זה קרה במשחק השישי של העונה הסדירה שעברה. דריימונד גרין איבד את הראש, ואת החולצה ואחרי מכות עם בראדלי ביל, נזרק לחדר ההלבשה. הווריירס ירדו להפסקה בפיגור ביתי מפתיע של 14 נקודות מול וושינגטון וקוון לוני ראה את כל הסיפור הזה מהספסל. אותו מקום ממנו ראה את כל חמשת המשחקים הקודמים של האלופה באותה עונה למעט קצת פחות משמונה דקות בערב הפתיחה מול יוסטון.
המצב של לוני היה עגום במיוחד באותם ימים. הוא עשה הכל כדי להגיע לעונה הזו טוב יותר, כדי להציל את הקריירה שלו. במהלך הקיץ שקדם לעונה הוא שכר מאמן אישי, החליף את תכנית האימונים שלו והשיל ממשקלו כמעט 15 קילוגרמים בעזרת דיאטת פלאו מיוחדת, אבל הדקות מיאנו להגיע.
למעשה, הוא היה הסנטר השישי (!) ברוטציה של גולדן סטייט בפתיחת העונה ההיא, אחרי זאזה פאצ'וליה, דייויד ווסט, ג'בייל מגי, ג'ורדן בל ודמיאן ג'ונס. שנתיים וחצי אחרי שהימר על עצמו, עזב את UCLA בתום שנת הפרשמן והצליח להיבחר במקום ה-30 בדראפט על ידי הווריירס, ואחרי שני ניתוחי ירך שגרמו לו בין היתר להחמיץ את כל הפלייאוף הקודם, לוני היה בצרה גדולה וגם הופעה מצוינת באותו משחק בו דריימונד הורחק, כשהוא עוזר לווריירס להשלים מהפך גדול ולנצח, לא עזרה ובשלושת המשחקים הבאים הוא שוב לא שותף.
אם לא די בצרות, באותו שבוע הווריירס גם החליטו שלא לממש את האופציה עליו. הם לקחו הימור, כדי להשאיר אותו על חוזה נמוך לעונה הנוכחית, בידיעה שהוא יהפוך לשחקן חופשי בקיץ הקרוב. מה שהווריירס לא ממש לקחו בחשבון כנראה זה שלוני יקפוץ כל הדרך מהמקום השישי בהיררכית הסנטרים למקום הראשון, יהפוך לאחת ההפתעות החיוביות של האלופה בריצת הפלייאוף הנוכחית ולסוג של איש ברזל, כזה שמצליח להתגבר בצורה לא הגיונית על פציעה ולתת הכל עבור הקבוצה, בעודו מסכן אולי את העתיד שלו כשחקן חופשי.
עכשיו, רגע לפני שהעונה נגמרת, לוני מקבל עוד צ'אנס אחד, אולי שניים, להוכיח מה הוא שווה. גם לווריירס ולא פחות מכך, לשאר קבוצות הליגה.
"הייתי חייב להגיד לקוון שיפסיק לשחק. שהוא לא יכול לשחק יותר היום", סיפר אנדרה איגודאלה אחרי ניצחון החוץ בטורונטו במשחק 5. לוני פשוט סירב לצאת, סירב לעזוב את החברים שלו בעודם נלחמים על העונה.
לפני משחק 3 הוא היה הערת שוליים. יממה אחרי הנפילה הכואבת במשחק 2 בטורונטו, בה ריסק משהו באזור פלג הגוף העליון, צלע ליד הכתף, פורסמו תוצאות הבדיקות שלו ולפיהן, הוא כמעט בוודאות סיים את הסדרה, אלא שכולם דיברו על כך שקליי תומפסון לא ישחק במשחק 3. אף אחד לא ממש התייחס ללוני, למרות הפלייאוף הפנטסטי שהוא מספק.
במקום להיכנע, הוא התעקש שהוא מרגיש טוב, שהוא יכול להמשיך. הוא דרש מהווריירס לשלוח אותו לחוות דעת שנייה ולפתע צץ על הפרקט למשחק 4, רק בשביל ליפול במאבק על ריבאונד מול קייל לאורי במשחק 5 ולעזוב שוב, ורק בשביל לומר מיד לאחר אותו משחק: "אם ירשו לי, אני מתכוון לשחק במשחק 6".
בעונה הסדירה הוא סופסוף הפך לשחקן רוטציה אמיתי, עם 80 הופעות, 24 מתוכן בחמישייה ושיאי קריירה של 6.3 נקודות ו-5.2 ריבאונדים למשחק. לא הרבה על הנייר, אבל במעט שאפשר לעשות בווריירס כשאתה מוקף בעוד ועוד אולסטארים וכוכבי על, אלה מספרים לא רעים בכלל, בטח בשילוב עם ההגנה המשופרת שהציג והיכולת לייצר עוד ועוד הזדמנויות שניות ושלישיות.
לוני הוריד בעונה הסדירה 2.4 ריבאונדים בהתקפה כל משחק. הוא למד ללכת בכל הכוח לסל, בידיעה שיש מי שיחפה עליו במקרה שהוא לא מצליח ושאם זה כן עובד, והוא מחזיר את הכדור החוצה לשלשה של סטף או קליי, הנשמה של הקבוצה השנייה פשוט עוזבת את הגוף באותו רגע. עד שכבר הצלחת לעצור את הווריירס, בא לך פתאום איזה לוני כזה משום מקום ומסדר להם עוד שלוש נקודות.
וכאמור, זו הייתה רק הכנה לפלייאוף. במשחק השני מול הקליפרס, אותו הווריירס הפסידו בבית, לוני התעלה עם 19 נקודות. במשחק הבא הוא קלע 10 ונגד יוסטון, אחרי כמה משחקים שקטים התקפית, היה עצום בניצחון החוץ שסגר את הסדרה במשחק 6 עם 14 נקודות ו-5 ריבאונדים. בהיעדרו של קווין דוראנט, לוני התגלה בדיוק בתור האקס פקטור שהווריירס היו חייבים כדי לשרוד את הסדרה ההיא והוא המשיך לסדרה מצוינת בסוויפ מול פורטלנד, עם 10 נקודות בממוצע למשחק והופעה של 12 נקודות ו-14 ריבאונדים בניצחון ששלח את גולדן סטייט לגמר ה-NBA החמישי ברציפות שלה.
גם בגמר, כששיחק, עשה זאת טוב לרוב. במשחק הראשון תרם 9 נקודות, בשני בקושי שותף ולא קלע כלל ואת הרביעי, אחרי הפציעה, סיים עם 10 נקודות ו-6 ריבאונדים. חוסר היציבות מקשה מאוד. לוני אף פעם לא יכול להיות בטוח כמה דקות הוא יבלה על הפרקט, אבל כשהוא לא שם קל לראות כמה הגבוהים של טורונטו חוגגים בצבע של גולדן סטייט.
נכון לרגע זה, אחרי 21 משחקי פלייאוף שקיימה האלופה העונה (לוני שיחק ב-20 מתוכם), הוא מחזיק בנט רייטינג הגבוה ביותר בקבוצה, פלוס 11.0 מרשים. מעל דוראנט, דריימונד, סטף, קליי וכל החבורה. הוא גם מוביל את כל שחקני הרוטציה של הקבוצה (אלה ששיחקו מעל 15 דקות בממוצע למשחק) באחוזי הריבאונדים בהתקפה שלקח ובאחוזי האפקטיב פילד גול (70.9, שני רק למונטרז הארל מבין כל שחקני הרוטציה בפלייאוף הזה), טרו שוטינג וקצב משחק. הוא לא רק יעיל מאוד, אלא גם עושה בדיוק את מה שמבקשים ממנו ותורם לקבוצה גוף, מלחמה, חוכמה והרבה נקודות "בונוס". מה שאלופה עם סגל קצר יחסית חייבת כדי להילחם על עוד תואר.
סטיב קר כבר אמר שהוא רוצה לראות את לוני ממשיך עם חוזה חדש ו"מכובד" והסנטר עצמו הבהיר שהוא ישמח להישאר, אבל כאמור, הפלייאוף הנוכחי, בשילוב בין היכולת להקרבה, מעמיד אותו באור אחר ובהחלט יכול לגרום לקבוצה כלשהי בליגה לשלם לו סכום יפה, כזה שלא ישאיר לגולדן סטייט שום סיכוי לשמור עליו. למי ששכח, הוא בסך הכל בין 23 וחצי.
לא ברור מאילו חומרים קוון לוני מורכב, אבל ההקרבה שלו בשבועות האחרונים, ההסכמה שלו להתמודד עם הכאבים עד לקצה, לא תישכח. בטח שלא אם הווריירס ישלימו מהפך מדהים ויזכו בעוד אליפות.