הדבר הראשון שכולם דיברו עליו אחרי התבוסה של קליבלנד בבוסטון אתמול, היה ש"במשחק 2 זה לא יראה ככה".
אז גם במשחק 2 בין יוסטון לגולדן סטייט "זה לא יראה ככה". במשחק 2, הווריירס לא יקלעו כנראה ב-52.5 אחוז מהשדה (46.9 בפלייאוף עד עכשיו) ו-39.4 אחוז לשלוש (רק 32.9 אחוז בפלייאוף עד המשחק הזה - מקום 15 מבין המשתתפות). חוץ מדריימונד גרין, כל שמונת השחקנים האחרים של גולדן סטייט סיימו עם 50 אחוז ומעלה מהשדה.
בצד השני, של יוסטון, כל הרול פליירס שדריל מורי כל כך בנה עליהם שיתנו לו את הערך המוסף מול הווריירס, היו מחרידים. טרבור אריזה, פי ג'יי טאקר, לוק רישאר מבה א מוטה וג'רלד גרין קלעו יחד רק 15 נקודות ב-5 מ-22 מהשדה - בפלייאוף הזה הם עמדו עד כה על 27 נקודות משותפות למשחק.
ואחרי כל מה ש"לא יראה ככה במשחק 2", עדיין לא בטוח שגם אם כל הדברים האלה יתאזנו ויתיישרו מעט, יש ליוסטון מה להציע בסדרה הזו.
הרוקטס קיבלו בהתחלה צ'אנס לא צפוי, בזכות סטיב קר. מאמן האלופה התעקש ופתח עם "חמישיית המוות" שלו, ארבעת האולסטארים פלוס איגודאלה ויוסטון חגגה על החמישייה הזו, שלא הצליחה למצוא תשובות לבידודים של הארדן בדקות הראשונות של המשחק ואיפשרה לאיש והזקן לקלוע תשע נקודות בפחות משתי דקות.
למזלו של קר, קצת פחות מארבע דקות מהפתיחה, בפיגור 12:4 וכשגם ההתקפה שלו לא עובדת, איגודאלה ביצע עבירה שנייה מהירה והוחלף בקוון לוני. הגבוה הצעיר בילה את רוב הזמן עד תחילת מרץ בקצה הספסל של סטיב קר, תקוע מאחורי סוללת הסנטרים שכללה את ג'בייל מגי, ג'ורדן בל וזאזה פאצ'וליה, אך בעוד שאף אחד מהשלושה לא שיחק אפילו שנייה הלילה, לוני קיבל 25 דקות והחזיר את ההשקעה בענק.
בדקות בהן שיחק במחצית הראשונה, הוא עזר לצנן את הארדן ולשים עליו גוף גדול (הוא גם דרך עליו והוציא אותו מהעניינים לכמה דקות ברבע השני, מה שאפשר לווריירס לעלות ליתרון). מרגע הכניסה של לוני ועד שלוש דקות לפני ההפסקה, אז התחמם שוב, הארדן קלע רק עוד ארבע נקודות ובמקום שיוסטון תמשיך את הבריחה שלה בדקות הראשונות, המשחק הפך לצמוד עד שיתרון האיכות של גולדן סטייט הכריע כרגיל ברבע השלישי.
במחצית, לוני היה בפלוס 7 בדקות שלו על המגרש ואיגודאלה במינוס 4. בזכות הגארבג' טיים של דקות הסיום זה עוד התכווץ מעט (פלוס 6 לעומת 0) ועדיין, קר צריך לחשוב היטב עם מי הוא עולה במשחק 2.
כך או כך, אם זו הגישה איתה גולדן סטייט תגיע גם לשאר המשחקים, ליוסטון לא באמת יהיה סיכוי לעשות פה משהו. דריימונד גרין, הברומטר, פתח את המשחק באטרף וחטף טכנית אחרי 67 שניות לאחר שדחף את הארדן. אחרי שהבהיר לכוכב הרוקטס מי פה בעל הבית, הוא גם ניצל מטכנית שנייה והרחקה מוקדמת. זה הרגיש קצת כמו שוער בכדורגל, שמבזבז זמן ויודע שהשופט לא יוציא לו צהוב שני על כך, אז הוא מרשה לעצמו לעשות פחות או יותר מה שהוא רוצה.
דריימונד אומנם ספג שלוש עבירות עוד לפני ההפסקה, אבל הקשיחות שלו העירה את גולדן סטייט אחרי הפיגור המוקדם. היא בעיקר העירה את קווין דוראנט וכשאתה מעיר את המפלצת, בהצלחה בניסיונות להרדים אותה מחדש. בשלב מסוים ברבע הראשון, KD כבר היה מחויך והמצלמה קלטה אותו אומר: "הם לא מסוגלים לשמור עליי" וזו אכן הייתה המציאות, למרות כל מה שיוסטון אספה אל הסגל שלה במטרה להצר את צעדיו של ה-MVP של סדרת הגמר האחרונה. דוראנט הרג את הרוקטס בעיקר עם הנשק שלהם, מהלכי האחד-על-אחד, שגם האטו קצת את הקצב ונתנו לווריירסים האחרים זמן להיכנס למשחק.
אם גרין היה אחראי לעצבן את הארדן, הרי שדוראנט רב עם כריס פול ואפילו חטף ממנו מרפק שהשופטים פספסו. במחצית השנייה הוא רב גם עם אוהדת של יוסטון שישבה מתחת לסל וזרקה לעברו כמה מילים אחרי הטבעה עוצמתית. הוא שלט בקהל והשתיק את האולם שוב ושוב, בדיוק ההופעה שאתה רוצה מהסופרסטאר שלך במשחק 1 קשה כל כך.
אז האם הסדרה הזו נגמרה רגע אחרי שהחלה? התחושה עמה יוצאים ממשחק 1 היא שגם אם הרוקטס יהיו קצת יותר טובים והווריירס קצת פחות בהמשך, הרי שליוסטון אין את האיכויות הנדרשות לאורך זמן כדי להכניע את גולדן סטייט בסדרה.
הרוקטס זרקו לפח את ההופעה המצוינת של הארדן ואם יגיעו לא מרוכזים למשחק הבא ויפסידו גם אותו, הם יהיו על המסלול המהיר לסוויפ משפיל. גם אם יקחו את משחק 2 (לווריירס יש העונה נטייה להוריד הילוך מהר מדי), לא בטוח שלרוקטס יש איך לעשות יותר מדי בסדרה הזו וקיים סיכוי סביר שהיא תיגמר מוקדם מהצפוי.