שנה חדשה = תקוות חדשות. עונת 2019/20 של ה-NBA תצא לדרך רשמית ב-1 ביולי, עם פתיחת השוק החופשי שמבטיח להיות העונה אחד המסקרנים והסוערים אי פעם, אם לא ה...
אלא שלא כל הקבוצות מגיעות לקיץ הזה עם חלומות גדולים להביא את השחקנים החופשיים הכי נוצצים שיש או אפילו לעשות טרייד על כוכבים לא מרוצים. חלק מהקבוצות תקועות עם חוזים מזעזעים, שלא משאירים יותר מדי מרחב תמרון.
רגע לפני האקשן, קבלו את עשרת החוזים הכי גרועים ב-NBA כרגע.
10) טים הארדווי ג'וניור
כדי לקבל בטרייד מפתיע באמצע העונה החולפת את היהלום הגדול קריסטאפס פורזינגיס ולחבר אותו לכישרון העל הצעיר שלהם לוקה דונצ'יץ', המאבריקס נאלצו לעשות כמה ויתורים כואבים, כמו לבלוע את אחד החוזים הכי מגוכחים שניתנו בליגה בעונות האחרונות.
הניקס עשו הרבה שטויות לאורך השנים, אבל לתת 71 מיליון דולר וארבע שנים לשחקן כל כך לא הכרחי כמו טים הארדווי ג'וניור יושב חזק בצמרת, אם לא בפסגה. בדיוק כשהגיע הרגע להתחיל ברי-בילד ושהיה המון מקום בתקרת השכר, בניו יורק איבדו כיוון ועכשיו הוא הבעיה של דאלאס. להארדווי ג'וניור יש אופציית שחקן של כמעט 19 מיליון דולר ל-2020/21 והסיבה היחידה שהוא נועל את הרשימה הזו היא שדאלאס, אם פורזינגיס יבריא, לא במצב כל כך עגום למרות שהוא ימרח אותה עוד שנתיים.
9) חסן ווייטסייד
הסנטר של מיאמי, כמה לא מפתיע, הודיע לאחרונה שהוא מממש את אופציית השחקן שלו לעונה הקרובה וירוויח 27.1 מיליון דולר. בשלב מסוים ווייטסייד באמת היה יעיל, אבל בזמן שהליגה הולכת לכיוון אחד, הוא פונה ישירות לכיוון השני וגם האופי הבעייתי לא עוזר.
למזלה של מיאמי, כל חגיגת המזומנים הזו נגמרת בעוד שנה אחת בלבד ולכן גם הוא לא מדורג גבוה יותר. בואו נגיד בעדינות שלא כדאי לווייטסייד, שכבר נכנס לעשור הרביעי בחייו, לבנות על עוד חוזה של 98.4 מיליון דולר, כולם מובטחים, לארבע שנים, כמו שקיבל מההיט בקיץ 2016.
8) סטיבן אדאמס
מוכנים לקצת אוקלהומה סיטי אקשן? בואו נתחיל מהניו זילנדי, שהודיע שלא ישחק באליפות העולם. המראה קצת מבלבל וכך גם הניסיון הדי מרשים שצבר עד כה, אבל אדאמס הצעיר יחסית, תכף יחגוג 26. הבעיה? הוא מתחיל להיכנס לחלק השני של הקריירה, בטח ובטח שעבור שחקנים מגודלים מסוגו ועוד כאלה שמשחקים באגרסיביות אותה הוא מביא כל ערב.
אחרי הפלייאוף העגום, במהלכו הוא בקושי הצליח להישאר על הפרקט בסדרת הסיבוב הראשון האיומה של הת'אנדר מול פורטלנד, החלו לצוץ הדיווחים לפיהם OKC מנסה למצוא את הדרך להיפטר ממנו. זה יהיה מאוד מסובך, כי לאדאמס אומנם נותרו רק עוד שנתיים בחוזה, אבל הוא ירוויח במהלכן 25.8 מיליון דולר בעונה הקרובה ואז לא פחות מ-27.5 מיליון בעונה הבאה. מישהו רוצה שחקן שמקבל כמעט משכורת מקסימום ותורם במקרה הטוב כמו השחקן השלישי בטיבו בקבוצה?
7) ראסל ווסטברוק
ממשיכים באוקלהומה סיטי, עם השחקן הכי חידתי בליגה. מצד אחד, כל לכלוך שלא תלכלכו על הכתבה הזו לגבי הכללתו של ווסטברוק יתקבל בהבנה. בכל זאת, מדובר במפלצת סטטיסטיקה שלא ראינו מעולם, אחרי שלוש עונות רצופות של ממוצע טריפל דאבל. אבל... אבל...
אבל בשלוש העונות האלה, שתיים מתוכן עם פול ג'ורג', הת'אנדר עפו בקלילות בסיבוב הראשון ולעונה הקרובה ייכנס ווסטברוק כשהוא רגע לפני יום הולדתו ה-31. הוא עוד ירוויח בה 38.5 מיליון דולר ואז יש לו עוד שלוש שנים (!) בחוזה העצום עליו חתם, כאשר השלישית היא אופציית שחקן שנראה אותו מוותר עליה. בשלוש השנים הבאות הוא ירוויח 41.3, 44.2 ואז לא פחות מ-47 מיליון דולר, כשיגיע לגיל 34. עם הקצב בו הוא משחק והתמורה הממשית הדלה ביחס לסטטיסטיקה המנופחת, החוזה שלו נראה כמו מה שיחסל לת'אנדר ולפול ג'ורג' את השנים הבאות ויתקע אותם במקום הכי גרוע בספורט האמריקאי: באמצע.
6) אריק בלדסו
מילווקי התלבטה והתלבטה ובסוף התפתתה ובמרץ האחרון נתנה לבלדסו חוזה לארבע שנים תמורת 70 מיליון דולר. בכך, הבאקס מנעו מבלדסו, שיחגוג בדצמבר יום הולדת 30, להפוך לשחקן חופשי בקיץ הזה והוא באמת נתן עונה סדירה איכותית ולרגעים אפילו דגדג את האולסטאר, אלא שאז הגיע הפלייאוף.
הוא אומנם הצליח להתגבר על השדים ולהיות סביר מול בוסטון, אך נגד טורונטו כבר היה אסון התקפי מתמשך וברגע שקוואי החל לשמור על יאניס, למילווקי לא היה למי ללכת כדי לייצר נקודות. בלדסו הולך לתקוע את מילווקי בשנים הקרובות. לא נראה שהוא יהיה גרוע בחלק הראשון של החוזה, אך הוא עלול לדעוך בחלק השני וכך או כך, בסכומים האלה הוא תופס מקום של שחקן שבאמת יכול לתרום ערך מוסף ליד יאניס. מילווקי לא עושה הרבה טעויות, אבל זו אחת הגדולות שבהן.
5) אנדרו וויגינס
שילוב של בעיות חשק ובעיות אופי גרמו לכך שהקריירה של הבחירה 1 בדראפט מעולם לא התרוממה. היא לא במצולות, אבל הוא ממש לא משחק כמו שבחירה 1 בדראפט אמור. זה לא הפריע למינסוטה, בייאושה, לתת לו חוזה של 147.7 מיליון דולר לחמש שנים, חוזה שייגמר בקיץ 2023.
וויגינס צעיר, רק בן 24, אבל הסיכוי שקבוצה כלשהי תסכים לקחת שחקן עם תרומה כמו שלו ועם כל המטען שהוא נושא, עבור סכומי עתק (33.6 מיליון בעונה האחרונה) נראה אפסי. יכול להיות שתגיע קבוצה שתהמר עליו, אבל סביר יותר שהוולבס ייאלצו לומר שלום לקרל אנתוני טאונס ולתקוות על עתיד מבטיח ויישארו עם הבינוניות המבאסת של וויגינס.
4) גורדון הייוורד
בוסטון שמרה במשך לא מעט שנים את הקלפים צמוד לחזה, עד שבקיץ 2017 הלכה על שני מהלכים גדולים: החתמת הייוורד כשחקן חופשי והטרייד על קיירי אירווינג. שניהם כשלו בצורה קיצונית וכעת הסלטיקס נראים על סף פירוק והרכבה מחדש במקום לשלוט בליגה במשך כמה שנים.
ההבדל? בעוד שבמקרה של קיירי מדובר בדברים שאולי אפשר היה למנוע, מצדו ומצד המועדון, הרי שאת הייוורד אי אפשר להאשים בכלום. הוא ריסק את הרגל בצורה כל כך אכזרית, חמש דקות בתוך הבכורה שלו בקבוצה וכמו שראינו עם פול ג'ורג' למשל, גם אם אתה חוזר מפציעה טראומתית כל כך ואפילו הופך לשחקן טוב יותר, זה לוקח ארבע-חמש שנים. להייוורד, בגיל 29, אין את הזמן הזה וכך גם לבוסטון, שבשנתיים הראשונות קיבלה ממנו תמורה מינימלית עבור 60 מיליון דולר, בעונה הקרובה תשלם לו 32.7 ובעונה הבאה, כאשר הוא יממש את אופציית השחקן שלו, תעביר עוד 34.2 מיליון. הסלטיקס יכולים לחפש טרייד, אבל זה לא יהיה פשוט והם צריכים לחשוב על דרכים יצירתיות לנצל את הייוורד בשנתיים הקרובות.
3) בלייק גריפין
הגענו לטופ 3 ונתחיל עם גריפין, דווקא אחרי אחת העונות הטובות בקריירה שלו. האיש שהובטח לו שיהיה קליפר לנצח ונבעט חצי שנה אחר כך כל הדרך למישיגן כבר בן 30 פלוס ומחזיק בעוד שלוש שנים לחוזה, במהלכן ירוויח 34.2 מיליון בעונה הקרובה ואז 36.6 ו-39 (!) מיליון עם אופציית שחקן בעונה האחרונה. הסכומים האלה לא ישאירו לפיסטונס שום מרחב תמרון.
השילוב בין התסכול של החיים בדטרויט האפורה לעומת לוס אנג'לס הנוצצת והעובדה שהוא כנראה עומד לראות את הקליפרס הופכים למועמדים לאליפות בעודו תקוע בקבוצה בינונית במקרה הטוב עלול להיות רע לגריפין. בעונה השנייה שלו בדטרויט נדמה היה שהוא באמת מנסה ועושה עבודה טובה, אבל לא בטוח כמה זה יימשך ובכל מקרה, גם כשהוא במיטבו הוא לא מספיק טוב כדי להוביל קבוצה למאבק אמיתי בתור הכוכב הגדול שלה.
2) כריס פול
על פי הרבה מאוד דיווחים, CP3 מאס בג'יימס הארדן והסגנון שלו ולהיפך וכעת, הגארד רוצה לברוח מיוסטון כמה שיותר מהר. וכעת לחידון (לא) נושא פרסים:
מי ייקח גארד נמוך ופציע, בן 34, עם אופי בלתי נסבל, שמעולם לא הצליח לעשות משהו משמעותי באמת בפלייאוף? התשובה היא כמובן, אף אחד או הלייקרס הפראיירים.
ליוסטון לא הייתה ברירה אמיתית בקיץ הקודם והיא הייתה חייבת לתת לפול את החוזה שרצה, כמעט 160 מיליון לארבע שנים. לעונה האחרונה בחוזה הזה הוא ייכנס בגיל 36 וחצי ובמהלכה ירוויח 44.2 מיליון דולר, סכום הזוי לחלוטין. יוסטון תעשה בתקופה הקרובה כל שביכולתה כדי להיפטר ממנו, אבל זה יהיה מאוד, מאוד קשה.
וול. צוחק כל הדרך לבנק (Getty)
1) ג'ון וול
והגענו למלך הבלתי מעורער, היהלום שבכתר השבור. ג'ון וול לא זקן יותר מדי, אוטוטו בן 29. בתיאוריה, יש לו עוד הרבה כדורסל לתת בחיים.
בתכלס? מדובר בעוד שחקן עם אופי סופר בעייתי, שמשוכנע שהוא הרבה יותר טוב ממה שהוא באמת, למרות שמעולם לא ניצח משחק משמעותי. כזה שלא כדאי לו לקפוץ מהמקום בו הוא מעריך שהוא נמצא למקום בו הוא באמת נמצא.
ואם לא די בכך, וול מתחיל להיכנע לפציעות. בעונה שעברה הוא רשם 41 הופעות אחרי ניתוח בברך, השנה 32 בלבד אחרי קרע באכילס שנגרם כשהחליק בביתו. למה הוא היה בבית אתם שואלים? כי עוד קודם לכן עבר ניתוח גומר עונה בעקב שמאל. בקיצור, הוא לא שיחק מאז הכריסמס ומי יודע מתי יעשה זאת שוב ובעיקר, איך יראה. בתור התחלה הוא בחוץ לפחות עד פברואר ולקינוח, נעבור לדובדבן שבקצפת המקולקלת, החוזה:
אי שם ב-2014, וול חתם לחמש שנים תמורת כ-85 מיליון דולר והחוזה הזה מסתיים עכשיו. אלא שביולי 2017 הוויזארדס החליטו שלא כדאי לחכות ולהסתכן וחתמו איתו על הארכת חוזה לארבע שנים, כאשר החוזה החדש מתחיל בקיץ הזה. זאת אומרת שהחל מרגע זה, בעוד ג'ון וול פצוע ומי יודע אם ומתי יחזור לשחק, הוא מתחיל חוזה לארבע עונות נוספות ולהלן הסכומים - 37.8 מיליון דולר בעונה הקרובה, 40.8 מיליון דולר בעונה הבאה, 43.8 מיליון דולר בעוד שנתיים ולקינוח, 46.9 מיליון דולר בעוד שלוש שנים, הכי הרבה ב-NBA.
רק כדי לסבר את האוזן, אלה בדיוק, אבל בדיוק, הסכומים שג'יימס הארדן הולך להרוויח בארבע השנים הבאות. והארדן, עם כל הבעיות והקשיים שלו, נראה במצב קצת יותר מבטיח מג'ון וול כרגע. קיים סיכוי סביר שב-2022/23, הוויזארדס ישלמו כמעט חצי ממה שמותר להם רק בשביל שג'ון וול יישב ביציע. או בקיצור, נתראה בהמשך, וושינגטון.