(בווידאו: תקציר הניצחון ה-16 של גולדן סטייט)
"היו כבר קבוצות ששיחקו סמול בול לפנינו. אבל היעילות שלנו והמאזן שלנו מראים שזו דרך רבת עוצמה לשחק כדורסל. אנחנו משתמשים בכישרון ובאתלטיות ובקליעה שלנו וביכולת לנצח עם הרכבים שונים, והשלשות כיום הפכו לדבר חשוב יותר מאי פעם. גרמנו להרבה ראשים להסתובב".
וגם קרסוליים, האמת, אבל לא צריך להתקטנן. סטף קרי, ה-MVP, האלוף, הסיבה שרוב אוהדי ה-NBA שמים שעון מעורר לשעות חד ספרתיות נמוכות, דיבר אתמול עם עיתונאים מכל העולם בשיחת ועידה טלפונית, רגע לפני שיחתוך תרנגול הודו, רגע אחרי שחתך עוד הגנה אומללה – הפעם את זו של הלייקרס – בדרך לפתיחת העונה הטובה בהיסטוריה.
רצף הניצחונות הנוכחי של הווריורס בעונה הרגילה עומד על 20, הרצף העונה על 16, ואם מחפשים פיקנטריה, אז במידה וגולדן סטייט תוכל להשוות את השיא ההיסטורי של הלייקרס מימי ג'רי ווסט – 33 ניצחונות רצופים, כולל העונה שעברה – אבן הדרך תגיע בחג המולד בשחזור הגמר נגד קליבלנד. רק שבזמן שאנחנו עסוקים בסטטיסטיקות, סטף עסוק במשהו אחר לגמרי.
חי בתוך חלום. קרי (getty)
"חשוב יותר שיהיו לנו יעדים ברי-ביצוע ונראים לעין, שאפשר לעבוד לקראתם", הוא אומר. "אנחנו עושים עבודה נהדרת בלחיות את הרגע. כשהיינו ב-11, 12 ניצחונות אף אחד לא דיבר על ה-15, אי אפשר להיסחף ולחשוב יותר מדי קדימה. הקבוצות הגדולות באמת הן אלה שמתרכזות בכל משחק נקודתית. היו לנו שני רצפים של 16 ניצחונות, ואם נצטרך להכפיל את הכמות, נצטרך קודם כל להתקרב לשם. אבל לא נתאכזב אם לא נגיע לשם. יש כל כך הרבה כישרון בליגה, ואנחנו מוטרדים בעיקר מאיך לשמור על הכושר שלנו".
ומה עם השיא של שיקאגו? האם כשהעונה תגיע לשלבים המכריעים, והמאזן הטוב ביותר כבר יהיה בכיס, הווריורס יתנו מנוחה לשחקנים? "היינו שם בשנה שעברה, הגענו ל-60 ניצחונות בתחילת אפריל וניסינו לאזן בין להישאר חדים ללבנות כימיה. אם נעשה את מה שאנחנו צריכים, נוכל לשמור קצת כוחות ולהקל על עצמנו בישורת האחרונה".
קרי, כך נראה, רק הולך ומשתפר מהיכולת שהביאה לו את ה-MVP, והוא נותן קרדיט לרכז אגדי אחר, סטיב נאש, שצורף הקיץ לצוות המקצועי. "הוא נותן לנו דגשים ומחדד דברים, עוזר לי לשפר את הפיק'נ'רול ולהיות יצירתי כדי למצוא זריקות מסוגים שונים. אני רואה איך הוא צופה במשחק ושומע ממנו על החלטות שהיה מקבל במצבים דומים, כדי לראות דברים מנקודת מבט אחרת".
האם אתה פרפקציוניסט, הוא נשאל. "אני יודע שאני לא מושלם על המגרש, או בחיים, אבל אני מציב לעצמי סטנדרט גבוה", הוא הסביר. "יש לי לפעמים משחקים עם המון נקדות ואסיסטים, אבל הדבר הראשון שאני מחפש בדף הסטטיסטיקה, לא משנה כמה שיחקתי, הוא כמות האיבודים. אם אקלע 50 אבל אאבד יותר משלושה כדורים וחלקם יהיו ממש שטותיים, אהיה קצת מאוכזב מעצמי".
השיא שלו יישבר? (getty)
גם התארים האישיים והקבוצתיים מביאים עמם אחריות גדולה. "יש עלינו זרקור גדול יותר, ולא משנה נגד מי נשחק, היריבות יתנו מולנו את היכולת הכי טובה שלהן – הן רוצות להדיח את האלופה מכסאה. אם ינצחו אותנו, זה ביג דיל מבחינתם. זה מאתגר אותנו בכל לילה. אנחנו לא יכולים לנמנם תוך כדי משחק, לצפות שננצח רק מפני שאנחנו הווריורס".
עיתונאי ארגנטינאי, באופן לא מפתיע, העלה את ההשוואה בין קרי ולברון ג'יימס לבין ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו, בהתאמה. "יש לשנינו סגנון יצירתי, שנינו משחקים עם המון רגש. אני עושה דברים משוגעים עם שתי הידיים, קרוסאוברים, להכניס קצת יצירתיות למשחק. זה גם הסגנון של מסי. אני מעריץ גדול שלו, אוהב לראות אותו משחק. אין לך מושג מה הוא יעשה ברגע הבא. כשהוא בטלוויזיה כולם דבוקים למסך. כשהוא יקבל את הכדור, משהו מיוחד יקרה".
חג ההודיה הוא חג משפחתי, וקרי נשאל על משמעות המשפחה בחייו. "הם מערכת התמיכה שלי, והדבר הכי יציב בחיי. הם מכניסים הכל לפרספקטיבה, החיים הם יותר מאשר כדורסל, וכל כך מיוחד לעבור את החיים איתם. לא משנה איך אני משחק, חלק גדול מהחיים שלי זה לדאוג שהמשפחה שלי תגדל ותצמח. אני מאוד מעריך את כל הדברים שאשתי עושה, עכשיו עם שני ילדים, כדי לאפשר לי לשחק ברמה גבוהה כל לילה".
גם הוא יודע לגעת בכדור.. (getty)