$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"חזרתי. אני לא מתאים לשם מבחינת סגנון המשחק שלי"

יותם הלפרין המריא למבחנים בארצות הברית בגיל 21, נרשם לדראפט כעבור שנה, הפסיק לצפות בשידור אחרי הסיבוב הראשון ונבחר על ידי סיאטל. למה הוא ויתר? הפרק החמישי

רועי גלדסטון   25.10.15 - 13:30
Getting your Trinity Audio player ready...
החליט לחזור. הלפרין (gettyimages)
החליט לחזור. הלפרין (gettyimages)

יותם הלפרין זכה בדאבלים עם קבוצת הנוער של מכבי תל אביב והוביל את מטרו ווסט רעננה לזכיה באליפות התיכונים. עוד לפני גיל 18 ערך בכורה בקבוצה הבוגרת של הצהובים ולכולם היה ברור שמדובר במשהו מיוחד. שילוב בין כשרון לשכל שיכול לחפות על כל חסרון גופני. אופציית ה-NBA לא הייתה בשמיים.

"זה היה בעצם אחרי הפעם הראשונה שיצאתי מהארץ ושיחקתי בלובליאנה. אני  זוכר את כל המסע בארצות הברית כמשהו מאוד מאוד חווייתי", מספר יותם הלפרין. "הייתי ילד בן 21 שבסך הכל החלום שלו זה להגיע ל-NBA. עשיתי WORKOUTS ב-8 קבוצות בשבועיים, זה היה מאוד מאוד אינטנסיבי, ובדראפט עצמו הייתי במיאמי אצל הסוכן שלי".

הלפרין נרשם לדראפט 2006 ומסביב החלו לצוץ הערכות אופטימיות שהוא עשוי אפילו להיבחר בשלב מוקדם יחסית. "אני זוכר שעבר הסיבוב הראשון ואחרי שלא נבחרתי בסיבוב הראשון, החלטתי שאני יוצא קצת להתאוורר ולבלות", הוא נזכר. "ויקטור סקורניק, המאמן שלי מהנוער, שלח לי הודעה בה כתב לי: 'מברוק, סיאטל זה אחלה מקום'. ככה ידעתי שהם בחרו אותי, כי לא ראיתי את הקטע הזה בדראפט".

הגארד הישראלי הצעיר נבחר במקום ה-53 על ידי סיאטל, שנתיים לפני שהסופרסוניקס עליהם השלום עברו לאוקלהומה סיטי והפכו לת'אנדר. החוזה לא היה מובטח. "הגעתי לסיאטל לאימונים מאוד אינטנסיביים של שעתיים בבוקר ושעתיים בערב", משחזר יותם. "בסאמר-ליג ביוטה היו הרבה מאוד ישראלים שהם חלק מהדבר הזה, חוויה מאוד מאוד חזקה ואני מאוד שמח שעברתי אותה באחד מהצעדים שלי בקריירה".

"יצא לי להגיע איתם למחנה הסופי, אבל גם מכבי לחצו שאני אחזור אליהם והחלטתי לחזור. הרגשתי שאני לא מתאים בצורת המשחק שלי", הוא מתאר בגילוי לב. "ביכולות הפיזיות שלי באותה תקופה מול אותם חבר'ה שהתמודדתי מולם, לא הייתי שם. זה אחד מהדברים שפגעו בי. כשהתחלנו את הספרינטים והאחד על אחד והייתי צריך להתמודד מול שחקנים כמו וויל ביינום ועוד מהסוג הזה, זה לא היה כוחות. ואז הגענו לתרגילי קליעות והרגשתי הרבה יותר בנוח".

"בסופו של יום אני לא מרגיש פספוס", מבהיר הלפרין. "אני חושב שבסגנון משחק שלי אני לא שחקן שמתאים לשם. אולי בגיל 20 כשהגוף שלי היה יותר מתאים הייתי יכול עם מזל להתברג, אבל אני לא חושב שהייתי יכול לעשות שם קריירה. היה לי מאוד נוח, גדלתי באירופה. היה לי נוח במכבי, שנתיים טובות מאוד שם ונפתחה לי דרך מצוינת באירופה. אני שמח שעשיתי את זה ואני לא מאוכזב שזה לא קרה בסוף".