ללא סיאקם, פאוול או גאסול, ולמרות פיגור של שלושים (!) נקודות ברבע השלישי, טורונטו ראפטורס שוב הוכיחה שהאליפות שלה הושגה בגלל יותר מאשר כוכב אחד שעזב לקליפרס, ושתואר היסטורי לא משיגים רק בזכות התעלות רגעית. אמש (ראשון), הקבוצה של ניק נרס ביצעה את הקאמבק הגדול ביותר מזה עשור, כשהצליחה לנצח - עם לא מעט יזע ודמעות - 107:110 את דאלאס מאבריקס, במה שהוגדר על ידי הכרוז באולם כ"נס חג המולד".
וההגדרה של הקאמבק כ"גדול מזה עשור" אינה רק מליצה: זו באמת הפעם הראשונה בעשור הנוכחי שקבוצה מצליחה לחזור מפיגור של 30 נקודות. הפעם הקודמת היתה של הסקרמנטו קינגס, בדצמבר 2009 (כמעט בדיוק לפני עשר שנים), כשהצליחה לנצח את השיקגו בולס. זה היה גם הקאמבק הכי גדול בתולדות המועדון. קייל לאורי, שהפך לשחקן מאוד מזוהה עם המועדון, היה הגיבור שהביא לה את ה-W הזה, כש-20 מתוך 32 הנקודות שלו הושגו ברבע האחרון של המשחק.
לאורי הצטנע, למרות המספרים האדירים (הוא גם קטף 8 ריבאונדים ומסר 10 אסיסטים): "זה היה מאמץ של קבוצה", הוא אמר ל-ESPN. "מלקולם (מילר), טרנס דייויס, רונדיי (הוליס-ג'פרסון)... הם ניצחו את המשחק. תנו להם יותר קרדיט, ברצינות", הוא אמר לעיתונאים, בהתייחס לחבורת המחליפים, שגיבתה אותו בדרך לניצחון המרגש.
"היינו צריכים להתעלות", אמר בסיום כריס בושה (21 נק' ב-24 דקות), "וזה טוב כשיש לך מישהו כמו קייל, שהיה שם במשך שנים, ויודע בדיוק מה צריך לעשות ומה הוא רוצה מאיתנו". "תמיד היינו קבוצה שנלחמת", אמר המאמן ניק נרס. "מאז שאני פה, אף פעם לא ויתרנו. ולא חשבתי לרגע להרים דגל לבן, גם ברבע האחרון", הוא הודה.
"זו לגמרי האחריות שלי", אמר ריק קרלייל, מאמן דאלאס מאבריקס לאחיר ההפסד המפתיע. "בנקודה מסוימת, איבדנו את האגרסיביות. חייב לפרגן, הם עשו עבודה נהדרת ב'טראפים' (מלכודות), אבל לא הגבנו טוב מספיק. וזה עליי".
טים הרדאווי ג'וניור, לעומתו, הסתכל גם על הצד החיובי: "יכול להיות שהיום קרה הדבר החיובי ביותר עבורנו", הוא הודה, "זה הפסד קשה, אבל הוא לימד אותנו כשגם כשאתה ביתרון גדול, אסור לך להרגיש שניצחת. אי אפשר להפסיק להתחרות, כל עוד המשחק לא נגמר. במבט קדימה, זה ייתן לנו עוד כעס ועוד קילר אינסטינקט, שיעזרו לנו בהמשך". דאלאס, שחסרה את לוקה דונצ'יץ', תצטרך להתאושש ומהר לקראת הדרבי הטקסני מול סאן אנטוניו ספרס, בעוד ארבעה ימים.