כאשר נקבעו סדרות חצי הגמר האזוריות, זו שרבים סימנו כמועמדת הבכירה להגיע לשבעה משחקים הייתה בין השנייה והשלישית במזרח, טורונטו ופילדלפיה. ובכן, נראה שזה אכן הכיוון, שכן בליל ראשון הראפטורס איזנו ל-2:2 עם ניצחון חוץ 96:101 וכעת הסדרה חוזרת לקנדה בשוויון.
טורונטו הגיבה מצוין לתבוסה מהמשחק הקודם ועשתה זאת עם עוד הופעת על של קוואי לאונרד, שקלע 39 נקודות וקטף 14 ריבאונדים, כשהוא צולף שלשה קריטית דקה לסיום ומסיים עם אחוזים מצוינים (13 מ-20 מהשדה, 5 מ-7 לשלוש).
אלא שהסיפור הגדול באמת היה בכלל בצד השני. ג'ואל אמביד, שנראה בלתי ניתן לעצירה במשחק הקודם וסיפק חגיגת דאנקים מרהיבה, לא הופיע הפעם וסיים עם 2 מ-7 מהשדה ו-11 נקודות בלבד (8 ריבאונדים ו-7 אסיסטים). בסיום המשחק, הקמרוני טען כי לא ישן כל הלילה ועל פי הדיווחים מכיוון הסיקסרס, בשש בבוקר הוא נזקק לעירוי ובקושי הצליח להתייצב למשחק.
בזמן נגינת ההמנונים לפני הפתיחה אמביד עוד שהה בחדר ההלבשה, לא בטוח שיוכל לשחק והמאמן ברט בראון אמר שבמהלך הצפייה בווידיאו בחדר ההלבשה, הוא עוד שמע את הכוכב שלו מתעטש ומשתעל ללא הפסקה.
בראון סיפר: "הכל תלוי בבריאות שלו מכאן והלאה. קיבלתי ממנו הודעה ב-6:20 הבוקר. הוא כתב שלא ישן כל הלילה ושהרבה זמן הוא לא הרגיש כל כך רע. הוא כתב שהוא לא בטוח שהוא יכול לשחק. שהוא ינסה אבל לא יודע. ככה התחיל היום שלי והתחלתי לחשוב במהרה איך אפשר לשנות דברים. צריך לתת לו המון קרדיט על זה שהוא עשה כל מה שהוא יכול כדי להיות על המגרש. אני עוד לא יודע איך הוא להמשך, אבל מעריך ומכבד את המאמץ שלו לצאת לפרקט ולשחק עבור הקבוצה שלו".
מי ששוב הוביל את פילי היה ג'ימי באטלר, שצלף 29 נקודות וקטף 11 ריבאונדים שלא הספיקו. באטלר ניסה לגונן על אמביד, אך היה גם ביקורתי כלפיו: "אנחנו רק רוצים שג'ואל יהיה אגרסיבי. אם אתה הולך לסיים עם 2 מ-7, כבר עדיף שתסיים עם 2 מ-20. אנחנו תלויים בג'ו. זה מה שאנחנו צריכים ממנו, שתמיד יהיה אגרסיבי ואנחנו מצפים ממנו שיהיה כזה במשחקים הבאים. הוא קצת חולה, אבל יש לנו עוד יום לטפל בו".
בראון החמיא לבאטלר על ההופעה שלו, שכמעט עזרה לסיקסרס לגנוב את הניצחון אחרי שהיו בפיגור במשך דקות ארוכות: "הוא מתעקש על המשחק, מטביע את חותמו בכל מחיר. הוא משחק עם פיזיות אדירה, הוא דוהר כמו רכבת לפעמים. לוקח ריבאונדים וכדורים אבודים. יש לו אתלטיות מדהימה ויחד עם הקשיחות שלו זה מיוחד. אנחנו מדברים הרבה על הרצון לשחק בסגנון שיתאים לעיר הזו. זו פילדלפיה ויש לג'ימי קשיחות שמתאימה לרוח של העיר. הוא עשה כל מה שהוא יכול במשחק הזה בניסיון להביא לנו ניצחון בכוח".
בצד השני, קוואי לאונרד מספק את אחת הסדרות הגדולות שנראו בתולדות המשחק, לא פחות. הוא כבר קלע בסדרה 152 נקודות בארבעה משחקים (38 למשחק) ולסיקסרס אין שום דרך להתמודד מולו, בזמן שהם דווקא מצליחים לעצור לא רע את כל אלה שסביבו: "ראיתי הרבה שחקנים גדולים ככל שצמחתי במשחק ולמדתי מהם. למדתי איך הם שולטים במשחק ומשחקים בקצב שלהם, הם לא מתרגשים או ממהרים מדי בגלל מי ששומר עליהם", הסביר קוואי בסיום, "היה לי המזל להיות בכמה קבוצות ממש טובות ויכולתי לראות הגנות שונות בריצות פלייאוף ארוכות ולהבין כבר בשלב מוקדם איך להתמודד עם זה. אני מרגיש שזה עזר לי עכשיו, כשאני בן 27".
מארק גאסול התלהב מהניצחון ומהחבר לקבוצה: "היינו עם הגב לקיר והגבנו. אנחנו קבוצה די חדשה, אבל אני אוהב את מה שעשינו במשחק הזה. קוואי? הוא די טוב. די טוב בכדורסל. אני אוהב כשהוא תוקף את ההגנה, כי הוא מפעיל עליהם המון לחץ ואז כולם צריכים להיות מוכנים לקחת את הזריקה. במשחק הקודם הכל הרגיש רע והפעם ההיפך. אסור להיות קיצוניים בפלייאוף ואנחנו רק רוצים עכשיו לנצח את משחק 5".
המאמן ניק נרס סיכם: "היה ברור שאנחנו צריכים לרענן קצת את העניינים בשאר הסגל, מסביב לקוואי והפעם היו לנו כמה שחקנים שקלעו טוב, אז זה כבר משהו. הרגשתי שהיינו פשוט במנטליות שונה הפעם לעומת המשחק הקודם. שחקנים רצו לזרוק, לקחו את מה שהגיע להם והניעו את הכדור כשהיה צריך. אין אף שחקן על הפרקט שאנחנו לא רוצים שיזרוק כשיש לו מצב פנוי".