קרב ירושה: פלייאוף המזרח, בלי לברון, נפתח

מילווקי (22:60) - דטרויט (41:41)

חיכינו חיכינו, והנה זה קרה. העונה של יאניס. מהרגע הראשון שלו בליגה פחות או יותר, כולם קלטו שביווני יש פוטנציאל מיוחד והפוטנציאל הזה בצבץ, אבל בעונתו השישית, יאניס אנטטוקומפו כבר הפך לשחקן הטוב ביותר בעולם וכנראה שגם ל-MVP. עד היום הוא עוד לא הוביל את הבאקס לסיבוב השני בפלייאוף. הכי קרוב היה בשנה שעברה, עם הפסד במשחק 7 בבוסטון. אלא שבניגוד להדחות העבר, הפעם זה בהחלט אמור לקרות, עם המאזן הטוב בליגה וסגל שנבנה בדיוק למידותיו. כריס מידלטון נתן עונת אולסטאר, אריק בלדסו (לא דרו!) חזר להתעסק בכדורסל ועשה זאת היטב, קואץ' באד מבריק כהרגלו והצוות המשלים התעלה, בדרך לעונת 60 ניצחונות ראשונה מאז 1981.

ועם כל המחמאות האלה, עדיין יש למילווקי בסיבוב הראשון משוכה לא פשוטה לעבור. לא בדיוק הקבוצה שהיית רוצה או מצפה לקבל מהמקום השמיני במזרח החלש. המאזן של דטרויט אולי לא משהו בכלל והיא בקושי נכנסה לפלייאוף, אחרי שבעה הפסדים ב-11 המשחקים האחרונים וקאמבק ענק מול ממפיס, אבל לתקופה מסוימת היא נראתה נהדר ואחרי החזרה מפגרת האולסטאר, ניצחה 11 מ-15 משחקים. לבלייק גריפין יש כמובן המון ניסיון פלייאוף, אבל הוא פצוע וזה עלול לחסל את הפיסטונס ואת הסדרה הזו מהר מאוד. אנדרה דראמונד בכל מקרה ייתן פייט מתחת לסלים ועל הקווים יש את דוויין קייסי, מאמן שכבר היה במעמדים גדולים ורוצה להוכיח שלא הוא אשם בקריסה של טורונטו אשתקד.

השחקן המצטיין בסדרה יהיה? יאניס אנטטוקומפו. זו בחירה קלה, אבל חייבים ללכת איתה. אחרי עונה בה עשה את הצעד הענק קדימה, זה הרגע של היווני להתעלות גם במאני טיים. בעונה שעברה היו לו רגעים מבריקים בפלייאוף, אבל גם כמה הופעות מאוד מאכזבות כולל במשחק 7. הפעם, עם כל ההייפ, הוא יכול לקחת את מילווקי רחוק וצריך להראות כבר מהג'אמפ הראשון שאף אחד לא מסוגל להתמודד איתו.

הנתון: מילווקי הייתה הקבוצה הראשונה העונה שהבטיחה מקום בפלייאוף (1 במרץ). דטרויט האחרונה (10 באפריל, יום סיום העונה הסדירה).

ההימור: מילווקי, בקלות, בטח ובטח אם גריפין על חצי ברך. 1:4 וגם זה מפרגן לפיסטונס.

טורונטו (24:58) - אורלנדו (40:42)

ארבעה משחקים קיימה העונה טורונטו מול אורלנדו. בראשון היא ניצחה אחרי קאמבק במחצית השנייה. בשני הפסידה בבית ב-15 הפרש, בשלישי הפסידה בחוץ ב-29, ברביעי גירדה ניצחון חוץ על הבאזר. מה זה אומר? לא המון, גם כי זו עונה סדירה וגם כי באחת התבוסות קוואי לאונרד לא שיחק ובשנייה קייל לאורי, אבל אולי בכל זאת יש איזושהי בעיית מאצ'-אפ מסוימת לקנדים מול המג'יק. הספסל של טורונטו, שהיה יחידה מדהימה בעונה שעברה, לא מבריק מדי העונה ומארק גאסול לא השתלב במיוחד, מה שמטיל את האחריות על הכתפים מפוצצות הניסיון של קוואי, לאורי, דני גרין וסרג' איבקה ועל הכישרון המתפרץ של פסקל סיאקם.

לפחות מול המג'יק זה אמור להספיק, אבל אורלנדו הייתה השנה הקבוצה עם התוצאות הכי משוגעות בליגה, לא רק נגד טורונטו. מפסידה בבית לשיקגו, מנצחת בטורונטו, מפסידה אצל הניקס, מנצחת את הווריירס וכל זה קרה תוך שישה ימים בפברואר. לפלייאוף הראשון שלהם מזה שבע שנים, המג'יק נכנסים בכושר מסחרר, אחרי שחזרו מהקבר וסיימו את העונה עם 11 ניצחונות מ-13 המשחקים האחרונים. ניקולה ווצ'ביץ' ימשיך להיות בלתי עציר בצד אחד של המגרש ובלתי קיים בצד השני וטרנס רוס לוהט לאחרונה וישמח להזכיר לאקסית על מה היא ויתרה כששלחה אותו תמורת איבקה לפני שנתיים וקצת.

השחקן המצטיין בסדרה יהיה? פסקל סיאקם. כדי ללכת עמוק בפלייאוף הזה, טורונטו תצטרך שסיאקם לא יבהל מאור הזרקורים. קוואי לקח כל העונה את הדברים באיזי, לא שיחק יותר מדי וגם בפלייאוף בטח ינצל את הסדרה הזו כדי לשמור על הגוף, מה שיפנה מקום לקמרוני. סיאקם נתן העונה חיקוי מוצלח של קוואי כשהיה צריך והוא מועמד בכיר לתואר השחקן המשתפר, אבל חיי הפלייאוף שונים מחיי העונה הסדירה והוא יצטרך להראות שהוא מצליח לעשות את המעבר. זו הזדמנות טובה להתנפל מהרגע הראשון.

הנתון: לטורונטו היה העונה את המאזן הטוב בליגה במשחקים בהם הובילה ב-15 הפרש (1:42). לאורלנדו היה את המאזן הכי גרוע במשחקים בהם הובילה ב-15 הפרש (9:23).

ההימור: כאמור, אורלנדו לא צפויה בעליל ונמצאת בכושר מצוין, אז היא יכולה למתוח קצת את טורונטו, שכל הפסד יחזיר לה את שדי העבר. 2:4 לא פשוט לראפטורס.

פילדלפיה (31:51) - ברוקלין (40:42)

זו הייתה אמורה להיות ה-עונה של פילי. אולי זו עדיין תהיה ובכל מקרה, מקום שלישי הוא לא כישלון. אבל הוא גם לא הישג כזה גדול. הסיקסרס שמו את כל הצ'יפים שאספו בימי הפרוסס במרכז השולחן והביאו שני כוכבים עם טרייד בתחילת העונה (ג'ימי באטלר) ובאמצע (טוביאס האריס), אבל החמישייה המפוצצת בכישרון שלהם, למרות שהיא מספקת מספרים מעולים בדקות שלה עד כה, נראית די לא מאוזנת. איזה מזל שיש את ג'ואל אמביד. הסנטר ממשיך להשתדרג בכל עונה ולתקופות מסוימות, נראה בלתי עציר לחלוטין. גם הוא נכנס לפלייאוף עם פציעה ועם ההיסטוריה שלו, זה תמיד מפחיד, אבל אם יהיה כשיר, הוא אמור לשלוט מול כל יריב.

הנטס מנגד, המשיכו את תהליך הבנייה החדש המרשים שלהם עם מקום בפלייאוף. הקבוצה שלא בחרה שחקן בלוטרי מאז 2010 בגלל טרייד האימים ההיסטורי, מצאה את דרך המלך עם עונת פריצה מופלאה של דיאנג'לו ראסל, שחקנים מגניבים כמו ג'ו האריס וג'ארט אלן ובעיקר, המון המון חיבור קבוצתי שאי אפשר לפספס. החבר'ה של קני אטיקנסון (מלך הפישולים במאני טיים) נהנים לשחק ביחד ועשו העונה כמה קאמבקים מטורפים כי הם אף פעם לא מוותרים.

השחקן המצטיין בסדרה יהיה? בן סימונס. האוסטרלי, רק בעונתו השנייה בליגה למי ששכח (או השלישית, אם שואלים את דונובן מיטשל), חוטף ים של ביקורת על חוסר היכולת שלו לקלוע מיותר ממטר וחצי, אבל סיפק עוד עונה גדולה והפך לאולסטאר. סימונס היה אחד האשמים הבולטים בקריסה של פילי בפלייאוף הקודם מול בוסטון, אבל הוא הדבק של אותה חמישייה לא מספיק מאוזנת שהזכרנו. הוא מחלק את הכדורים לצלפים הפנויים והוא זה שמזין את אמביד ושומר אותו מרוכז. השניים האלה יהיו אלה שיקבעו לאן פילי הולכת העונה ואם אמביד באמת פצוע כרגע, אז סימונס צריך ויכול להשתלט על הסדרה הזו.

הנתון: מבין כל הקבוצות שסיימו במאזן חיובי, ברוקלין היחידה שהיה לה הפרש סלים שלילי.

ההימור: ברוקלין חביבה, אבל לפילי יש עוצמות אחרות והיא גם למדה לסגור משחקים במאני טיים, מה שהיווה בעיה קשה אצלה בעונה שעברה. 0:4 לסיקסרס

בוסטון (33:49) - אינדיאנה (34:48)

האנדר/אובר ניצחונות של בוסטון בווגאס לפני העונה היה קצת פחות מ-60. של אינדיאנה? 47.5 והנתון הזה ירד קיצונית אחרי הפציעה מסיימת העונה של ויקטור אולדיפו. ועדיין, הנה הן כאן, עם מאזן כמעט זהה ועם ביתיות לסלטיקס, שבישורת האחרונה גברו על הפייסרס פעמיים ויצאו עם נחמה קטנה מעונה מלאת בלגן ותוצאות מאכזבות פלוס. אם לא די בצרות, מרקוס סמארט הפצוע ייעדר, אולי לכל הפלייאוף והקבוצה של בראד סטיבנס שוב תצטרך להתאים את עצמה, כולל שינוי בחמישייה שרצה כמעט כל העונה.

הדחה בסיבוב הראשון תהיה סיום ראוי לעונה המתסכלת של הסלטיקס ומתנה ראויה לריצה הנהדרת של הפייסרס. אינדי קצת התעייפה בשבועות האחרונים ויכול להיות שהיא מגיעה לפלייאוף עם הלשון בחוץ, אבל בדרך לכאן היא באמת נתנה את כל מה שיש לה ומי היה מאמין שנכתוב את זה, אבל נייט מקמילן היה כמה דרגות מעל סטיבנס העונה וינסה לנצל זאת גם במאצ'-אפ הקרוב. לפייסרס יש את בויאן בוגדנוביץ', שסיפק חצי שני פנטסטי לעונה ואת טייריק אוואנס, מסוג הגארדים שתמיד ממררים לבוסטון את החיים. השאלה היא האם יש להם כוח, ומספיק כישרון.

השחקן המצטיין בסדרה יהיה? אל הורפורד. ביג אל יישלח להתמודד עם מיילס טרנר, אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה העונה. אבל זה בדיוק מה שהוא עושה. זה מה שהוא עושה לאמביד בכל פעם שהם נפגשים וגם טרנר יגלה כמה קשה להתמודד עם חוכמת המשחק של הורפורד, בטח בסדרה בה בכל מפגש הוא לומד עליך משהו קטן נוסף. יכול להיות שהפציעה של סמארט תגרום לסטיבנס ללכת גבוה יותר ולפתוח גם עם ארון ביינס, מה שיפנה עוד קצת שטח להורפורד לעשות את המהלכים שהוא אוהב ובראשם, הקליעה היפהפייה מחצי מרחק. בעונה כל כך בעייתית של הקבוצה שלו, בה הוא נתן לקיירי לנסות להנהיג, מה שהפך לכישלון מוחץ, זה גם הרגע של הורפורד, השחקן הכי מנוסה בסגל הירוק, לקחת את המושכות.

הנתון: לאינדיאנה הייתה הגנה מעולה השנה, אבל דווקא מול בוסטון זה לא הלך. הסלטיקס קלעו 117.6 נקודות פר 100 פוזשנים מול הפייסרס השנה, בארבעה משחקים - יותר מאשר מול כל קבוצה אחרת שעלתה לפלייאוף.

ההימור: זו יכולה להיות סדרה נהדרת, אבל כנראה שהביתיות של בוסטון תכריע. 3:4 לסלטיקס.