עדיין יהיו לפני גולדן סטייט בטבלה. עד כדי כך המצב צפוף במערב, ולכן הקרב הזה יהיה מותח עד ליום המשחקים האחרון. בדומה לדייויד בלאט, שכמעט הפך לעוזרו של קר, גם קלע העבר עושה את צעדיו הראשונים כמאמן ראשי ב-NBA. על השיעורים שהוא יצטרך ללמוד בניהול קבוצה על פני 82 משחקים, הקבוצה שלו תשלם במיקום הסופי בטבלת הבית.
יעשו ספלאש? (getty)
קר. יודע משהו על קליעה מחוץ לקשת (etty)
לוס אנג'לס קליפרס (בעונה שעברה: 25:57, הודחה בסיבוב השני בפלייאוף)
הגיעו
ספנסר הוז (סנטר, קליבלנד)
ג'ורדן פארמר (גארד, לייקרס)
כריס דאגלס-רוברטס (גארד/פורוורד, שארלוט)
אקפה אודו (פורוורד/סנטר, מילווקי)
עזבו
דארן קוליסון (גארד, סקרמנטו)
ג'ארד דאדלי (גארד/פורוורד, מילווקי)
דני גריינג'ר (פורוורד, מיאמי)
ווילי גרין (גארד, אורלנדו)
ראיין הולינס (סנטר, סקרמנטו)
נבחר בדראפט
סי.ג'יי ווילקוקס (גארד, סיבוב ראשון)
חמישייה משוערת
כריס פול - ג'יי.ג'יי רדיק - מאט בארנס - בלייק גריפין - דיאנדרה ג'ורדן
מה הסיפור שלהם?
אחרי היסטוריה של כשלונות, הקליפרס מעולם לא היו קרובים יותר להיות אלופי ה-NBA. סוף סוף יש לקבוצה שלד שכולל שני סופרסטארים ולא מעט שחקנים משלימים מצוינים ומאמן בכיר שכבר זכה בטבעת. אפילו יש בעלים חדש, סטיב בולמר, מיליארדר משוגע, אבל משוגע בצורה הטובה של המילה, לא כמו דונלד סטרלינג. עצם הרכישה של הקליפרס ב-2 מיליארד דולר בתקופה בה הלייקרס שוקעת, מסמנת שאולי מתרחש שינוי היסטורי ב-LA.
אבל אחרי כל שיר ההלל הזה, צריך לזכור שבדרך של הקליפרס לגמר ה-NBA, או אפילו לגמר המערב, עומדות קבוצות כמו הספרס והת'אנדר. ובצד המואר של הסטייפלס לא עשו צעדים מרחיקי לכת לשדרג את הסגל, למרות שאחרי 57 ניצחונות בעונה שעברה, נחוצים רק טיפולים קוסמטיים. ספנסר הוז הוא חידוש מעניין עבור הקליפרס - כעת יש להם גבוה שמסוגל לרווח את המגרש עם קליעה מבחוץ.
שימו לב ל... ג'יי.ג'יי רדיק
הגארד ממכללת דיוק מיצה את כל הפוטנציאל שלו בתור קלעי, ואפילו המציא את עצמו מחדש כשוטינג גארד שמסוגל גם לחדור כשצריך. זה בדיוק מה שנחוץ ליד שחקני פנים כמו בלייק גריפין ודיאנדרה ג'ורדן, שנוהגים לחנות מתחת לסל. כדי שהקליפרס ימשיכו לקצור ניצחונות כמו בעונה שעברה ואולי יתקדמו יותר בפלייאוף, רדיק מוכרח להמשיך ביכולת הזו.
בשורה התחתונה: מקום 1 בבית
הייתה לי התלבטות קשה בין הקליפרס לגולדן סטייט, וזיגזגתי עם המיקומים שלהם. בסופו של דבר, הלכתי עם דוק ריברס והלהקה שלו, שבניגוד לווריירס כבר הגיעה לבשלות ויודעת מה היא רוצה מעצמה. נמשיך לראות את כריס פול מנווט ועושה פיק-אנד-רולים עם גריפין וג'ורדן, את רדיק ובארנס מטווחים מבחוץ ואת קרופורד מבעיר את לוח התוצאות מהספסל - כל הדרך לאחד המאזנים הטובים בליגה. לא בטוח שזה יספיק בפלייאוף, אך הקליפרס ימשיכו לשלוט בלוס אנג'לס (ובקליפורניה).
גריפין ופול. אחד הצמדים הטובים בליגה (getty)
ריברס. הניסיון שלו יעשה את ההבדל (getty)