מבלי להגזים בחשיבותו של משחק אחד מתוך עונה מתישה וארוכה של 82 משחקים, אפשר להגיד בבטחה שמילווקי שיחרר לפנות בוקר (בין חמישי לשישי) הצהרת כוונות אמיתית, בעזרת ניצחון 104:111 על לוס אנג'לס לייקרס, במה שהוגדר ובצדק כקרב בין שתי הקבוצות הטובות ב-NBA.
הבאקס הראו בדיוק איפה הם רוצים להיות אי שם באמצע-סוף חודש יוני 2020 (רמז: על אוטובוס עם המון בקבוקי שמפניה וסיגרים). ההתמודדות מול לברון ולהקתו נתפסה כמבחן עבור מוליכת המזרח, שבמהלך רצף הניצחונות המרשים שלה שמעה קולות שהמעיטו בערך ההישג עקב לוח משחקים קל יחסית. ההפסד לדאלאס גרם לכל אותם ספקנים ביכולת של יאניס אנטטוקומפו וחבריו לחשוב שהם צודקים. ואז הגיע "משחק העונה".
לא רק שמילווקי עברה את המשוכה הקשה ביותר שהליגה יכולה לזמן לה, היא עברה אותה בהצטיינות. יאניס היה מבריק כהרגלו והראה שהוא העתיד וההווה של הליגה, אך זה היה מאמץ קבוצתי אדיר. חמישה שחקנים של מוליכת המזרח סיימו בספרות כפולות ושחקני הספסל של מייק בודנהולצר, בראשותו של ג'ורג' היל המצוין, הראו את העומק שיש למילווקי שקיבלה מהם 34 נקודות. הלייקרס, אגב, קיבלו רק 4 (!) נקודות משחקני הספסל והסתמכו כרגיל יותר מדי על שני הסופרסטארים, שאף אחד בלוס אנג'לס לא רוצה לחשוב מה יקרה אם אחד מהם ייפצע. מתחילים להבין את ההבדל?
יאניס ה-MVP
לברון ג'יימס וגם סטף קרי רשמו זכיות רצופות בתואר ה-MVP בעשור האחרון. לפי מצב העניינים עד כה, יאניס אנטטקומפו - ה-MVP המכהן של הליגה הטובה בעולם - מועמד לגיטימי מאוד להצטרף לשניים בהישג המרשים. בניצחון על הלייקרס הראה ה"גריק פריק" איך הוא משחק נגד שנייים מהשומרים הטובים כיום בליגה וסיים עם שורה סטטיסטית נהדרת של 34 נקודות, 11 ריבאונדים ו-7 אסיסטים. אם לא די בכך, היווני האדיר התפנה לקבוע שיא קריירה של חמש שלשות על הראש של קבוצת ההגנה הטובה בליגה.
"הדבר החשוב ביותר הוא להישאר צנוע, אבל כשאתה זוכה ב-MVP ומנצח 60 משחקים בעונה, זה לא פשוט. אבל בסופו של יום, אני מבין והמשפחה שלי מבינה שאני בכלל לא אמור להיות כאן", סיכם יאניס וניסה להסביר: "לא הייתי הבחירה מספר 1 בדראפט כמו אנתוני דייויס ולברון. אני לא אמור להיות כאן. אני לא אמור להתחרות מול המפלצות האלה, אז אני פשוט מאושר. אני כל הזמן רוצה להשתפר, ולקדם את הקבוצה שלי - זה מה שמספק לי אושר".
אגב, הציטוט הזה של אנטטוקומפו - "לא אמור להיות כאן" - הוא העתק מוחלט לדברים שאמר בזמנו לברון ג'יימס אחרי אחת האליפויות עם מיאמי היט ("אני לברון ג'יימס מאקרון, אוהיו. אני בכלל לא אמור להיות פה"). והנה לכם עוד אנקדוטה משעשעת משהו בין המלך של הליגה בעשור וחצי האחרונים לבין מי שאמור לרשת אותו (ואולי כבר עשה זאת).
יאניס הראה שהוא אגרסיבי ועטה על עצמו מבט קרב לאורך כל המשחק. גם כשחיבק את לברון ודייויס בסיום המשחק ההבעה הרצינית לא משה מפניו. יאניס עדיין זוכר את ההדחה המפתיעה בגמר המזרח, שהשאירה אותו ואת עשרות אלפי האוהדים של הבאקס בהלם. השנה הוא נראה חד יותר ומול הלייקרס הרגיש שהיווני ממש משחק על החיים שלו. כמו שאולי יקרה אי-שם בתחילת יוני מול אותה יריבה.
הפורוורד המוסר
לברון ג'יימס אמנם סיים את המשחק מול הבאקס בצד הלא נכון של לוח התוצאות, אך זה לא מנע ממנו לרשום טריפל-דאבל בפעם השביעית העונה ולסיים עם 21 נקודות, 12 כדורים חוזרים ו-11 אסיסטים. האסיסט השמיני מתוך ה-11 - היה מיוחד מאוד.
לברון הגיע עם אותה מסירה ל-8,967 אסיסטים בקריירה, ששווים עבור המלך שיהיה בן 35 בעוד 10 ימים, את המקום התשיעי בטבלת מוסרי כל הזמנים. מי שנדחק למקום העשירי הוא גארי פייטון, חבר היכל התהילה, ששיחק ברוב הקריירה המפוארת שלו בסיאטל סופרסוניקס המיתולוגית. אגב, כל העשירייה הראשונה בטבלת האסיסטים של כל הזמנים הם רכזים טבעיים, חוץ מלברון כמובן. קינג ג'יימס ממשיך להראות את הייחוד שלו בפעם המי יודע כמה ורחוק רק 31 אסיסטים מאייזיאה תומאס האגדי של דטרויט פיסטונס.