כל אוהבי משחקי NBA 2K יודעים שהסאונדטראק של המשחק הוא חלק בלתי נפרד ממנו. ב-NBA 2K13 המפיק המוזיקלי של המשחק היה לא אחר מאשר ג'יי זי, שסיפק למשחק פלייליסט בלתי נשכח. במירב השירים היה מוטיב אחד שחזר על עצמו לא מעט פעמים – ברוקלין. הראפר שנולד ברובע הניו יורקי מדבר לא מעט בשיריו על מקום הולדתו, ודאג לייצג בכבוד את האזור עם שירים של אומנים נוספים מהרובע.
התזמון של שיתוף הפעולה של ג'יי זי עם חברת K2 לא היה מקרי בכלל. בשנת 2012 (שנת יציאת המשחק) ההייפ סביב המעבר של ניו ג'רזי נטס לברוקלין היה אדיר. עם אולם חדיש ומפואר, בעלים עשיר כמו מיכאיל פרוחורוב וסביבה תומכת שחיכתה לקבוצה באחת מליגות הספורט הבכירות יותר מחמישים שנה, העתיד נראה מבטיח. חצי עשור עבר מאז המעבר של הנטס למדינה השכנה, והמצב של הקבוצה בכי רע. חמש שנים של חוסר מזל והרבה החלטות רעות הפכו את הקבוצה מהמבטיחה ואחת המעניינות ב-NBA לבדיחה של הליגה.
מי שנבחר להיות הפנים של המועדון היה הרכז דרון וויליאמס. די-וויל הגיע לניו ג'רזי באמצע עונת 2010/11 אחרי שנים נהדרות ביוטה שנגמרו בטעם רע בעקבות מערכת יחסים עם מאמן הג'אז האגדי, ג'רי סלואן. הפוינט גארד היה בתקופה נהדרת בקריירה ואחד הרכזים הטובים בליגה, כשבשלוש העונות שקדמו למעבר הוא סיים עם מעל ל-10 אסיסטים במשחק. בעונה וחצי שהעביר בניו ג'רזי רשם הצלחה אישית (נבחר לאולסטאר ב-2012) אבל לא הצליח להביא את הקבוצה לפלייאוף. עם המעבר לברוקלין הנטס החתימו את וויליאמס על חוזה ל-5 שנים על סך 98.7 מיליון דולר.
ההתחלה הייתה מבטיחה (getty)
מרגע החתימה על החוזה הענק, העניינים התחילו להתדרדר בין הנטס לאיש שהיה אמור להוביל את העידן החדש. הנתונים של וויליאמס חוו ירידה דרסטית בכל עונה, כשבשתי העונות האחרונות שלו במועדון הוא לא הגיע ל-70 משחקים בעונה. החוזה הגדול הפך להיות מועקה על הקבוצה, שבסיום עונת 2014/15 החליטה לסיים את התקשורת עם וויליאמס. הרכז חזר לעיר בה גדל, דאלאס, שם מצא את השלווה שלא הייתה לו בניו יורק סיטי. "שלוש השנים הללו היו מהקשות בחיי", אמר וויליאמס בראיון לקראת משחקו הראשון נגד הנטס, "הם גרמו לי לשאול את עצמי אם אני בכלל ארצה לשחק כדורסל ברגע שהחוזה שלי יגמר".
מי שהיה הג'נרל מנג'ר בתקופת וויליאמס וזה שהתחיל את בניית המועדון החדש הוא בילי קינג. קינג, שהיה הקפטן של דיוק בצעירותו, שימש כג'נרל מנג'ר של פילדלפיה בשנים 2003-2007. ביולי 2010 הוא קיבל את התפקיד בנטס, כמה חודשים לאחר שפרוחורוב השתלט על הקבוצה. הציפיות מקינג היו ברורות לגמרי – הצלחה מידית. "תוך כמה זמן נוכל לבנות קבוצה לאליפות? אם הדברים ילכו כמתוכנן, אני מצפה שנהיה בפלייאוף בעונה הבאה", אמר הבעלים החדש בהודעת וידאו לאוהדי הקבוצה במאי 2010, זמן קצר לאחר שהשלים את הרכישה, " אנחנו נזכה באליפות עונה לאחר מכן, מקסימום תוך חמש שנים".
קינג החל לפעול בהתאם, ומכר את העתיד עבור הצלחה עכשווית. הוא ניסה בכל הכוח להביא את כרמלו אנתוני מדנבר, אך בסופו של דבר מלו בחר בניקס. בסופו של דבר וויליאמס הגיע לקבוצה, ובתמורה לרכז הג'אז הוא ויתר על דריק פייבורס הצעיר, מי שהיה הבחירה השלישית בדראפט 2010 ועל שתי בחירות דראפט עתידיות. אחת מהן הייתה בסופו של דבר הבחירה השלישית בדראפט 2011, בזכותה בחרה יוטה את אנס קאנטר.
רשימת בחירות הדראפט עליהן ויתר קינג פשוט לא תיאמן. במקביל לטרייד של וויליאמס ב-2011, הוא ביצע טרייד משני ששלח את טרוי מרפי ובחירת סיבוב שני בדראפט לגולדן סטייט בתמורה לשני הביג מנים ברנדן רייט ודן גדזוריץ'.
בזכות הטרייד הזה, הווריירס בחרו במקום ה-35 בדראפט 2012 את דריימונד גרין. ב-2012 הוא ויתר על בחירת סיבוב ראשון בתמורה לג'רלד וואלאס. כך דמיאן לילארד נבחר במקום השישי על ידי הבלייזרס במקום הנטס, שהבחירה הגבוהה ביותר של הייתה טיישון טיילור, אקס קריית גת בעונה החולפת.
טעות אחרי טעות. קינג (getty)
המהלך הזכור מכל של קינג הוא הטרייד שהביא לברוקלין את פול פירס וקווין גארנט בקיץ 2013. קינג ויתר על לא פחות משלוש בחירות סיבוב ראשון (2014, 2016, 2018) והחלפת בחירות ב-2017. עד עכשיו בוסטון הרוויחה בזכות הנטס בחירה במקום ה-17 ב-2014 (ג'יימס יאנג), הבחירה השלישית ב-2016 (ג'יילן בראון) וכמובן הזכייה בבחירה הראשונה בלוטרי האחרון, אותה העבירו הסלטיקס לפילדלפיה תמורת הבחירה השלישית ובחירה עתידית של הסיקסרס.
"רצינו להשיג ניצחונות באופן מיידי, והלכנו על זה בכל הכוח בטרייד עם בוסטון", קינג אמר בראיון ביוני 2016, חמישה חודשים לאחר שסיים את תפקידו בברוקלין. באותו ראיון קינג גם התייחס למעורבות של הבעלים בקבלת ההחלטות בקבוצה: "לקחנו הימור מחושב וזה לא עבד. כשאתה עובד עם בעלים, בכל אחד מענפי ספורט, צריך לזכור שזאת הקבוצה שלהם. אתה מנסה לעבוד עם ההכוונה שלהם ועם הרצונות שלהם, ואז מנסה לייעץ להם בעצמך. אבל בסופו של יום, זאת החלטה שלהם".
קינג עזב את הקבוצה בינואר 2016 יחד עם המאמן באותו זמן, ליונל הולינס. הולינס הגיע בתחילת עונת 2014/15 לאחר עזיבתו של המאמן הקודם, ג'ייסון קיד. רכז העבר, שהוביל את הנטס לשני גמרים רצופים בתחילת המילניום, פרש ב-2013 ממשחק ומיד מונה למאמן ברוקלין. כשעומד לרשותו סגל עמוס בשחקנים ותיקים בתוספת פציעות של שני הכוכבים הצעירים, דרון ווליאמס וברוק לופז, הנטס היו במאזן 21:10 בסוף דצמבר ונראו רע.
הטרייד האומלל מכולם
אבל המאמן והשחקנים הצליחו לבצע תפנית, סיימו את העונה בצורה נהדרת ובמאזן חיובי (38:44), כשעל הדרך קיד זכה פעמיים בתואר מאמן החודש במזרח. בפלייאוף הם אף עברו את טורונטו בסדרה נהדרת ונעצרו רק על ידי האלופה ממיאמי.
מערכת היחסים בין קיד לברוקלין נגמרה רע, עם מעברו המפתיע של קיד בסיום אותה עונה למילווקי. המאמן ממש לא יצא נקי מהמהלך, אבל השורה התחתונה ברורה – קיד היום מצליח מאוד בבאקס, עושה עבודה נהדרת בפיתוח של יאניס אנטטקומפו, והוביל את הקבוצה לשתי הופעות פלייאוף בשלוש השנים שלו בקבוצה.
בזמן הזה, הנטס לא סיימו עונה אחת במאזן חיובי, כשבשתי העונות האחרונות הם ניצחו ביחד 41 משחקים. נדמה שגם בעונה הבאה ברוקלין לא תהיה בכיוון הנכון, ששלושת המרוויחים הבכירים בסגל הנוכחי הם אלן קראב, דמארה קארול וטימופיי מוזגוב.
בסופו של יום, נדמה שאף אחד לא רצה ברעתה של הקבוצה. לא פרוחורוב, שהוציא מאות מילוני דולרים על המועדון ובאפריל האחרון הכריז ש-49 אחוזים ממניות הקבוצה למכירה. לא קינג, שעבד תחת לחץ להשיג ניצחונות באופן מידי ללא תהליך ולא תמיד פעל בסמכות מלאה ולא וויליאמס, שפציעות וחוסר התאמה למקום לא הצדיקו את החוזה הגדול שלו.
השבוע פורסם שג'וזף צ'אי, אחד ממייסדי חברת הסחר האלקטרוני עליבאבא, הגיע לסיכום עם ראשי המועדון על רכישת 49 אחוז ממניות הקבוצה. ההסכם כולל אופציה של השגת שליטה מלאה על המועדון בשנים הבאות. על פי ההערכות שווי העסקה יגיע ל-2.3 מיליארד דולר, כאשר הבעלים הנוכחי מיכאיל פרוחורוב ימשיך להפעיל את הקבוצה בארבע השנים הבאות. ב-ESPN סבורים כי המיליארדר הרוסי, שרכש את הקבוצה תמורת כ-220 מיליון דולר, יוותר על השליטה שלו במועדון לטובת הרוכש המיועד. האם הוא יביא את הבשורה לנטס? בכלל לא בטוח.
"יש הרבה אנשים שלא בנויים לניו יורק. העיר הזאת היא לא עבור כל אחד", אמר וויליאמס באותו ראיון לפני החזרה לברוקלין. לצערה של ניו יורק סיטי, היא הפכה כבר ממזמן להיות העיר עבור מועדוני NBA כושלים.
גם השנה דברים עדיין חורקים (getty)